יעקב א. לוסטיגמן
"ההחלטה להצטרף ל'דרשו' לא הייתה החלטה קשה עבורי. מתחילים מחזור חדש של 'הדף היומי', ואני רוצה ללמוד את הש"ס כולו. יש מסלול של מבחנים ב'דרשו', והחלטתי שזה מתאים לי. לא שאלתי יותר מדי שאלות. פשוט התקשרתי, ענו לי בתוך פחות מחצי דקה, לקחו ממני פרטים וזהו. עכשיו אני כבר נבחן 'דרשו' מן המניין. זה היה כל כך קל, ואני לא רואה שום סיבה לפחד מהמבחנים החודשיים. אדרבה, הם רק מוסיפים לי אמביציה ואתגר".
את הדברים הללו אומר הרב מיכאל בן חמו, אחד המצטרפים החדשים ל'דרשו', אחד מתוך אלפים רבים.
"אני דווקא כן התלבטתי", מספר לנו הרב ישראל פרידמן, גם הוא נבחן חדש שהצטרף זה עתה ל'דרשו'. "אני לא אוהב מבחנים. קשה לי אתם. אולי זה משקעים מהתקופה של החיידר", הוא אומר בחיוך, "כנראה המלמדים שלי לא ידעו לנסח מבחנים כראוי, כי אני זוכר שדווקא למדתי לא רע ובכל זאת קיבלתי ציונים נמוכים למדי. גם בישיבה הייתי מתחמק ככל יכולתי ממבחנים, ולכן פחדתי להצטרף למבחני 'דרשו'.
"אבל סיימתי עכשיו את כל הש"ס, אחרי שבע וחצי שנות לימוד לפי סדר 'הדף היומי'. מאוד התרגשתי ואני עדיין מתרגש מאוד. פעם ראשונה בחיים שאני מסיים ש"ס. אבל בכל זאת, משהו הציק לי. הרגשתי שאני לא באמת למדתי את כל הש"ס ברצינות. היו דפים שלמדתי מתוך עייפות או חוסר ריכוז, ופשוט המשכתי הלאה. לא חזרתי אליהם ולא חזרתי עליהם. זה מרגיש לי שחסר לי קצת בלימוד הש"ס, אפילו קצת הרבה.
"חשבתי מה יגרום לי להשקיע יותר במחזור החדש. איך אני יכול להכריח את עצמי ללמוד בצורה רצינית; ואם אני לא לומד בריכוז ובצורה יסודית, מה יגרום לי לחזור אל הדף הזה וללמוד אותו שוב מחר או מחרתיים.
"ואז החלטתי. הצטרפתי למבחני 'דרשו' כי החלטתי שהגיע הזמן ללמוד ברצינות. בינתיים עברו רק שבועיים וחצי מאז תחילת המחזור, אבל אני מרגיש שינוי עצום. אין יותר 'החלקות', אין 'הנחות', אין 'עיגול פינות'. אני לומד ברצינות, עד שאני מבין היטב את הפשט של הגמרא, ולאחר מכן פונה גם לחזור על הדף כמיטב יכולתי וכפי מסגרת הזמן העומד לרשותי".
- ומה עם החשש ממבחנים? אתה לא חושש שעדיין תקבל ציונים נמוכים?
"אני לא מכחיש שהחשש עדיין קיים. אבל אולי אזכה לעשות 'חוויה מתקנת', ואחרי מבחן או שניים הפחד הזה יעבור לי. ואם לא, לא נורא. כשאני רואה כמה הלימוד שלי נהיה הרבה יותר איכותי ורציני, אני מבין שזה שווה כל מחיר, אפילו אם המחיר הוא לעשות מבחנים שאני כל כך לא אוהב… ובסך הכל אדם צריך לדעת למדוד את עצמו, הציונים של המבחן רק עוזרים לו לעשות את זה בצורה נכונה יותר. אני חושב שגם אם אקבל ציון של 60 זה יחמיא לי, כי לדעת 60 אחוז מהש"ס זה לא עניין של מה בכך".
סוג של מקל
את דבריו של הרב פרידמן מחזק גם הרב שמואל ל. המשתייך לקהילה חסידית בצפת ומבקש שלא נפרסם את שמו המלא: "אני אברך צעיר. לא מזמן התחתנתי, וזאת הפעם הראשונה שאני מתחיל ללמוד במסגרת 'הדף היומי'. מבחינתי, המבחנים הם בגדר של 'למה לא'. איני רואה סיבה שלא לעשות אותם. יש לזה רק תועלת, זה תוחם את הזמן, אני יודע שאחרי 30 דף יש מבחן. אני לא יכול לגרור דפים לחודש הבא כי אז יהיה מבחן עליהם עוד לפני שלמדתי אותם. חוץ מהמבחן עצמו, עצם העובדה שהוא מגדיר לי את הלימוד ונותן לי הרגשה שמה שלא הספקת בחודש זה פספסת והחמצת, זה לבד שווה את ההצטרפות".
- ואם הציונים שלך יהיו נמוכים?
"אתה חושב שאני עושה את זה בשביל הכסף? חס וחלילה. תורה לומדים כדי ללמוד תורה, ואם יש מלגה על המאמץ והזמן שהשקעתי כדי להיבחן, יבורך הארגון שנותן אותה. אני אברך כולל וכל מלגה חשובה לי, אבל זאת לא המטרה של הלימוד וגם לא המטרה של המבחן. מה שחשוב זו המסגרת.
"ובכלל, כשאתה לומד 'דף היומי' לבד או עם חברותא, אתם רק שני בני אדם. כשאתה הולך להיבחן ב'דרשו' אתה חלק ממארג אדיר של רבבות יהודים שלומדים ונבחנים את אותו המבחן שאתה עושה. זה נותן כוח וחיזוק גדול. ואם הציון יהיה נמוך, שיהיה. זה לא מה שיפחיד אותי. מקסימום זה יחזק אותי להשקיע יותר בחודש הבא ויספק לי אתגר קבוע ומחייב, סוג של מקל שעומד מעל הראש שלי וכשאני קצת נרדם או מתנמנם הוא יחזיר אותי לדרך הישרה".
אני מקנא בחברים שלי
הנבחן הבא שאתו אנחנו משוחחים הינו אברך כולל חסידי, כבן 40. הוא כבר למד את הש"ס במסגרת הדף היומי אבל מעולם לא נבחן עליו ב'דרשו', והפעם הוא החליט להצטרף, בעיקר בגלל שראה כמה המבחנים הללו תרמו לחבריו.
"ראיתי אברכים שממש הפכו לבני עלייה בזכות 'דרשו'. הם למדו, חזרו, נבחנו וכיום יש להם קניין בש"ס כולו, ואני לא מדבר בהכרח על חתני 'קנין ש"ס' שהם בוודאי ראויים להערצה של ממש. אני מדבר על אברכים שנבחנו 30 דף בחודש, לא יותר, אבל למדו היטב, חזרו ושיננו, והיום הם יודעים את הש"ס. התמלאתי קנאה. אני אומר לך את האמת, אני מקנא בחברים שלי ולכן החלטתי להצטרף ל'דרשו'. זאת הסיבה היחידה.
איך אפשר ללמוד בלי להיבחן?
היהודי הנוסף שעמו אנחנו משוחחים הינו אברך כולל הלומד בכולל 'חושן משפט' בירושלים, תושב קריית יובל ויהודי כבן 35.
"אני מוכן לדבר בתנאי שלא תכתוב את השם שלי", הוא מזהיר מראש, "ואני לא לגמרי נבחן חדש ב'דרשו'", הוא מוסיף. "כבר נבחנתי אצלכם על רוב חלק ג' של ה'משנה ברורה'. ב'דף היומי' אני נבחן חדש, ואני בא לכאן אחרי שראיתי כמה המבחנים ב'דף היומי בהלכה' קידמו אותי בחיים.
"אני רגיל ללמוד ולהיבחן. כל חיי נבחנתי, בתלמוד תורה, בישיבה הקטנה, בישיבה הגדולה, ובכוללים בהם למדתי ובהם אני זוכה ללמוד עד היום. מבחנתי לימוד בלי מבחן זה לימוד חסר. איך אפשר ללמוד בלי להיבחן?
"המבחן הוא מחייב, הוא מציב לך גבולות, מכריח אותך לעמוד בלוח הזמנים הנדרש, וכשאתה לומד אתה גם לומד בצורה הרבה יותר יסודית, עם רצון לזכור לאורך זמן ועם ניסיון לעשות לעצמך כל מיני סימנים בראש כדי לזכור את כל השיטות, את ההווא אמינא ואת המסקנא וכו' וכו'. זה לימוד אחר לגמרי, ברמה גבוהה הרבה יותר ומתוך מטרה לזכור את מה שלמדת, ולא רק ללמוד כמו שאומרים 'אבי גילערנט' (העיקר שלמדת…), אלא ללמוד ולדעת, ללמוד ולחזור ולשנן ולזכור את מה שלמדת".
- יש לך מסר שהיית רוצה להעביר לקוראים שאולי מתלבטים אם להיבחן או לא?
"המסר מאוד פשוט: אם אתה כבר לומדים 'דף היומי', מה אכפת לכם להיבחן? זה לא עולה כסף ואף אחד לא יעשה לכם שום דבר רע, גם אם הציון לא יהיה מושלם. ואם אתם לא קובעים עתים לתורה, למה אתם מחכים? זה הזמן להצטרף, להיכנס לעניינים, ללמוד 'דף היומי' יחד עם כל עם ישראל, לעשות מבחנים, לקבל פידבק, לדעת איפה אתה אוחז, כמה אחוז מהלימוד נשאר בזיכרון, כמה הבנת או לא הבנת, ובעזרת ה' לסיים ולדעת את הש"ס כולו".
2/72