כמה זה רביעית?

מידות היבש	מידות הלח	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
חומר	כור	10 איפות, 30 סאים	248.8 ליטר	432 ליטר
איפה	בת	3 סאים	24.88 ליטר	43.2 ליטר
סאה	גרב	6 קבים	8.29 ליטר	14.4 ליטר
תרקב (1)	הין	3 קבים, 12 לוגים	4.14 ליטר	7.2 ליטר
עשרון (2)		עומר, עשירית האיפה	2.49 ליטר	4.32 ליטר
קב (3)	שלישית ההין	4 לוגים	1.38 ליטר	2.4 ליטר
רובע (4)	לוג	6 ביצים	345.6 סמ"ק	600 סמ"ק
ביצה	ביצה	עם הקליפה (5)	57.6 סמ"ק	100 סמ"ק

הערות
* סתם מידת נפח שבש"ס היא מדברית (כלים י"ז, י"א). במדברעיסה החייבת בחלה - עשירית האיפה - הייתה 7 לוגים וביצה וחומש.
בירושלים הגדילו את המידות ב-1/6 (מלבר, שהם 1/5 מלגיו). נמצא:
א. מה שהיה 6 לוגים נהיה עתה 5 לוגים.
ב. מה שהיה לוג (6 ביצים) נהפך כעת ל-5 ביצים גדולות.
ג. מה שהיה ביצה וחומש נהפך כעת לביצה אחת גדולה.
ומכאן: 7 לוגים וביצה וחומש הפכו ל-6 לוגים ירושלמיות. בציפורי שוב הגדילו את המידות ב-1/6 (מלבר), וא"כ מה שהיה בירושלים 6 לוגים נהפך עתה ל-5 לוגים גדולים. והיינו "חמשת רבעים" קמח לחיוב חלה.
* סימן המידות איפה סאה קב לוג ביצה = ג ו ד ו אילנא (דניאל ד', י"א)

(1) ומשמעותה תרי + קב, דהיינו 3 קבים.
(2) זהו שיעור העיסה החייבת בחלה. והם 43 ביצים וחומש. "חלה" בגימטריא 43, וה' רומז על חומש (ש"ך סימן שכ"ד סק"ב).
(3) תשעה קבין: לגר"ח נאה - 12.44 ליטר, לחזו"א 21.6 ליטר.
(4) "רובע" היינו רובע קב, "רביעית" היינו רביעית לוג (רשב"ם ב"ב פט:)
(5) לביצה (או "כביצה") יש שתי הגדרות:
א. ביצה שמשמשת כבסיס שקובע את שאר מידות הנפח, והיא ביצה עם קליפתה. וזו היא הביצה המוזכרת בלוח זה.
ב. ביצה להלכות בש"ס, כגון: לטומאת אוכלין, לאכילת עראי בסוכה, ועוד. והיא ביצה ללא קליפתה (עירובין פג.).

בחז"ל	בתורה	שווה	כסף טהור
דינר זהב, זהוב	זהב	25 דינרי כסף	120 גרם
סלע	שקל	2 שקלים 4 שקלים	19.2 גרם
שקל	בקע, מחצית השקל	2 דינרים	9.6 גרם
דינר, זוז (6)	רבע שקל (7)	6 מעות	4.8 גרם
מעה (8)	גרה	2 פונדיונים	0.8 גרם
פונדיון (9)		2 איסרים	0.4 גרם
איסר		8 פרוטות	0.2 גרם
פרוטה (10)		חצי שעורה	1/40 גרם (11)

* הבסיס שקובע את שיעורי המטבעות, לר"ח נאה הוא שקל מזמן משה רבינו, ולחזו"א שעורה שלנו. ואין ביניהם הבדל למעשה.
* בדורות הקודמים, ערך המטבעות שיקף את שווי מתכתם, ומטבע שנפסלה (נפגמה) צורתו שימש כמשקל. בתנ"ך, עיקר איזכור המטבעות הוא בתורת המשקל, וכגון "עשרה זהב מלאה קטורת".
* כל המטבעות הגדולים שהובאו כאן, עד מעה, היינו כסף צורי, אבל של מדינה הוי 1/8 משל צורי. מעה עצמה, לרש"י היא המטבע הפחותה שבצורי, ולתוס' היא של מדינה (קידושין יא:).
* המטבעות, מנה, איסר ופונדיון, נקראים במשנה גם "איטלקי".
* סימן המטבעות: סלע דינר מעה פונדיון איסר = דובב שפתי ישנים

(6) דינר, בין צורי בין מדינה, נקרא גם "זוז"
(7) שם המטבע הוא "רבע שקל". ואינו מופיע בתורה, אלא בשמואל א', ט' ח'.
(8) נקראת גם "דנקא", דהיינו שישית בארמית, דמעה היא שישית דינר. ובמשנה מעה נקראת "כסף" סתם.
(9) כיכר לחם שמחירו פונדיון הוא מזון ב' סעודות (עירובין פג.).
(10) היא של נחושת. פונדיון ואיסר; לרש"י - היו של כסף, לרא"ש - של נחושת (ב"מ נה.). שאר המטבעות בלוח זה היו כסף, חוץ מדרכון שהיה זהב.
(11) דהיינו 0.025 גרם, וכשיטת הגאונים והרי"ף וכן נפסק בשו"ע (חו"מ פח א), ובהתאם לכך חושבו כל המטבעות בלוח זה. אבל לרגמ"ה ורש"י פרוטה היא 0.018 גרם (בכורות מט: וברא"ש שם).

	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
אצבע (אגודל)		2 ס"מ	2.4 ס"מ
טפח	4 אגודלים (12)	8 ס"מ	9.6 ס"מ
זרת	הריווח המקסימלי בין האגודל לזרת - חצי אמה (13)	3 טפחים - 24 ס"מ	2.5 טפחים - 24 ס"מ
אמה	6 טפחים (14)	48 ס"מ	57.6 ס"מ
ריס (15)	266 ו2/3 אמות	128 מ'	153.6 מ'
מיל	7.5 ריס, 2000 אמה	960 מ'	1152 מ'
פרסה	4 מיל, 30 ריס	3840 מ'	4608 מ'

* הבסיס שקובע את מידות האורך, לר"ח נאה היא האמה מזמן משה רבינו, ולחזו"א רוחב האגודל שלנו.
* ישנה אמה שׂוחקת וישנה אמה עציבה היא כשהטפחים הם עציבים, דהיינו כשהאצבעות דחוקות ומהודקות זו לזו, ואילו אמה שוחקת היא כשהאצבעות מרווחות. טווח ההבדל בין אמה שוחקת לעציבה הוא 1/2 אצבע (רשב"א). להלכה נפסק שתמיד הולכים לחומרא. בשיעור לפסול סוכה ומבוי בעציבות, ולהרחקת כלאים בשוחקות (עירובין ג:).
* ספק האם המידות שבידינו הם לפי אמה שוחקת או לפי עציבה, ולכן יש להחמיר בדאורייתא (שיעורין של תורה לסטייפלער, עמ' סג בהערה).

(12) האצבע המכונה "אצבע" יש כמוה 5 בטפח, ואילו האצבע המכונה "זרת" יש כמהו 6 בטפח (מנחות מא:).
(13) לרוב הראשונים זרת היא חצי אמה של ו' טפחים, וכן נקט הגר"ח נאה. לרשב"א היא חצי אמה של ה' טפחים, וכן נקט החזו"א.
(14) ישנה אמה גדומה, והיא 5 טפחים (זבחים סב:). ונחלקו ר"מ ור' יהודה מתי השתמשו בה בבנין הבית (מנחות צז.).
(15) וי"ג "רוס", והוא בגימטריא 266 (תוס' ב"מ לג. ובמהרם)

	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
לתך (1)	חצי כור	124.4 ליטר	216 ליטר
קפיזא	3 לוגים, 18 ביצים	1.0368 ליטר	1.8 ליטר
תומן	1/8 קב, 1/2 לוג, 3 ביצים	172.8 סמ"ק	300 סמ"ק
עוכלא	1/5 לוג (2) (וי"א 1/8 לוג(3))	69.12 סמ"ק	120 סמ"ק
משורה	1/33 לוג (4)	10.47 סמ"ק	18.18 סמ"ק
קורטוב	1/64 לוג	5.4 סמ"ק	9.3 סמ"ק

(1) לרש"י ב"מ פ: נקראת גם אדריב, ולערוך אדריב הוא חצי לתך.
(2) ב"ב צ.
(3) רש"י רמב"ם ועוד. והיינו 1/2 רביעית. וכ"פ במשנ"ב שפ"ו ל'.
(4) ב"מ סא ע"ב, וכן הוא לרוב הראשונים. ובב"ב פט: 1/36 מלוג.

	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
פרס (5)	3 ביצים (6)	172.8 סמ"ק	300 סמ"ק
רביעית	רבע לוג, 1/2 1 ביצה	86.4 סמ"ק (7)	150 סמ"ק (8)
כמלא לוגמיו (9)	רוב רביעית (10)	44 סמ"ק	76 סמ"ק
כותבת הגסה	מעט פחות מביצה (11)
זית	כחצי ביצה, ללא קליפתה (12) (לרמב"ם: כ-1/3 ביצה).	27 סמ"ק (לרמב"ם: 17.3)	47.5 סמ"ק (13) (לרמב"ם: 33.3)
גרוגרת	1/3 ביצה (14)	19.2 סמ"ק	33.3 סמ"ק

(5) פרס מלשון פרוסה, דהיינו חצי כיכר לחם, וכיכר הוא ב' סעודות.
(6) לרמב"ם שפסק שככר הוא 6 ביצים (הלכות עירובין פ"א ה"ט), אבל לרש"י הוא 8 ביצים (עירובין ד.). ונחלקו בזה תנאים בעירובין פב:.
(7) כמנין "כוס".
(8) כמנין "כוס הגון" (כוס חד פעמית מכילה בד"כ 180 סמ"ק).
(9) יש להבחין בין "מלא לוגמיו" ל"כמלא לוגמיו". מלא לגמיו הוא מלא הלחיים בשני הצדדים, והוא יותר מרביעית. כמלא לוגמיו הוא מלא לוגמא אחת (תוס' יומא פ.). והכל באדם בינוני, אבל בגדול או קטן השיעור לפי גודלו.
(10) לקידוש, להבדלה ולברכת המזון, אבל ל"שיעורין" ביוה"כ (לחולה) מחמירים בפחות.
(11) וביו"כ חולה אוכל "שיעורין" של 2/3 ביצה (שו"ע תרי"ח ז).
(12) חזו"א וגר"ח נאה, ודלא כהמשנ"ב בסימן תפ"ו סק"א.
(13) לגר"ח נאה שהסיק שהקליפה היא 1/20 (5%) מנפח הביצה (שיעורי ציון עמ' ע').
(14) גרוגרת היא 1/18 מכיכר לחם (עירובין פ:). לרמב"ם שבהערה 6 היא 1/3 ביצה, אבל לרש"י הוי קרוב לחצי ביצה.

	שווה	כסף טהור
דינר מדינה פשיטי (15)	1/8 דינר צורי, 1.5 פונדיון	0.6 גרם
סלע מדינה, טרפעיק (16)	1/2 דינר צורי, 4 דינרי מדינה	2.4 גרם
אספרי	1/5 דינר (17)	0.96 גרם
דרכון (18)	2 סלעים (19)	38.4 גרם
טריטימר	חצי מנה	240 גרם

(15) עשוי מ-1/8 כסף ו-7/8 נחושבת, ולכן מטבע מדינה הוא תמיד 1/8 ממטבע צורי (רמב"ם הל' טוען ונטען פ"ג ה"ב).
(16) לר"ת, סתם "איסתרא" הוא סלע מדינה (סוכה כב:). לרש"י הוא סלע צורי, ורק "איסתרא זוזי" הוא סלע מדינה (גיטין יד.).
(17) מעשר שני פרק ב' מ"ט במפרשים שם.
(18) ובתנ"ך הוא נקרא "אדרכון" או "דרכמון".
(19) רמב"ם הלכות שקלים פ"א ה"ד.

	שווה	כסף טהור
ליטרא (21)	מנה (22)	480 גרם
מנה	100 דינרים	480 גרם
מנה קודש (23)	200 דינרים	960 גרם
כיכר	60 מנה	28.8 ק"ג
כיכר קודש	60 מנה קודש	57.6 ק"ג

(21) ליטרא, ברוב מקומות שבש"ס הוא מידת משקל, אך לעיתים הוא מידת נפח, ושווה לחצי לוג (רש"י עירובין כט. ע"פ הגהת הגר"א שבסוף המסכת, וכ"פ הרמב"ם בהלכות עירובין פ"א הי"ב).
(22) לרש"י בבכורות נ ע"א, ויש חולקים.
(23) מנה של קודש וכיכר של קודש היו כפולים משל חול (בוכורות ה.)

	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
מלא הסיט	הריווח המקסימלי בין האצבע לאמה - טפח (24)	8 ס"מ	9.6 ס"מ
סיט כפול	הריווח המקסימלי בין האגודל לאצבע - 2 טפחים (24)	16 ס"מ	19.2 ס"מ
קנה	6 אמות	2.88 מ'	3.456 מ'
חבל	50 אמות	24 מ'	28.8 מ'

(24) לרש"י ורוב הראשונים (שבת קה:). אבל לרמב"ם יש 3 מידות; מלא הסיט - 2 אצבעות, רוחב הסיט - 2 טפחים, וסיט כפול - 4 טפחים (פ"ט מהל' שבת, ובפיה"מ כלים פי"ג מ"ד).

	מידה כנגד מידה	גר"ח נאה	חזו"א
אמה מרובעת		0.2304 מ"ר	0.3317 מ"ר
בית רובע	שטח הראוי לזריעת רבע קב זרעים. 104 אמות מרובעות	23.96 מ"ר	34.5 מ"ר
בית קב	416.66 אמות מרובעות	95.99 מ"ר	138.2 מ"ר
בית סאה	2500 אמות מרובעות (25)	576 מ"ר	829.4 מ"ר
בית סאתיים	5000 אמות מרובעות (26)	1152 מ"ר	1658.8 מ"ר
בית לתך	37,500 אמות מרובעות	8,640 מ"ר	12,442 מ"ר
בית כור	75,000 אמות מרובעות (27)	17,280 מ"ר	24,883 מ"ר

(25) ריבוע של 50 אמות על 50 אמות. וזורעים בו עשר נטיעות או שלוש אילנות לעניין חרישה ערב שביעית (ב"ב כ"ו:).
(26) מלבן של 50 אמות על 100 אמות - כמו חצר המשכן.
(27) והוא בית "זרע חומר שעורים" שפודים אותו ב-50 שקל כסף (ויקרא כ"ז ט"ז). מלבן של 1500 אמות על 50 אמות או ריבוע של 273 אמות על 273 אמות בערך. כמו כן, מבית כור יוצאת תבואה בנפח של 7.5 כור. ומכמות של 4 סאים זרעים יוצא כור תבואה (ב"מ קה:)