"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" (שמות כ"ה, ב')
פסיקתא זוטרתא פרשת תרומה: "ועשית בדי עצי שטים" – אלו המסייעין את עוסקי התורה: "וצפית אותם זהב" – שבמקום שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל לעוסקי התורה, עתיד לעשות למחזיקיה.
אם נשאל את מרן הגר"ח קנייבסקי לאיזו מטרה התגלתה יבשת אמריקה על ידי קולומבוס, תהיה לו תשובה ברורה.
נכנס תלמיד חכם שנוסע לארה"ב להביא כסף לכוללים, וסיפר בהתפעלות כי אמש שב מארה"ב ויש שם אנשי עסקים רבים, שהולכים בבוקר וחוזרים עייפים בלילה, ואעפ"כ בשעות הלילה מקבלים בביתם כל מיני שליחי מצווה, ומתנהגים אליהם בסבר פנים יפות ובסבלנות.
תגובת רבינו: "על זה גילו את אמריקה"…
סיפרתי לרבינו על החסד שיש בארה"ב, אנשים עובדים מבוקר עד ערב ובערב יש שיעור בגמרא, וביני לביני אוכלים ארוחת ערב ובאים 'משולחים' מארץ ישראל והם מקבלים אותם יפה.
תגובה: "מזה הם חיים ומצליחים"
אמרתי: הגראי"ל עמד על כך פעם, שאחרי החורבן של המלחמה יש דבר חדש שלא היה פעם: העשירים נותנים במושגים גדולים שלא היה כך קודם החורבן, ים של כסף.
אמר רבינו: "אחרי חורבן התורה, ה' נותן את האפשרות לבנות את התורה מחדש וזה על ידיהם". ואמרתי לו שהגראי"ל אמר בנוסח קצת שונה: הקב"ה החריב התורה, ואיך ישלם לנו בזה? על ידי בנין התורה, ובכזה בנין התורה, בין על ידי בני התורה עצמם ותלמידי החכמים, ובין על ידי מחזיקי התורה, וכל זאת תשלום על חורבן התורה בבנין התורה – גם של היששכר וגם של הזבולון. ע"כ (מפי ר"י לוינשטיין ששמע ממרן ראי"ל).
אמרתי: הרב מפוניבז' אמר, שאחר המלחמה ריבוי התורה הוא יותר מלפני החורבן.
"הוא הרי צודק לא רק לגבי הכמות אלא גם באיכות, העומק וחריפות של היום בציבור לומדי התורה לא היה כך לפני כן". בהזדמנות אמר רבינו עוד על דברי הרב מפוניבז': "יש דבר נוסף שיש היום יותר מלפני המלחמה: עשיית ספרים. פעם היה יקר מאד והיום יש הרבה ספרים, ויש בזה מעלה וחיסרון, אבל המעלה עדיפה על החיסרון".
אחרי שרבנו לימדנו את המבט, על ערך הכסף והמעשים הטובים שאפשר לעשות עם הממון, יונעמו דברי רבנו במבטים נוספים מענין לענין באותו ענין.
רבינו סיפר לגיסו הגאון רבי יצחק שליט"א:
"הבית מאיר ז"ל היה תלמיד של הנודע ביהודה ז"ל, וכאשר בא בברית השידוכין עם בתו של גביר קיבל נדוניא. הוא שאל והתייעץ עם רבו במה להשקיע את הנדוניה, ועמדה על השולחן קופה גדולה של צדקה, אמר לו הנודע ביהודה כעין בדיחותא: 'לו היית שומע לי, היית משקיע את הכסף כאן', והצביע על הקופה. הבית מאיר לקח את הדברים ברצינות ומיד הניח שם את כל הכסף.
"הנודע ביהודה מאוד התפעל, ובירכו שיהיה מגדולי ישראל, ושיזכה לחבר ספר. וספר תשובות 'נודע ביהודה' מנהגו, כאשר מביא את השאלה של השואל, כותב גם את מה שהשואל כתב על הענין, אך כאשר מביא מהבית מאיר לא מביא את סברותיו בענין, ושאלוהו מדוע, וענה: 'הרי הוא ידפיס בעצמו ספר ושם יכתוב זאת, ולמה לי לכתוב בשבילו?'…".
אמרתי: שמעתי מפי חמי זצ"ל, ששמע מפי הגר"ש בירנבוים, כי פעם אחת באו אנשי סלוצק לרבם הבית הלוי וביקשו שלא ידון דיני ממונות בעיר, ומדוע? כי מי שלא יודע ערך כסף, כיצד יכול לדון בענייני כספים… כי בימים ההם היה נהוג לתת לרב המסדר קידושין – 'סידור קידושין געלט', ופעם אחרת בחתונה של ב' גבירים, הבית הלוי סידר קידושין ואח"כ נתנו לו מעטפה עבה עם כסף. העניים כבר ידעו שאחרי סדור קידושין יש לו כסף, ועני מסכן פלוני המתין לו שם וביקשו כסף, ולא פתח את המעטפה כלל אלא נתנה כולה לעני אחד כמות שהיא. ואמרו שכיון שאינו יודע מהו כסף, איך ידון בדיני ממונות?!
השיב להם הבית הלוי: 'אתם, שכן יודעים מהו כסף, אשאל אתכם שאלה: אם יבוא שודד ויצמיד אקדח על הראש ויתבע את הכסף שלכם שבמעטפה, האם תספרו את הכסף או תתווכחו? ודאי שלא, אם כן, תבינו, עני שמבקש ממני כסף זה כאקדח על הראש, ולא שאיני יודע מהו ערך הכסף'…
השמירה לכספים היא על ידי מצוה, אלו הוראות חדות שהשיב רבנו לשואליו.
אמרתי לרבינו בתקופה קשה מסויימת: בתקופה זו שהמצב הכלכלי בסכנה וגם המצב הביטחוני לא ברור כלל, אנשים חוששים מלתת צדקה כי לך תדע מה ילד יום, והם חושבים כי השמירה הטובה לכסף הוא בבנק. "השמירה הטובה ביותר היא למצוה".
אבל בבנק מקבלים אחוזים? –"בדרך כלל יקבלו הרבה יותר אחוזים". א.ה. או בכסף או בשכר טוב אחר בעולם הזה.
שכרם של תומכי התורה רב, ויש מהם ששכרם כפול מאחרים
מתקיים דינר במלאת 50 שנה לישיבת ליקווד, הם שואלים מה השכר המיוחד שיש לאותם אלו שיתרמו, מה יהיה לה – מדה כנגד מדה? –"שישבו בגן עדן יחד עם תלמידי החכמים".
האם ישבו גם על יד ר' אהרן זצ"ל? -"מסתמא, ועל פי מש"כ במדרש אגדת בראשית.
סיפר רבינו, שהחפץ חיים שלח את ר' ש. גריינמן למקום אחד והיו לו שם הרבה ביזיונות, וחזר לחפץ חיים וסיפר לו על מה שעבר עליו, אמר לו החפץ חיים: 'למה נקרא שמו יחזקאל בן בוזי? שביזה עצמו על דברי תורה".
אמרתי: הוי עובדה שהלכנו לקמחא דפסחא, ויהודי נתן 5 שקלים שזה היה סכום פעוט מאד ובזיון, אמרתי לאחי שיחי' 'היום עשינו הרבה'.
-"אבל צריך לקחת את 5 השקלים שלפחות תהיה לו לנותן את הזכות הזו".
נדיב פלוני מתעתד לתת מזגנים לכולל בית הלל וזה כ-20 אלף דולר, האם עדיף שיתן את הכסף לתמיכה באברכים, או שלמזגנים עדיף?
"בימים עברו, גם היה חם ועם זאת למדו רגיל. אצל אבא היה חדר צר ואפילו מזגן לא רצה, כיום זה דור של מפונקים, וסוף כל סוף זה מפריע ללימוד, עדיף מזגנים, שזה תועלת לאורך ימים".
בישיבת מיר לומדים כ-2000 אברכים, ותלמיד חכם מביניהם עשה תיקון שמביא פוסק מפורסם, לשעה אחת אחר הצהרים וכל השאלות ישאלו אותו ובכך חוסך להם זמן ביטול תורה ועגמ"נ. גביר פלוני מעוניין לדעת האם המימון של הדבר כגון הנסיעות לאותו רב וכו', האם נחשב לו החזקת התורה, או שזה רק נחשב חסד וכדו'? –"זה נחשב לו החזקת תורה וחסד גם יחד".
וגם זו שאלה שנשאלת רבות: נתינת צדקה לאחר שהועברה לנצרכים מראש.
לגבי ישיבת בין הזמנים שכבר חילקו מלגות ללומדים על ידי הלוואה, האם מי שיתרום כעת עבור זה, יש לו חלק בהחזקת תורה?
"אם לקחו את החוב רק משום שאחר כך הם יקבלו תרומה מנדיב, כיון שעל סמך זה שילמו יש לו זכות החזקת התורה. אבל אם לקחו חוב גם על דעת שאם לא ימצאו נדיב החוב עליהם, אם כן הוא רק משלם את חובם".
וזו שאלה עקרונית של 'משולחים' ועושי צדקה רבים: כמה אחוזים יכול לקחת גבאי הצדקה ליטול לעצמו.
כמה אחוזים מותר לתת ל'משולח'? –"אבא אמר עד שלושים וחמש אחוז. החזון איש מאד החמיר בזה וסבר שזה משנה מדעת הנותן".
האם ההוצאות, הם מחוץ ל-35 אחוז, או בכללם? -"מסתמא הוצאות יכולים לתת מלבד שלושים וחמש אחוז".
האם יש דרך לתת ל'משולח' יותר מ-35 אחוז, כגון שיתן לו לא מהכסף שאוסף?
"הטעם שאין זה דעת הנותן ואינני רואה עצה. היה איזה 'משולח' בבהכ"נ של החזו"א, שאמר דרשה להתרים כסף והחזו"א אמר לר' יעקב שכטר 'אל תתן לו פרוטה', כי החזו"א חשש שלוקח יותר ממה שאפשר לקחת".
סיפרתי לרבינו שרבי דוד גריינמן אמר, כי נסע פעם לחו"ל להתרים לכולל חזון איש, והיו אנשים שאמרו 'תבוא מחר', וחשב שרוצים להיפטר ולא לתת, בא מחר ונתנו, ולא הבין ממה נפשך, אם אתה רוצה לתת מדוע תטריח אותי שוב למחרת פעם נוספת? ושאל על כך את פה קדשו של החזו"א, והוא אמר לו: 'עדיין אין להם את הזכות, הם צריכים עוד את המעריב, שחרית, שיהיה להם זכות לתת'…
תגובת רבינו: "יש כאן דבר נוסף: הם רוצים להראות לו שזה לא כל כך פשוט שרק מבקשים כסף וכבר נותנים ומקבלים".
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי" (שמות כ"ה, ח')
שאלה יפה מיהודי החפץ להרבות במעשים, על מנת לקבל שכר רב מאת הקב"ה.
פלוני מעוניין לתרום מתלים לבית הכנסת, אבל רוצה שהם יישארו שלו ובבעלות, כדי שכל מי שיתלה מעיל עליהם תחשב מצוות החסד שלו, האם אפשר לעשות כן, או שמא כיון שזה לבית הכנסת ממילא זה כבר לא שלו? –"אם לא נתן אותם לבית הכנסת פשיטא שהם נשארו שלו, אבל, לא מרוויח כלום בכך שהם יישארו שלו, כי גם אם אכן יתן לבית הכנסת, כל תליה הוא מצוות חסד שלו".
(לקט מתוך הספר 'כל משאלותיך')