הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
שמעתי פעם משפט נכון. כשאדם מסתכל על השואה הנוראה, בה נרצחו למעלה מ6,000,000 יהודים הי"ד, הרי קשה לתפוס בשכל האנושי את גודל הטרגדיה. שש מליון הוא מספר למעלה מתפיסתנו.
לשם כך צריך להתמקד בסיפור אנושי אחד, לשמוע או לקרוא אותו מתחילה ועד סוף, לצעוד עם אותו יהודי בגטאות, במחנות ההשמדה, במכסת היסורים הנוראה, בעבודות הכפייה ובעינויים, עד הסוף המר, ומשם להמשיך לקורותיו האיומים של היהודי הבא.
נכון לכתיבת השורות, נפטרו ממגיפת הקורונה מאות אנשים ונשים בארצנו הקדושה ורבבות אלפי איש ברחבי העולם, ביניהם מאות יהודים בארה"ב ובאירופה. אני מכיר יהודי אחד מנפטרי המחלה הארורה, הגאון רבי אשר יעקב וועסטהיים זצ"ל.
את שמו של הגרא"י זצ"ל שמעתי בתחילה, כמו כולם, מחותמת ההכשר של 'איגוד הרבנים' שבראשו עמד, או כלשון העם: 'מאנצעסטר', המתנוססת על מאות מוצרים. לימים פנה אלי רבי אהרן חסקל, מומחה כשרות הנע ונד מארץ לארץ ומפקח על מפעלי ענק והציע לי: "לר' אשר יש אלפי נושאים הלכתיים ותורניים שכתב במרוצת השנים, מ'שטיקלאך תורה' ועד מאות 'תשובות' בנושאי שחיטה וכשרות. הוא טס ממקום למקום בעולם, ממפעל למפעל, ואין לו זמן לסדר את כתביו. צריך מישהו שייקח על עצמו את המשימה. אתה הרי עורך תורני. אתה מוכן?"
קיבלתי עשרות 'תיקיות' עם אלפי עמודים, נושאים בכל חלקי ה'שולחן ערוך', 'תשובות' באורח חיים, ויורה דעה, חושן משפט ואבן העזר. קונטרסים על ענייני תפילה, קדיש וקדושה, הלכות יו"ד ח"ב עם פסקי הלכות רבים ממורו ורבו בעל ה'מנחת יצחק' זצוק"ל (שכיהן בשעתו כראש 'כולל הרבנים' במאנצ'עסטר, בו למד הגרא"י וועסטהיים והוסמך לרבנות ע"י ה'מנחת יצחק' זצוק"ל), רשימות הערות והארות על חמשה חומשי תורה, חידושי סוגיות וקבצי שיחות ודרשות שנשא בבתי מדרשו במאנצ'עסטר. סידרתי וערכתי במשך כמה שנים את כתביו, כשבכל שאלה ותהייה, אני מפנה אליו את הדברים והוא משיב לי, דן ומפלפל, מכריע ופושט ספיקות.
לפעמים, כשהגרא"י זצ"ל הגיע לארץ, ישבנו לפגישה פנים אל פנים, כדי ללבן את השאלות שהתעוררו. בצום י"ז בתמוז אחד, לפני מספר שנים, התיישבנו לפגישה משעות הבוקר ועד כשעה לפני שקיעת החמה, אז פרשנו לתפילת מנחה. הרב וועסטהיים ישב רגוע ושלו, כמיטב הנינוחות האופיינית והמלבבת שלו. ישבתי מול מחשב נייד וגם הוא ישב מול מחשבו הנייד וכך עברנו 'תשובה' אחר 'תשובה', כשאני שואל על כל המקומות לבירור שסימנתי מראש. "יש ש"ך נגד זה", אני אומר לו והוא משיב: "אתה מתכוון לש"ך סימן י"ב סעיף קטן ד'? אבל הפרי מגדים מסביר שם ש…"…
כך התנהלה השיחה בת 8 השעות. כשהגרא"י מציין בעל פה 'סעיפים קטנים' של 'פרי מגדים' מכל סימני 'יורה דעה', ש"ך וט"ז ופתחי תשובה, והכל בחיוך גדול ומלבב, כשהפגישה נקטעת עשרות פעמים, בשיחות עם משגיחי כשרות מכל רחבי העולם. הוא ענה בלשון הקודש, אידיש, אנגלית, צרפתית וקצת גרמנית. לא הבנתי את השיחות הללו, אך ניכר היה שהוא משיב בהחלטיות ובחדות, בנעימות וברגישות, ומיד שב ל'תשובות' שלו….
במרוצת השנים התכתבתי איתו עשרות פעמים בנושאים הלכתיים רבים, רובם בענייני כשרות, כשתמיד הוא משיב בסברא ישרה ובשום שכל, בצירוף המון ידע מקצועי מקיף. בעבר עסקתי בשאלה מעניינת. אברך יר"ש יקר המשמש כמשגיח כשרות, שחפץ להשתלם בייננות, להכרת טעמי היינות השונים, טיבם וטבעם. ונפשו בשאלתו האם מותר לו לטעום יין כשר מכוסות שמגישים לו מחללי שבת בפרהסיא. והטעימה נעשית ע"י נגיעה בלשון, או מעט גירגור בפה, (כמו שמגרגרים בפה את משחת השינים, מלחי אל לחי, כדבריו) ובסופו פולט הוא את היין החוצה מפיו. דנתי בנושא בהרחבה ושוחחתי על כך עם כמה וכמה תלמידי חכמים מופלגים ולא הגענו לכלל הכרעה. אז העברתי את השאלה להגרא"י וועסטהיים זצ"ל, ששהה אז בסין הרחוקה. הוא פשוט הצביע על רמ"א מפורש בסימן קכ"ד וש"ך מפורש בסימן קכ"ה, והשאלה נפתרה…
ולנקודה עדינה נוספת: עורכים תורניים העורכים ספרים למכוני ספרים מסודרים, מקבלים את משכורתם בקביעות, ביום קבוע בימי החודש. אך עורכים העורכים ספרים לאנשים פרטיים, מכירים, לצערם, את תופעת ה'לך- ושוב'. וגם כשמשלמים, הם מקבלים צ'יקים דחויים לעוד חודשיים…
ישנו יהודי מבוגר מבית וגן בירושלים, כשבכל ראש חודש היה מגיע לביתי, משלם ומקבל חשבונית, עד שהסברתי לו שאין צורך שיהודי במרומי גילו יטרח ויגיע עד אלעד ברכבו כדי לשלם. ניתן להעביר 'העברה בנקאית' חוקית ומסודרת ולקבל חשבונית, בשיחת טלפון או לחיצת כפתור…
כך גם נהג הגרא"י וועסטהיים זצ"ל. כשקיבל הודעה על מספר שעות העריכה, לא משנה היכן שהה באותו רגע, בסינגפור או בסין, במפעל בדרום אמריקה או ביקב בספרד, ההעברה הייתה מתבצעת מיד, כדי לקיים מצוות עשה של 'ביומו תתן שכרו', בצירוף מחמאות ומילים מלבבות. אחד האנשים העסוקים ביותר בתבל, מצא תמיד זמן להנעים, לפרגן ולהאהיב שם שמים.
הגרא"י זצ"ל נפטר בשיא פריחתו, ללא שזכה לראות את ספריו יוצאים לאור עולם. נגיף הקורונה היה שליח ההשגחה, ללא 'מחלות רקע' מסובכות או גיל מבוגר יחסית. והנה דוגמה אחת, מיני מאות, של תוצאות המחלה הנוראה שהקב"ה הביא בפתע פתאום, כשכמעט לכל אחד מאיתנו ישנו מכר, קרוב או ידיד, שלקה, לא עלינו, בוירוס הקטלני.
— "בעוון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה חרב וביזה רבה, ודבר ובצורת בא… בעוון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת – חיה רעה רבה, ובהמה כלה, ובני אדם מתמעטין, והדרכים משתוממין… בעוון נבלות פה צרות רבות, וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי שונאי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין". זאת היא גמרא ערוכה במסכת שבת (לג, א-ב), כאשר רשב"י זיע"א תולה את רוב המחלות והאסונות בעוון ביטול תורה. ואנחנו?
אנחנו קצת התרגלנו לקורונה.
הווי שלם של הומור ובדיחות טפלות אופף אותנו, ויכוחים שכונתיים על זמני תפילות המרפסות ועיסוק בחדשות השעה. חושינו התקהו למול רשימת הנפטרים המטפסת ועולה, ואם הנתונים משוייכים ל'עקומה הנורמלית', כמו נפטרים ישישים או בעלי 'מחלות רקע קודמות', יש מאיתנו שנרגעים. "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ".
והרמב"ם פוסק קובע לנו, הלכה למעשה: "מצות עשה מהתורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור". והוא ממשיך ומזהיר אותנו: "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות".
בכל יום ויום מביא 'יתד נאמן' את דברי החיזוק וחשבון הנפש שקבעו ועוררו זקני ומאורי הדור שליט"א. צריך רק לקרוא, לפתוח את הלב והנשמה וליישם בפועל, ורופא כל בשר יפליא לעשות!!
1/552