יעקב א. לוסטיגמן
"זאת הפעם הרביעית שאני מתחיל ללמוד את 'הדף היומי', ואני מקווה לסיים את הש"ס בעז"ה בפעם הראשונה בסיומו של המחזור הנוכחי".
את המשפט הזה שמענו מפיו של הרב יחיאל אסולין, שמודה באוזנינו שלמרות שניסה שוב ושוב, הוא אף פעם אל הצליח לסיים את הש"ס.
"אפילו לחצי הש"ס לא הגעתי", הוא מספר בצער. "אבל הפעם אני מרגיש שבעז"ה אצליח להחזיק מעמד ולסיים את הש"ס כולו".
למה אתה כל כך בטוח שהפעם זה יהיה שונה?
"כי הפעם אני נבחן ב'דרשו'. ויש לזה כמה וכמה מעלות. קודם כל, יש את כח הרבים, אבל יותר מזה, יש את כח החלוקה לפרקים".
חלוקה לפרקים? למה מתכוון כבודו?
"הרי מה הקושי הגדול לסיים את הש"ס כולו?", משיב הרב אסולין בשאלה, "זה הקושי לעמוד במשימה שנמשכת שבע ושנים שנים. זה נראה כמו לטפס על האוורסט. כמה אנשים הצליחו לטפס על האוורסט? אולי כמה אלפים מתוך כלל האוכלוסייה בכדור הארץ.
"אבל אם אני אגיד לך שגם אתה טיפסת על האוורסט, מה תגיד?… וזה נכון. אני בטוח שאם תצרף את כל העליות שטיפסת בחיים שלך, ותחבר אותן יחד, תגיע לגובה הרבה יותר משמעותי מפסגת האוורסט.
"אבל באוורסט זה הר אחד גדול שאתה מטפס את כולו ברצף, וכשאתה צועד ברחובות ירושלים אתה עולה הר קטן, ועוד הר, וכך בלי ששמת לב אתה מטפס קילומטרים שלמים, ולא מרגיש קושי מיוחד.
"גם לימוד הש"ס זה כך. אם אתה רוצה ללמוד את כולו בנשימה אחת, לא תצליח. צריך לחלק לפרקים. עוד פרק, עוד פרק, 30 דף ועוד 30. רק ככה אפשר להצליח".
ואיך זה קשור למבחני 'דרשו'?
"מה אתה לא מבין", הוא מתפלא. "ב'דרשו' יש לי אתגר שאותו אני מסוגל להשיג. ללמוד חודש אחד ולחזור על הדפים כמה פעמים כדי שאוכל לדעת במבחן. לזה אני מסוגל.
"בחודש הבא יהיה אתגר חדש. ללמוד 30 דפים אחרים. וכך בכל חודש וחודש אטפס עליה אחת קטנה, עוד גבעה ירושלמית טיפוסית, עוד גרם מדרגות אחד, זה כרוך במאמץ לא פשוט, אבל זאת מטרה ברת השגה.
"בגלל זה, ורק בגלל זה החלטתי להיבחן ב'דרשו', ובגלל זה אני מרגיש שהפעם בעזרת ה' אזכה לסיים את הש"ס כולו, יחד עם כל בית ישראל".