לאחרונה סיפר לי ידיד, מעשה ששמע מידיד שלו – ראש ישיבה לבחורים אמריקאים בירושלים, ומעשה שהיה כך היה:
בחור ישיבה אמריקאי שלומד בישיבה בירושלים שמע שיעור על הסוגיא הנלמדת מפי ראש הישיבה, לאחר השיעור ניגש הבחור לראש הישיבה והקשה קושיא על הדברים שנאמרו בשיעור. לאחר עיון קצר אמר ראש הישיבה לבחור – אכן, שאלתך שאלה מצויינת! גש לאוצר הספרים וחפש בספרים תירוץ, אני מניח שבוודאי אחד מן המפרשים עוסק בקושייתך!
שמע וקיבל, הלך לאוצר הספרים, התחיל מחפש בערימת הספרים וחיפש תירוץ. והנה, מצא ספר כלשהו ובו מופיעה הקושיא אותה שאל, ושורה אחר כך מופיעה הצעה לתירוץ ויישוב הענין!
שמח הבחור וחזר אל ראש הישיבה ובידו הספר, על מנת לשתף את ראש הישיבה במציאה. ראש הישיבה עיין בתשובה ואמר – אכן, תשובה נפלאה! ופנה אל הבחור: ומה דעתך?
אמר הבחור, עדיין לא נחה דעתי והמהלך המופיע בספר לא מתיישב לי על הלב! אמר לו ראש הישיבה – שמע, כפי הרשום בראשית הספר, מחבר הספר מתגורר בירושלים, גש לכתובת המופיעה בו ולך לדון עם המחבר על תשובתו!
שמע והתלהב, נסע לכתובת המדוברת והקיש על הדלת. את הדלת פתחה אשה מבוגרת, והבחור שואל – ר' משה (שם בדוי) נמצא בבית?
ענתה האשה – משה כבר לא גר כאן כמה שנים! אך אם אתה רוצה לנסות לפגוש אותו אני אתן לך כתובת, נסה למצוא אותו שם – האשה מסרה לו כתובת בקצה השני של ירושלים…
הבחור המשיך במסעו ונסע לכתובת שקיבל, הגיע לאזור נידח, איתר את המען ונקש בדלת. הדלת נפתחת ובפתח ניצב אדם גלוי ראש עם שיער ארוך – מה אתה צריך?? הוא שואל.
אני מצטער, כנראה טעיתי – אני מחפש את ר' משה, כנראה טעיתי…
אתה מחפש את משה? מה אתה צריך ממנו?
ענה הבחור – אני צריך את ר' משה, אתה מכיר אותו?
ענה אותו אדם גלוי ראש – אני משה, מה אתה צריך?…
הבחור ההמום הוציא מהשקית את הספר שחיבר 'ר' משה' ואמר – אתה מכיר את זה?
כן, אני חיברתי ספר זה לפני 10 שנים – ענה אותו אדם.
שאל הבחור בהיסוס כשכולו מבולבל – אתם כתבתם פה משהו שלא מסתדר…
חכה רגע – אמר אותו אדם ונכנס לבית. לאחר מספר שניות יצא וכיפה על ראשו ואמר – בא תכנס, מה הבעיה, מה לא מובן?…
השניים התיישבו ודנו במשך שעה ארוכה על הסוגיא, זה הקשה וזה תירץ… עד שנחה דעתו של הבחור והתשובה התקבלה על דעתו, לחצו ידיים ונפרדו לשלום.
הבחור המבולבל והמרוגש חזר לישיבה וסיפר לראש הישיבה את כל הסיפור… כשראש הישיבה משתתף בתמיהתו ובפליאתו. לאחר כמה ימים, ניגש ראש הישיבה לבחור ואמר לו – מה דעתך, אולי כדאי שתתקשר לאותה אשה, שמן הסתם היא אמא של אותו 'ר' משה'… מסתבר שמאוד ישמח אותה אם תגיד לה שבנה עדיין 'מונח בלימוד' (!)…
הבחור עשה כאשר יעץ לו רבו, התקשר לאותה אשה ואמר – "שלום, אני הבחור שהיה אצלך בבית לפני כמה ימים וחיפש את ר' משה".
ענתה האשה – אוי, כמה אני מחפשת אותך (!) – אני רוצה להגיד לך תודה רבה!… אמר הבחור – אני רוצה להגיד לך תודה רבה, רציתי לספר לך שהייתי אצל הבן שלכם…
ענתה האשה – אני לא יודעת מה דיברת איתו, אבל אתמול, לאחר כמה שנים של נתק הוא התקשר אלי ושוחח איתי, הרגשתי שזה קשור לביקורך… – תודה רבה!!
התורה מחזרת אחרי מי שעסק בה!…
עד כאן [חצי] הסיפור ששמעתי, מאוד מענין כיצד ימשיך להתפתח אותו תהליך של 'והשיב לב בנים על אבותם'…
(הרב חיים טרנובסקי שליט"א, שיעורי ליל שישי)