ר. גיל
"אני תמיד אומר שכל ניסיון שנתן הקב״ה לאדם הוא עוד כלי שיכול לסייע לו להתרומם. בטוח שלא סתם הביאו עלי את הקורונה הזו ואת זמן ההתבודדות הזו", אומר הרב צ׳ולק בשיחה מחזקת במיוחד ל'יתד נאמן', כשהוא שוהה בבידוד בביתו לאחר שאובחן כחיובי לנגיף. כדרכו, הוא מנצל את רגעי ה'לבד' לחשבון נפש אישי, ומקפיד מתוך החולשה והכאב האישי לא לנטוש את משמרתו ולהמשיך לשמש כתובת פעילה לעם ישראל השרוי בחוסר ודאות ובדאגה רבה נוכח המצב, לסייע בכאב הפרטי של כל אדם ואדם הזקוק להכוונתו ולעצתו, כמו גם לדברי הנוחם שהוא משמיע, מסרים שכל כך נדרשים בעת הזו כשהלא נודע מדיר שינה מעינינו.
במענה לשאלתנו הוא מציין: "אני ברוך השם מרגיש טוב, אבל יכול להיות יותר טוב. אין לי חום ואין לי כמעט שיעולים, רק הראש כואב והגוף קצת כמו בשפעת, עם מעט חולשה. על פי ההוראות עלי להמתין בסביבות שבוע להחלמה ואז להיבדק שוב, ובעזרת ד׳ נראה תוצאות טובות".
איך גילית שאתה חולה?
"אחד מצוות מגידי השיעור שלי קיבל קורונה. הרגשתי כאב ראש ולמרות שלא היו סימנים נוספים נשארתי מהספק שלשה ימים בבית. אחד מאנשי הצוות הציע שאבדק ולצערי נמצאתי חיובי. יש עוד אנשי צוות שנכנסו לבידוד, שניים מהם עם חום ועדיין לא ידועות התשובות. למרות ששמרנו על כל אמצעי זהירות, שהינו לא מעט זה בחברת זה, בעיקר בשיחות והיערכות בנושא הקורונה, וזו התוצאה".
חשבת שזה יגיע עד אליך?
"אין סיבה לחשוב שלי זה לא יקרה. בימים האחרונים הייתי נוכח בלא מעט ישיבות ואסיפות, בבתי כנסת, שיעורים וכל מיני מקומות, כולל ברשויות שנקראתי אליהן. ישבנו עם רבנים ורופאים ולמרות ששמרנו מרחקים כנדרש, לא תמיד ניתן לדעת מי נמצא בקרבתך ומהיכן תיפתח הרעה. חלק מהאנשים נושאים את הנגיף בלי שהם חשים בתסמינים כלל, וההדבקה כה גדולה שאף אחד לא יכול לחשוב שלו זה לא יקרה. צריך רק להתפלל".
יש משהו סמלי מאד באדם כמוך הנמצא בחזית ההסברה והעשייה, שיכול להעביר היום מסרים בגוף ראשון מחוויה אישית. חשבת על כך?
"אינני יודע את הכוונות ואת החשבונות של הקב״ה, אך אחרי שהגעתי למקום הזה אני משתדל לנצל אותו גם לחיזוק הציבור. זה תפקידנו ואנחנו עושים אותו מתוך רצון להעניק לכל מי שנזקק לכל חיזוק, הן נפשי והם רוחני, ולוואי ונחזק תמיד מתוך בריאות ולא מתוך חולי חלילה וד׳ יעזור לכולנו להיחלץ מכך בבריאות שלימה.
"יש טלפונים בלי גבול, סדר גודל שעדיף שלא אדבר עליו״ – מפרט הרב צ׳ולק. "אתמול בלילה (שלישי) לא נרדמתי עד שעה מאוחרת והייתי עסוק במתן תשובות לאינסוף שאלות במגוון תחומים. יום קודם לכן היו קרוב ל-200 שיחות מאנשים שונים".
במה בעיקר עוסקות הפניות?
"מעבר לשאלות הרגילות העוסקות בחולים קשים וכרוניים והשאלות הנקודתיות, כמו האם לחסן בימים אלו נגד שעלת, האם בכלל להגיע לטיפת חלב, ללכת לניתוח המוזמן ועוד ועוד, יש שאלות רבות לגבי התנהלות מול ילדים ובני משפחה ובעיקר סבים/תות. רבים שואלים לגבי ההורים המבוגרים, בעיקר מה לעשות נוכח ההוראות המחמירות האוסרות על כניסה לבתי אבות ולבתי חולים. שאל אותי אתמול מישהו לגבי אמו הנמצאת בבית אבות ואין מישהו שמגיע לבקרה כלל והיא נתונה בבדידות מוחלטת, האם יש דרך לסייע בכל זאת ולהגיע לשמח אותה.
"מדובר במצבים קשים של חולים המאושפזים בבתי חולים בלא אף מכר שיהיה לידם, וכפי שאמר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, חלקם עלולים למות מדיכאון אם לא מקורונה. הבוקר נשאלתי על ידי בני הבית שלנו שאלה לגבי אבי (מעל 90) שיאריך ימים, המורגל מדי לילה ללכת לשיעור בבית המדרש בכיכר דסלר. הוריתי להם לא לשולחו, אבל כן לאפשר לחברותא להגיע לביתו וללמוד עמו. אני מרגיש שתפקיד של אדם כמותי הוא לענות לכולם גם כשאני לא מרגיש בשיאי. ד׳ נותן לכך כוח ותמיד אני זוכר כי הפונים הם אנשים הזקוקים לעזרה. לפעמים הם מתייעצים בעניינים של פיקוח נפש, כך שכל מי שפונה בשעה מוקדמת או מאוחרת אני עושה מאמץ לסייע לו".
יש אווירת פאניקה מסביב?
"אינני חושב שיש פאניקה. אבל ישנה בעיה אחרת שאיננו שומרים מספיק על עצמנו. אינני רוצה להטיף ואני בעיקר מחזק את עצמי, כי רבים מאד כבר נדבקו בבתי כנסיות, בבתי מדרשות ובחתונות. אינני פוסק הלכות אבל יש מצווה של ׳ונשמרתם לנפשותיכם׳, שספק שלה דוחה את כל התורה. יש מצווה לדקדק בעשיית מצות ולהישמר מן החמץ ככתוב: ׳ושמרתם א׳ המצות׳. כיום המצווה היא ׳ונשמרתם׳ וכל מה שאנחנו עושים במצות עלינו לעשות בימים אלו ובאפשרותנו לחטוף עוד ועוד מצוות באמצעות נקיטת הזהירות. אני שומע על סגירת כל בתי הכנסת, בשל ההדבקה שנמשכת ונמשכת, וכל אחד מחויב להישמר על נפשו ולהיזהר ככל יכולתו".
לדעתך הזהירות כוללת גם הימנעות מהזמנת קרובי משפחה לליל הסדר?
"אם המצב יימשך כמו היום לא יהיה מנוס מכך. בכוונתי לעשות זאת ולחגוג את ליל הסדר עם רעייתי בלבד בלי להרגיש לבד כלל וכלל. חיתנו ב"ה את הילדים ואני בטוח שכפי שנאמר כל המלאכים יקשיבו לסיפור יציאת מצרים שלנו. כל מי שיקלע לסיטואציה הזו לא צריך להרגיש לבד, אלא לקיים את ליל הסדר מתוך שמחה ונעימות ולראות את הטוב שבכל מצב".
לאנשים השרויים בחרדה מפני המצב מבקש הרב צ׳ולק לומר: "הפחד הוא האסון הכי גדול והיצר הרע הגדול ביותר. כתוב שמי שמאמין הפחד אינו שולט בו. הכל משמים וצריך לשמור על רוגע ובעיקר שמחה בחודש השמחה ובחודש הגאולה. אני מסתכל איך לוקחים חתן לחופה, סוחבים אותו משני צדיו, עם שני נרות, והוא בפרצוף מפוחד נראה כאילו הולך למות על קידוש השם. רק חסר שיקרא ׳שמע ישראל׳. עליו להיות בשמחה, הוא מתחתן, ובמקום להיראות כאילו הוא נעקד על קידוש השם לחיות על קידוש השם.
"יש אנשים שבכל מצב שרויים בלחץ. לפני מבחן, לפני חתונת הילדים וגם ביום כיפור שבו יש סיבה לרעדה מאימת הדין, אבל בעלי המוסר אומרים שגם בדרך לתפילת יום כיפור צריך להאיר פנים לשני ולהשיב לו באיחול ׳גמר חתימה טובה׳ ולא לחשוב שמתוך הלחץ פטורים מכך. יש לנו ביטחון בהקב"ה המחכה לתפילותינו והכל נעשה בהיגיון ומתוך שליטה על הרגשות. יהודי מצווה לשלוט על רגשותיו, ומצוות רבות כמו ׳ואהבת לרעך׳ או ׳ואהבת את ד׳ א-לוקיך׳ מורות על כך. מי שיודע להשליט את השכל על הרגש איכות החיים שלו ועבודת ד׳ שלו טובים יותר.
"הדרך להינצל מהמצב היא באמצעות תורה וגמילות חסדים. כל אחד ידאג לשכנים שנצרכים, יתעניין בשלום הגלמודים, ירים טלפון לאדם מסכן או שרוי בצרה ויתעניין בשלומו. חשוב מאד גם מתוך הבידוד וגם מתוך הסתגרות בבית, לשמוח ולשמח אחרים ולהשרות אוירה טובה בבית. הילדים לא צריכים לסבול אם אתה בלחץ, ודווקא מתוך שעות הביחד עם האשה והילדים אפשר להגיע לרגעים יפים, לבנות ולהיבנות ולהפיק המון תועלת אישית ומשפחתית. להתרכז בשמחה ובעשייה נכונה במקום בפחד שרק מחליש ומרחיק מהמטרה".
מסר לסיום…
"חשוב להתפלל על כלל עם ישראל ועל כל החולים. יש כרגע הרבה אנשים במצבים קשים ולא יתכן שבתקופה זו לא נוסיף ב׳רפאנו׳ לפחות כמה שמות חולים, שאנחנו יודעים עליהם, כדי לבקש להחלמתם המהירה. בנוסף, כפי שכתוב בהלכה, נעתיר בתפילה גם על הבריאים. שלא יחלו חלילה וכן שלא ידבקו עוד אנשים. והקב"ה יסיר במהרה המגיפה מקרבנו".
(יתד נאמן)