כמאה שנה לאחר שכתב את הדברים, ידפוק על דלת נינו, הגאון רבי זאב ברלין שליט"א, יהודי עם שאלת תם וניצוץ בעיניו, שמא יש לכם את הספר אהבת ה'? מה יש לכם עם הספר הזה ולמה חשבתם למצוא אותו דווקא כאן?

הרב אברהם פוקס שליט"א

"וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה" (בראשית ל"ח י"ד)

זה כבר נהפך לחלק מהדרך לכותל המערבי, גדולי ירושלים שבאותם ימים בשנות התר"פ היו נעצרים בחנות הקטנה שבשער יפו, חנות לממכר כלי קריסטל ושאר כלי בית, לא, הם לא נכנסו לקנות בה כלים, או כדי לפוש מהליכתם. בעניות הנוראה ששררה בירושלים באותה תקופה בקושי היה משהו לאכול, בטח לא לקנות כלים כל אימת שהלכו לכותל, ומי לא הלך לכותל. וכדי לנוח, גדולי ירושלים הסתפקו בצילם של העצים בדרכם לכותל ובספסלים המועטים שהשלטון העות'מאני הואיל בטובו לקבוע ברחובותיה המועטים של העיר ששלט בה, ולא להיות לטורח על אנשי העיר.

החנות היתה שייכת למשפחת לדרברג, המוֹכרת היתה מרת אלטע חנה שהיתה מצאצאי בעל ה'מגן אברהם', ובעלה ר' אליעזר יוסף היה יושב בירכתיה, ר' אליעזר יוסף היה תלמיד חכם מופלג שמסר שיעורים בתורה ובמוסר בבית הכנסת לעדת הפרושים, אך להתפרנס רצה רק מיגיע כפיו ועל כן היה יושב בחנותו עם ספרי החשבונות ונושא ונותן מול הסוחרים הישמעאלים שסיפקו לחנות את כליהם, וקיים את דברי הרמב"ם 'עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי' כפשוטם. לא פלא אם כן שכל בר אוריין שהיה עובר ליד חנותו היה נכנס להתבשם מתורתו ולשמוע דבר תורה משובב נפש, היו כאלה ששכחו מתוך פלפולם את מטרת הליכתן לכותל ונשארו שם שעה ארוכה עד שכבר היו צריכים לשוב לביתם, ואת כולם היה ר' אליעזר יוסף מקבל בשמחה ובאהבה.

להתאמץ מדי כדי לקרוא את השורות של הגמרא

השנים חולפות והגוף החל לתת את אותותיו, ר' אליעזר יוסף חש כבר תקופה ארוכה שהוא צריך להתאמץ מדי כדי לקרוא את השורות של הגמרא, והוא שם פעמיו לרופא העינים, שנדהם ממצבם, נס שבכלל מצאת את הדרך אלי אמר בזעזוע לאחר שבדק אותם, אין ברירה איבחן הרופא את מצבו ואמר צריך לעשות ניתוח וכמה שיותר מהר, אבל דע לך שאין בטחון להצלחת הניתוח וישנו סיכון של איבוד הראיה, אך בין כה וכה אם תמתין כך, תאבד את הראיה. ר' אליעזר יוסף בהחלט חושש מהניתוח שלא יצליח, לא, הוא לא דואג מהפרנסה, הוא דואג מלימוד התורה שלו, הוא כל הלילה מתהפך על משכבו ולא מצליח לתת תנומה לנשמתו המיוסרת. בבוקר השכם הוא חוזר לרופא ושואל אותו כמה זמן אפשר להמתין עם הניתוח? הרופא משתומם משאלתו, יש לך משהו חשוב יותר מהעינים שלך? כן כן בהחלט עונה לו ר' יוסף אליעזר, הרבה יותר חשוב, כמה? נראה לי שאפשר לחכות עם הניתוח חצי שנה, ר' אליעזר יוסף שומע את דברי הרופא ויוצא ממנו בהליכה מהירה לבית המדרש, הוא מחליט ללמוד מסכת או שתים בעל פה כדי שיוכל להגות בהם ללא הפסקה אם חלילה…

הוא מתחיל עם מסכת ביצה ועובר לראש השנה, הוא רוצה להמשיך ולגרוס מסכתות נוספות אך השעון אכזרי ושעה רודפת שעה ויום רודף יום והנה נסתיימה לה החצי שנה, הוא מכין את עצמו לקראת הניתוח בעיניו, הוא מביט בערגה על הספרים שכה רבות הגה בהם ונפרד מהם במבטו, לבו לא מנבא לו טובות, אך הוא מסיר את אותם מחשבות טורדות ונפנה ללכת לניתוח כשהוא ממלמל כמובן את דפי הגמרא של המסכתות שלמד בעל פה. לצערו הגדול ולצערם הרב של בני משפחתו הניתוח כשל ור' אליעזר יוסף איבד את מאור עיניו, אך את שמחת החיים והגישמאק בלימוד כלל וכלל לא, נהפוך הוא, הוא שמח עם אוצרו הגדול, מסכתות ביצה וראש השנה, והוא לומד אותם בהתלהבות שוב ושוב, כְּשֶׁנִינוֹ (בן בת בתו) הגאון רבי זאב ברלין שליט"א ילווה אותו בדרכו, הוא ינסה להשמיט או להוסיף כמה מילים מדברי הגמרא, אך ר' אליעזר יוסף מיד יעמידו על מקומו, וכך במשך שנותיו האחרונות יחזור עליהן שוב ושוב, ארבעת אלפים פעם! ר' אליעזר יוסף לומד את אותן מסכתות בהתלהבות ובשמחה. לפני פטירתו הוא מבקש לכתוב זאת על המצבה שלו, לא לכבודו רצה חלילה, אלא פירש את דבריו, אולי יעבור פעם מישהו ליד קברו ויראה את המצבה ויתעורר גם הוא ללימוד התורה.

ניבא ולא ידע מה ניבא

בספרו אהבת ה' שקיבל הסכמות נלהבות מגדולי ירושלים, מהם ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל המהרי"ץ דושינסקי, ור' ברוך אפשטיין זצ"ל, הוא כותב בהקדמה: והנה הכתוב אומר 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד', פירוש, כי המשכיל לעצמו אין תועלתו גדולה לנו, והוא בזוהר הרקיע שאין לנו כל כך נפקותא ותועלת באיזה צבע וזוהר הוא עומד, אבל מצדיקי הרבים, הם ככוכבים אשר כל כוכב וכוכב יש בו תועלת וכל כוכב יש לו השפעה על הארץ.
כמאה שנה לאחר שכתב את הדברים, ידפוק על דלת נינו שכאמור היה מסייע בעדו הגאו רבי זאב ברלין שליט"א, יהודי עם שאלת תם וניצוץ בעיניו, שמא יש לכם את הספר אהבת ה'? מה יש לכם עם הספר הזה ולמה חשבתם למצוא אותו דווקא כאן? הוא נענה בשאלה, ואותו יהודי משיב ומספר שעיסוקו בהשבת נערים לכור מחצבתם ונתינת טעם בלימוד שהיו בו ואיננו. באחד הימים לקחתי בחור לקברי צדיקים בהר המנוחות בחלקת הרבנים, תוך כדי שאנו מסובבים בין הקברים אנו רואים מצבה פלאית על יהודי שלמד ארבעת אלפים פעם מסכתות ביצה וראש השנה, דווקא זה השפיע ביותר על הנער וקרבו בחזרה להשי"ת, ונודע לי שאותו יהודי גם כתב ספר אהבת ה', וזמן רב שאני מנסה למצוא את הספר אך ללא הצלחה, וכעת שעברתי ליד ביתכם ומן החלונות הזדקר ארון הספרים הגדול והעמוס אמרתי אנסה את מזלי בבית זה, חייך הגאון ר' זאב ואמר לו: לפני שאתן לך את הספר, אספר לך גם על סבי זקני מחבר הספר.