דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע אמור כ"ק אדמו"ר מקאליב זצוק"ל סיפר, כי כשהיה במחנה העבודה אושוויץ פגש נער צעיר, המהלך אנה ואנה ופיו ממלמל כל העת. ניגש אליו האדמו"ר ושאלו: "מה אתה ממלמל בפיך כל העת?". בתחילה נרתע הנער לאחוריו בבהלה, כולם היו נראים שם בלי שום סממן יהודי, ולא ידע מיהו היצור שנטפל אליו ומה הן כוונותיו…

כ"ק אדמו"ר מקאליב זצוק"ל סיפר, כי כשהיה במחנה העבודה אושוויץ פגש נער צעיר, המהלך אנה ואנה ופיו ממלמל כל העת. ניגש אליו האדמו"ר ושאלו: "מה אתה ממלמל בפיך כל העת?". בתחילה נרתע הנער לאחוריו בבהלה, כולם היו נראים שם בלי שום סממן יהודי, ולא ידע מיהו היצור שנטפל אליו ומה הן כוונותיו…

מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
ב' אייר תשע"ט
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כ"א, א')

חז"ל במסכת יבמות (קיד, א) מדייקים בלשון הפסוק: "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם". מדוע נאמר 'ואמרת' לאחר שכבר נאמר 'אמור'? אלא, לומדים חז"ל, שהכפילות באה "להזהיר גדולים על הקטנים".

איני מתיימר להקיף את כל הלכות החינוך, כלליו, סייגיו וענייניו, על רגל אחת. אך אציין במילים אחדות כמה יסודות חשובים שאמורים ללוות הורים ומחנכים בתפקידם, למרות שעיקרם ידועים ונדושים. כי פשוט שכל חיזוק בדברים אלו, העומדים ברומו של עולם, מביאים תועלת רבה, ונותנים משנה מרץ לטפח ולשגשג את הנכס היקר ביותר שהופקד בידנו – צאצאנו ותלמידנו היקרים.

רק אציין בתחילת הדברים, כי אבי מורי שליט"א, שימש עשרות שנים כמנהל חינוכי בתלמוד התורה 'יסודי התורה' בתל-אביב, בשליחותם של גדולי הדור. עדרים עדרים של תלמידי חכמים, רבנים ויושבי על מדין התחנכו על ידו, ומחלקם שמעתי את תחושותיהם, כי הם חבים לו את חייהם הרוחניים. במשך השנים קיבלנו ממנו יסודות חינוך חשובים, והם מהווים עבורנו תמרורי דרך המכוונים את מלאכת הקודש, מהן מה שקיבל מרבותיו ומהן מה שצבר מנסיונו האישי רב השנים.

חז"ל במסכת בבא בתרא (ח, ב) אומרים: "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד – אלו מלמדי תינוקות". באחד ממאמריו השתומם הגאון הצדיק רבי חיים פרידלנדר זצ"ל, משגיח ישיבת פוניבז', מדוע נמשלו מלמדי תינוקות לכוכבים?

והסביר כך: אנשים החיים כאן בעולם הזה ומביטים על הכוכבים בעיניהם, נדמה להם כי הכוכבים אינם אלא נקודות אור זעירות, אבל האמת היא שהכוכבים הם גופים ענקיים, ומהם יש שגדולים יותר מכל כדור הארץ עשרת מונים.

כך בדיוק תפקידם של מחנכים ומלמדי תינוקות, אומר רבי חיים. למרות שבעת עבודתם לא מורגשת כל כך חשיבותם והשפעתם על התלמידים, אבל באמת במעשיהם הם יוצרים עולמות ממש. כל תלמיד שיגדל וילך בדרך הטובה שהתוו עבורו נזקף לזכותו של המחנך וההורה, והרי זו תוצאה ברורה של השקעתם וטיפוחם. אם הצליחו בחינוכו, ההצלחה מתקיימת, נשארת ומשפיעה לדורי דורות, וכן להיפך, עיוות או קלקול בחינוכו מהווה עיוות לדורי דורות.

אין ספור פעמים שמעתי את אבא שליט"א מזרז ושב ומזרז הורים ומחנכים, על חובתם הגדולה לנטוע שאיפות בתלמידים; זה בדיוק הזמן לעורר בהם אהבת תורה, ערך לתורה, לשנן באוזניהם את יסודות האמונה, ובעיקר לקבע בהכרתם את המושג הנעלה כי 'שולחנך גדול משולחנם'. דהיינו, שאין חשיבות ואין שמחה כשמחת התורה, וכי כל שאר ענייני העולם מתגמדים לעומת התורה הקדושה. גם אם בשעת מעשה אין הדבר ניכר כל כך, כמו שנראים בעינינו הכוכבים, אולם ברבות הימים הדברים שמוחדרים באדם בצעירותו צפים ועולים בבהירות ובחדות יותר, ומשפיעים על כל ה'הלוך ילך' שלו למשך שנים רבות.

ישנם הרבה דרכים כיצד יכול המלמד לגרום לאווירה כזאת להציף את הכיתה; לדוגמא, אבי מורי שליט"א מזכיר תמיד לשבח את אחד המלמדים החשובים בתלמוד תורה, שבכל הזדמנות היה אומר לתלמידים בכיתתו: "בלי נדר כשאפרוש לפנסיה אשוב מיד לכולל!… כרגע התפקיד שהוטל עלי משמים הוא לחנך את ילדי ישראל, אך בהזדמנות הראשונה שאוכל אזדרז לשוב ולהתרפק על הגמרא האהובה עלי… זו שאיפתי ורצוני!".

אצל אותו המלמד לא היו הדברים בבחינת 'מן השפה ולחוץ', אלא הוא באמת אהב ללמוד, ולכן דבריו עשו רושם עז על התלמידים. אבא שליט"א טען כי בכל מגע איתם הורגשה אהבת תורה מיוחדת, וזה משום שנשמו בכיתה כל העת אווירה של תורה וערך לתורה, ושהכל סובב סביב התורה.

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, היה רגיל ללמוד עם בניו בילדותם בקביעות יום-יומית, ועם חלקם אף סיים את כל הש"ס קודם שהגיעו לגיל המצוות. פעם נשאל רבי חיים – מה היה הענין בזה? וכי ילדים צעירים מסוגלים לקלוט ולהבין סוגיות עמוקות בעירובין ובנדה?

רבי חיים השיב במילים ספורות ומדודות כדרכו: "היה לי ענין להראות להם כי לגמור ש"ס זה לא סוף העולם, וזה עצמו ידרבן אותם ויתן להם שאיפות הלאה, ללמוד ולסיים".

אם אין גדיים אין תיישים, ואם אין תיישים אין גדיים. בשביל שצאצאנו יגדלו ברוח נכונה, צריך להחדיר בנשמתם הזכה כבר מקטנות את כל היסודות החשובים לנו. להשריש בליבם את מעלת התורה, את התשוקה להתגדל בה ולהשתלם במכמניה, גם כשהם זאטוטים קטנים ביותר.

כ"ק אדמו"ר מקאליב זצוק"ל סיפר, כי בשנות המלחמה כשהיה במחנה העבודה אושוויץ פגש נער צעיר, המהלך אנה ואנה ופיו ממלמל כל העת. ניגש אליו האדמו"ר ושאלו: "מה אתה ממלמל בפיך כל העת?". בתחילה נרתע הנער לאחוריו בבהלה, כולם היו נראים שם קרחים, בלי שום סממן יהודי על פניהם, ולא ידע מיהו היצור שנטפל אליו ומה הן כוונותיו.

אך לאחר שהזדהה האדמו"ר ביהדותו, ענה הנער: "אני ממלמל כל העת בפי את הפסוק הנצחי 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. את הפסוק הזה שיננה אמי השם יקום דמה באוזני בוקר וערב, עוד בהיותי נתון על ערש לידתי… זה הפסוק היחיד שאני יודע בעל פה, והוא מלווה אותי בכל הקשיים שאני חווה כעת במלחמה הנוראה הזאת".

שמעתי ממורי ורבי הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', כי בילדותו כשהתגורר בברנוביץ', המלמד שלו בחיידר היה רגיל ללמוד בצורה מאוד מרוממת. לדוגמא, תמיד אמר: "זאגט דער הייליגער תנא פון די הייליגע משנה א הייליגער דין" ["אומר התנא הקדוש מהמשנה הקדושה דין קדוש"].

כך גם שמעתי ממרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל, שכאשר למד גאון הדור רבי עקיבא איגר מסכת ביצה עם תלמידיו, פתח ואמר: "ביצה שנולדה ביום-טוב, בית שמאי אומרים שרצון השם יתברך תאכל, ובית הלל אומרים שרצון השם יתברך שלא תאכל".

האיזכור המכובד והעילאי הזה נתן לתלמידים גישה אחרת לתורה. זה החדיר בהם הערכה לתורה, וחרט בהם רישומים עמוקים.

"יהי כבוד תלמידיך חביב עליך"

אחד היסודות החיוניים והכרחיים ביותר במערכת החינוך, היא האהבה. האהבה היא עיקרית בחינוך, משום שהיא יוצרת קשר נפשי בין הרב לתלמיד, ומאפשרת גישה למחנך להשתמש עם כליו האישיים שניחן והמקצועיים שרכש בכדי לחנך.

מבלי שקיימת אהבה בין הרב לתלמיד אין יכולת למחנך להשפיע על פנימיותו של התלמיד אלא רק להפעיל אותו; וזאת גם אם הכלים החינוכיים שבידו מוצלחים ומקצועיים ביותר. כך גם להיפך, ככל שהרב יקרב ויאהב יותר את החניך, וינהג עימו בדרכי חיבה, כך גדלים סיכוייו להשפיע לטובה על החניך.

שמעתי מראש ישיבה לצעירים חשובה בירושלים, כי בעת הקמת ישיבתו נכנס אל כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א, וביקש לשמוע דברי הדרכה.

נענה האדמו"ר ואמר: "אבי מורי הרבי בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זצ"ל היה רגיל לומר, כי מחנך או מגיד שיעור שנכנס לכיתתו למסור את שיעורו ביום הראשון, ונפגש זה עתה לראשונה עם תלמידיו, עוד לפני שפותח את פיו הוא חייב לשבת דקה תמימה, להביט בדומיה ובעינים אבהיות ורחמניות על תלמידיו היקרים הישובים סביבו, ולהשתדל למלא את חלל ליבו באהבה אמיתית כלפיהם. כי רק כאשר יאהב אותם תהיה לו השפעה אמיתית עליהם, כי האהבה לתלמידים היא קריטית והכרחית לכל מערכת היחסים בין הרב לתלמיד".

מי שהוכיח נקודה זו במציאות, היה המשגיח ממיר, מרן הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל, אשר כידוע השפעתו העזה על תלמידיו חרגה בהרבה מהמסגרת המצויה. היו מתלמידי מיר שאהבו להתבטא כי נולדו מחדש במיר, וזאת לאחר שזכו לחסות בצילו של המשגיח ולהישפע מרוחו.

היכן היה טמון סוד ההצלחה הגדולה של רבי ירוחם בהשפעתו המרובה על נפש תלמידיו? בין היתר בנקודת האהבה הגדולה שהעניק לכל תלמיד ותלמיד!

מורי ורבי הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', רגיל לספר כי בבוקר אחד קם רבי ירוחם מלא צער, מתמוגג בבכי. בני המשפחה נבהלו ושאלוהו אם קרה משהו? ורבי ירוחם השיב לפי תומו:

"נפשי עגומה עלי כבר מאתמול, כי תמיד חשתי שכל התלמידים שלי הם כמו ילדי ממש, כך היתה ההרגשה שלי מימים ימימה. אך בשבוע האחרון בני רבי משה לייב חלה, וחשתי בצערו ובכאבו יותר מכאשר תלמידים אחרים חלו… וכשחישבתי עם עצמי אמש חשבון הנפש, נוכחתי שאכן טעיתי, והאהבה שלי בין ילדי ותלמידי אינה שווה… בכל זאת יש הבדל, את הבן אני חש קצת יותר"…

עם כזו אהבה מופלגת ומופגנת כלפי תלמידיו, הצליח רבי ירוחם להשפיע השפעה כה עמוקה ועזה, אשר רישומה ניכר על תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד עצם היום הזה.

שמעתי פעם מפי הרב החסיד רבי אביש אייזן שליט"א משכונת 'גבעת שאול' בירושלים, כי בהיותו תלמיד בתלמוד תורה 'עץ חיים', זכה לנסוע כמה פעמים בנסיעה מאורגנת מטעם הת"ת אל מרן ה'חזון איש' זצ"ל, שבחן אותם וברכם. באותם ביקורים זכה לשמוע כיצד ה'חזון איש' אומר למלמד בערך בלשון זו: "מלמד צריך לדעת כי אם הוא יעניק בבוקר חיוך רחב לכל תלמיד ותלמיד בבואו לחיידר, התלמיד מצידו יחזיר לו שני חיוכים, וכך כל יומו יתנהל אחרת".

ה'חזון איש' כיוון את המחנך, כי כל מערכת היחסים בין הרב לתלמידו, רמת השפעתו וחיבורו עם נפש התלמיד תלויה במאור פניו, בסבלנותו ובגילויי האהבה והחיבה שיגלה כלפי התלמיד. רק כך יצליח לפתוח את ליבו ולהשפיע עליו במידה גדושה.

תוכחה באהבה בלתי מוסתרת

בוודאי ובוודאי שלא שייך להוכיח תלמיד, רק אם קיימת אהבה אמיתית וכנה בליבו של המחנך כלפיו, ולא די שתהיה האהבה מוסתרת בלב, אלא מוכרח התלמיד לחוש זאת בשעת העונש, כדי שיהיה מוכן לקבל את התוכחה, ולא תתפתח בו מרדנות, שנאה ואיבה.

בהקשר לזה, ראיתי סיפור מופלא שסיפר הגאון הצדיק רבי מתתיהו סלומון שליט"א, משגיח ישיבת לייקווד, שהודפס בספר חינוכי בארצות-הברית; הסיפור אירע בשנות בחרותו לפני עשרות שנים, בעת שלמד בישיבת 'כפר חסידים' ברכסים, ונותר חקוק בליבו עד היום:

באותה תקופה, השתכנה ישיבת 'כפר חסידים' במבנה עץ פשוט. בית המדרש עצמו הכיל בין שישים לשבעים מושבים. מאחורי בית המדרש היו שני חדרים: אוצר הספרים וחדר וועדים. השיעורים והתפילות התקיימו בבית המדרש, שאליו היתה רק כניסה בודדת.

מעת לעת היה המשגיח הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, בעל ה'לב אליהו', מעורר ומחזק את הבחורים להגיע בזמן לשחרית. כשהגיעו המתפללים לפסוקי דזמרא, היה רבי אליהו אומר "אשרי" בקול רם, ולמרות היותו די מבוגר, למעלה מגיל הגבורות, עבר מחדר לחדר והעיר את הבחורים הישנים. כשמצא בחור ישן במיטתו, היתה לו דרך יחודית ונעימה להעיר אותו; הוא דגדג באוזנו של הבחור עם ציציות טליתו עד שהלה פקח את עיניו והתרומם.

רבי מתתיהו סלומון תמיד מוסיף בהתפעלות: "כל כך הרבה ניתן היה ללמוד רק מלהביט על רבי אליהו בעת שמילא את תפקידו".

עד שחזר לבית המדרש, הציבור כבר אחז ב"ויברך דוד". אז היה רבי אליהו נעמד בפתח הכניסה היחיד שהיה להיכל, ולמרות שרבי אליהו מעולם לא אמר מילה למאחרים, כל בחור ידע כי אם הוא יתעכב הוא יבחין בו מיד.

בחור אחד החליט להתחכם. במקום להיכנס דרך הכניסה לבית המדרש, הוא טיפס על החלון אל תוך אחד החדרים שמאחורי בית המדרש, ומשם השתחל אל תוך ההיכל. רבי אליהו עמד בפתח ובחושיו המחודדים קלט מיד כל מי שנכנס וגם את מי שלא נכנס, וכשהגיעו ל"אשרי" ו"ובא לציון", הסתובב רבי אליהו בבית המדרש והבחין באותו בחור. בסיום התפילה ניגש אליו רבי אליהו ושאלו: "מתי הגעת לתפילה?". "לפני אשרי" – ענה הבחור, באופן שישתמע שהיה בתפילה לפני "אשרי" הראשון, כשבמציאות הוא נכנס קרוב יותר ל"אשרי" השני.

רבי אליהו התרגז. "מאיפה נכנסת?", תבע. "עמדתי בפתח ולא נכנסת דרך הדלת!". הבחור הבין שנתפס, והודה בבושת פנים במעשיו. רבי אליהו היה נסער, פניו האדימו וכל גופו רעד. התלמיד דאג לבריאותו, וחשש שיקבל התקף לב חלילה. "טיפסת דרך חלון?!", קרא רבי אליהו בתדהמה, "הלוא זוהי רמאות! אתה עלול לצמוח אדם ערמומי!".

"דע לך", הוסיף רבי אליהו, "כי אם הייתי יודע שאתה יודע עד כמה אני אוהב אותך, הייתי סוטר לך כאן ועכשיו!". "כששמעתי זאת", אמר לימים המשגיח רבי מתתיהו, "הרגשתי כי המשגיח העניק כאן בדבריו יהלום יקר לאנשי חינוך: אתה לא יכול לסטור לילד עד שתדע בוודאות שהוא יודע ומרגיש עד כמה אתה אוהב אותו!".

סטירה או תוכחה אינם משיגים מאומה, אלא אם כן הילד בטוח באהבתו של המחנך כלפיו, רק אז הוא מסוגל לראות בהם אקט של אהבה. אך רבי אליהו הבהיר בזה עוד נקודה לא פחות חשובה; לא די לאהוב את הילד שעליו אנחנו מנסים להשפיע, אלא אנו חייבים גם להיות בטוחים כי הילד חש את אותה אהבה. לפעמים הורים ומחנכים בטוחים כי אם הם אוהבים באמת את ילדם ועושים הכל למענו, אזי גם הילד מרגיש אוטומטית באהבה הזאת, ומכיר בכך שכל מה שהם עושים כעת נובע רק מאהבתם אליו.

אך טעות היא בידם, רבי אליהו חינך אחרת. הוא ידע כי למרות אהבתו הכנה לבחור, עדיין הבחור עצמו עלול שלא לחוש באהבתו הרבה כלפיו, ולכן לא יקבל את הסטירה בהבנה, ולא יחוש כי מתכוונים כאן אך ורק לטובתו.

 

(מתוך סדרת הספרים 'אוצרותיהם אמלא')

אמור האדמו''ר מקאליב חינוך ילדים פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

"אני מבקש מכם שלא תזכירו את שמי, מספיקה לי החבילה שלי"
"מספר המקומות ב'יד אליהו' וב'בנייני האומה' גם יחד, אינו מגיע אפילו לרבע ממספר הנבחנים!"
רבבות חסידים בהדלקת נר חנוכה של האדמו"ר מגור (ליל ג' דחנוכה)
כשיצא הלה מחדר הרבי, הבחין אחד הבנים שהרבי מחייך לעצמו ושוחק...
"כמו שמאי הזקן": העצה הטובה ביותר להצליח לקבל שבת מוקדם גם בימי שישי הקצרים
האברך התעלם מהאזהרות והמשיך בטיפוסו, והנה...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
וידאו שחייבים לראות

הטיש האחרון בחייו של כ''ק האדמו''ר מקאליב זצוק''ל

וידאו נדיר

וידאו שחייבים לראות

סרט נדיר: בעל ברך משה מסאטמאר

ימי הפסח

וידאו שחייבים לראות

הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

תיעוד נדיר

וידאו שחייבים לראות

פוניבז: נשיא הישיבה הגר"א כהנמן אצל גדולי ישראל

תשע"ד: טרם יציאתו לחו"ל לקראת מעמד הדינר השנתי לטובת מוסדות פוניבז נכנס הרב לקבלת ברכת הצלחה מגדולי הדור

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
2/976
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר