מי ששכח לומר 'ותן טל ומטר' ב'ברכת השנים' ונזכר לאחר אמירת המילים "ברוך אתה ה'" בסיום הברכה, יכול להשלים זאת בברכת 'שומע תפילה' - לפני המילים "כי אתה שומע" - אשר מיועדת לכלול בה כל בקשה שהיא. יש אומרים שיאמר שם: "ותן טל ומטר לברכה", ויש אומרים שיאמר: "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה". ואם שכח שיכול להשלים בברכת שומע תפילה, ובעומדו - לדוגמה - בברכת 'ולירושלים עירך', חזר לברכת 'ברך עלינו', ולאחר מכן נזכר בכך - יפסיק במקום שנזכר וישוב לברכת 'ולירושלים עירך'. ואם שכח להשלים בברכת שומע תפילה - ישוב לברכת השנים; וגם אם שכח בשנית, ימשיך בתפילתו וישלים בברכת שמע קולנו. [סימן קיז, סעיף ה וס"ק טז; ביאורים ומוספים דרשו, 20, 22, 23 ו־25]

בכל ימות השנה חותמים את ברכת 'השיבה שופטינו' במילים: "ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט", והיו שנהגו לחתום: "הא-ל אוהב צדקה ומשפט". ובעשרת ימי תשובה חותמים במילים: "המלך המשפט", שפירושן שהשי"ת הוא המלך, והוא המשפט עצמו, כשם שהוא מקור החכמה והרחמים וכל חלקי הבריאה ותכונותיה. ולכן צריך גם להזהר שלא לומר 'מלך המשפט', שמשמעוֹ של ביטוי זה שונֶה. ואם חתם בכל ימות השנה "המלך המשפט" - יצא ידי חובה. ואם חתם בעשרת ימי תשובה "מלך אוהב צדקה ומשפט" - לדעת השולחן ערוך לא יצא, אך לדעת הרמ"א די בכך שהזכיר את המלכות ויצא ידי חובה, וכן פסקו האחרונים. ואם נזכר מיד לאחר שחתם מלך אוהב צדקה ומשפט, יאמר מיד המלך המשפט. [סימן קיח, סעיף א וס"ק א-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 2-3]

בנוסח הברכות שתיקנו חז"ל ישנם מספר חלקים: 1. פתיחת הברכה וחתימתה, דהיינו: "ברוך אתה ה'...", בתחילת הברכה ובסופה, בכל ברכה כפי שתיקנו: פתיחה וחתימה, פתיחה בלבד, או חתימה בלבד. 2. עניָן עיקרי בברכה, כגון יצירת האור בברכת 'יוצר אור', ו'ברית' ו'תורה' בברכה השניה של ברכת המזון. 3. הוספות בתפילת 'שמונה עשרה' שאין יוצאים ידי חובה בלעדיהן, וישנם שני סוגים: שְׁבַח, כגון 'מוריד הגשם'; ובקשה, כגון 'ותן טל ומטר'. 4. יֶתֶר המילים בברכה. אם החסיר את שלושת החלקים הראשונים - לא יצא ידי חובה, אך בתפילת 'שמונה עשרה' יש למקצתם אפשרות השלמה בברכת 'שומע תפילה'. (ויש אומרים שאם החסיר פתיחה לברכה שיש לה גם חתימה - יצא). ואם החסיר את החלק הרביעי, או אמרוֹ בכל נוסח שהוא - יצא. [סימן קיז, ביה"ל ד"ה אם]