שח הגר"י זילברשטיין שליט"א: אחת המידות הטובות היותר נעלות היא מידת הכרת הטוב, ואשרי לאדם היודע באמת להכיר טובה למי שעשה עימו טובה.
והנה שמענו לספר בענין זה מעשה מופלא על אחד מגדולי ראשי הישיבות שהיו בירושלים, שזכה עוד להימנות כאחד מחברי בית הדין של מרן הגרח״ע גרודז'נסקי בווילנא. לראש הישיבה ההוא לא היה זמן מיותר. כל רגע מרגעי יומו נוצל עבור התלמידים, הכנת השיעורים, והעמדת הישיבה על תילה. רבים התפלאו אפוא לראות את ראש הישיבה הדגול מבזבז כמה דקות מדי יום על …השקיית צמח מסוים בגינה שליד ביתו. מדי יום ביומו, בשעות הבוקר, יצא גאון זה אל הגינה, נטל את הצינור והשקה את הצמח.
מששאלו את ראש הישיבה לפשר מעשהו, השיב ואמר: בתקופת השואה, נכנסו הנאצים ימ״ש לעיירה שבה התגוררתי, וביקשו להוציא את כל היהודים אל המשרפות. הם עברו מבית לבית, ועל פי הרשימות השמיות שבידם, גילו את כל היהודים, והוציאום להשמדה.
כאשר התקרבו אל הבית שלנו, קבלנו על כך התראה מהשכנים, אבל אבי ואמי, אחיי ואחיותיי, לא הצליחו לברוח, והוצאו אל המשרפות. אני, שהייתי קרוב לפתח, נמלטתי החוצה, והתחבאתי מאחרי שיח גדול אחד. הצוררים שהבחינו בי, ניסו לחפשני, אבל השיח היה עבה במיוחד, כך שהצלחתי להכנס אל מתחת לענפיו ולא התגליתי. הנאצים המשיכו לחפש, אולם בשלב מסוים התייאשו ועזבו את המקום. ברגע זה קמתי ממקום המסתור שלי, וברחתי אל היער הסמוך, והתחברתי אל הפרטיזנים, ושם חייתי עד תום המלחמה.
כיון שידעתי שהצמח ההוא היה שליח טוב מאת הקב״ה להצילני ממוות לחיים, ביקשתי לשמור על רגשי הכרת-הטוב ולהודות על כך. ויהי לאחר המלחמה חזרתי לביתי, וגיליתי שהצמח שפרס עליי את ענפיו והסתירני מעין-רואים, עדיין קיים. חתכתי ממנו ענף והבאתיו לארץ ישראל, וכאן שתלתי אותו מחדש בגינת ביתי, ומדי בוקר אני משקה אותו, ומעניק לו חיים. כל זאת כדי לא להיות כפוי-טובה!
ואגב, ראש הישיבה ההוא סיפר דבר-מופת שאירע לו עם מרן הגרח״ע גרודז'נסקי.
"שבועות מספר לפני פרוץ המלחמה, לקחני רבי חיים עוזר לטיול בין השדות והצמחים, ואמר לי, אני רוצה להראות לך את סוגי הצמחים, ולהצביע בפניך אלו מהם אפשר לאכול, ואלו מזיקים ואסור לאוכלם. בזמנו", אמר ראש הישיבה, "לא הבנתי את פשר מעשהו זה של ר' חיים עוזר. וכי יש לו זמן מיותר, לגאון-הגאונים הזה, כדי להצביע בפניי על סוגי הצמחים?! אבל כאשר הגיעה המלחמה, ונאלצתי לשהות עם הפרטיזנים ביערות ולאכול מעשבי היער, הבינותי שנבואה נזרקה בו, בר' חיים עוזר, שידע שאתגלגל למקומות כאלה שבהם אצטרך לנצל את הידע שיעביר אליי בענין הצמחים. ואכן, ידעתי לפרנס את עצמי באותם עשבים, ואף להדריך את חבריי בכך.
(מעדני הפרשה מתוך הספר 'ברכי נפשי')