ש. לפי איזה סדר ראוי ללמוד הנ"ך, דשמעתי שיש בזה כמה סדרים.
ת. לפי הסדר בסוף פרק קמא דבבא בתרא.
ש. כמה זמן ביום צריך בן תורה ללמוד נ"ך, וכמה זמן חומש.
ת. כרצונך.
ש. איך קונים שקיעות בלימוד, שלא כל דבר יסיח דעתו בלימודו.
ת. תתפלל.
ש. כשאומר בלימודו "רשב"ג" בר"ת, האם מקיים ד' מצוות של תלמוד תורה, או כיוון שאמרו במילה אחת, זוהי מצוה אחת.
ת. אין לומר כן (עיין בהליכותיו והנהגותיו של הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל המובאים בספר 'דרכי החיים' ח"א עמ' רצ"ג: "פעם בשעת מבחן תלמידים, אמר אחד התלמידים שדעת רשב"ג כך וכך, ואמרו בראשי תיבות רשב"ג, ולא אמר שם המלא רבן שמעון בן גמליאל, ומו"ר זצ"ל ראה בזה ענין של קרירות כבוד לתנא, ואמר לו בקפידא: מי זה רשב"ג"?!…)
ש. האם מותר להסביר דבר תורה או פסוק על דרך חידוד או בדיחותא, או דמיקרי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.
ת. יאמר שזה ע"ד חידוד.
ש. כשאומר בלימודו "רמב"ם" בר"ת, האם מקיים ד' מצוות של תלמוד תורה, או כיוון שאמרו במילה אחת, זוהי מצוה אחת.
ת. כל אות מצוה.
ש. מה ר"ת 'ודו"ק'.
ת. אינו ר"ת אלא סימן שיחשבו.
ש. מה הטעם שמבקשים בלימוד התורה 'והערב נא', יותר מבשאר מצוות.
ת. כי בלי טעם אינו לימוד.
ש. תפלה שלפני הלימוד ואחרי הלימוד, האם אומרים אותה בכל סדר בכניסה ביציאה., או פעם אחת ביום בבוקר ובערב
ת. בתחילת היום וסוף היום.
ש. כשיש מילים בלע"ז ברש"י, האם צריך לקרותן, ואם כן מדוע, הרי אינו מבין.
ת. כן (עי' ע"ז י"ט א' ואע"ג דלא ידע וכו')
ש. מה הדין כשמשאיר ספר פתוח, רק כשכריכתו פתוחה, האם הוי בזיון לספר ואסור, או שרי.
ת. ג"כ בזיון.
ש. כשכותב הערות וחידושים בש"ס, ולפעמים כותב איזו קושיא, ואח"כ רואה שכבר הקשו כן התוס' במקום, האם למחוק זה.
ת. להוסיף 'שו"ר בתוס".
ש. במכילתא כ"ב – ג' איתא "גנב דברי תורה זכה לעצמו". מהו לשון 'גנב', וממי גנב?
ת. עי' תוספתא ב"ק פ"ז סוף ה"ג. (ז"ל שם: "אבל המתגנב מאחר חבר, והולך ושונה פרקו, אף על פי שנקרא גנב זוכה לעצמו ( ="שחבירו רוצה לטייל עמו, והוא אומר שצריך לילך למקום אחד, ואינו הולך אלא יושב ולומד, אף על פי שגנב דעת חבירו, הרי זה זכה לעצמו ע"י לימודו". פירוש 'זה ינחמנו'), שנאמר 'לא יבוזו לגנב כי יגנוב' וגו', סוף שמתמנה פרנס על הצבור, ומזכה את הרבים, וזוכה לעצמו ומשלם על מה שבידו, שנאמר ונמצא ישלם וגו', ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר 'אמרות ה' אמרות טהורות' וגו').
('דברי שיח' מתוך 'אריה שאג')