כיצד עושים עירוב תבשילין ?

כ"ב חשון תשפ"א -סימן תקכ"ז- סעיף ב'- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

איזה מיני תבשיל מניחים לצורך העירוב? מדוע כאשר מניחים תבשיל בלבד הוא מועיל לצורך אפיית פת ואילו כאשר מניחים פת בלבד היא לא מועילה לצורך עשיית תבשיל? ומה עושים עם העירוב תבשילין לאחר שסיימו להשתמש בו?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיף ב' עד סעיף ד']

עירוב תבשילין בפת ותבשיל

צריך אדם לעשות את העירוב תבשילין בפת ותבשיל, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא, מכיוון שהוא צריך לאפות ולבשל מיום טוב לשבת, ואומר השולחן ערוך, שבדיעבד, אם עשה עירוב תבשילין מתבשיל לבד, מועיל העירוב בין לפת ובין לתבשיל, ומוסיף המשנה ברורה, שאם הוא צריך רק לבשל מיום טוב לשבת אבל לא לאפות, אז גם לכתחילה מועיל לעשות עירוב רק מתבשיל בלבד, וכל זה אמור באופן שעשה עירוב תבשילין מתבשיל בלבד, אבל אם עשה עירוב תבשילין מפת בלבד, אינו מועיל לתבשיל, וגם בפת עצמה יש דעות בפוסקים האם עירוב בפת מועיל לפת, כיוון שעיקר העירוב תבשילין נתקן לתבשיל, ואם עירב רק בתבשיל ונזכר בזה לפני שחשיכה, יוסיף גם פת, ויאמר 'בהדין עירובא וכו', אבל לא יברך שוב, ואם עשה עירב מפת לבד לצורך בישול, זה לא מועיל לתבשיל, והאחרונים הסכימו, שזה לא מועיל גם לפת, משום שעיקר העירוב נתקן מתבשיל.

שיעור העירוב

צריך שהעירוב תבשילין יהיה בשיעור כזית, ומשום הידור מצוה, יקח לחם שלם, וחתיכת בשר או דגים חשובה, ושיעור כזית צריך להיות תמיד, ולכן, בין אם מתחילתו אותו תבשיל היה כזית, ובין אם היה יותר מכזית והוא התמעט, בכל זאת לא מועיל אם הוא התמעט לפחות מכזית, ויש מצריכים לכתחילה בפת כביצה, וכך נוהגים לכתחילה, אבל אם כבר עשה עירוב בשיעור כזית, אינו צריך לחזור ולעשות כדי שהעירוב יהיה בשיעור כביצה.

התבשיל ממנו עושים את העירוב

צריך שהעירוב תבשילין יהיה תבשיל שהוא דבר שראוי ללפת בו את הפת, כגון, בשר, ודגים, וביצים, ושאר מיני לפתן מבושלים שהדרך ללפת בהם את הפת, ומהרי"ל היה מניח את הבשר של העירוב תבשילין על צלחת ולא על הפת עצמה, כי אם הבשר היה עומד על הפת, יש בזה משום מיאוס, וכן מהרי"ל לקח לחם שלם לעירוב, והיה לוקח אותו אחר כך ללחם משנה, ובוצע עליו בסעודה שלישית, שכיוון שנעשתה בו מצוה אחת, יעשו בו מצוה נוספת, ומובא בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שאין הכוונה שהשתמש בו דווקא לסעודה שלישית, אלא הכוונה היא שהוא השתמש בו ללחם משנה לסעודת ליל שבת ולסעודת שבת בשחרית, ובסעודה שלישית הוא בצע עליו, כלומר, הוא השתמש בו לכל סעודות השבת כלחם משנה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/264
דילוג לתוכן