הרב צבי וינברג
"עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ" (בראשית כ"ז, מ"ד-מ"ה)
בספר 'כתר ראש' (הלכות והנהגות מהגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל אות קי"ט) מובא: "אמר רבינו דבר מנוסה, אם יהיה לאדם שונאים ח"ו, אם יפעול אצלו שהם צדיקים גמורים וידון אותם לכף זכות, תיכף יתהפך לבבם לאוהבים לו". ע"כ.
ובנו של הגר"ח הגאון רבי יצחק מוולוז'ין זצ"ל, בספרו 'פה קדוש' על התורה מבאר את דברי רבקה ליעקב כאן, ע"פ הרעיון הטמון בפסוק: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". שהקשה מהו כפל הלשון: "עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אחיך"? ובדרך דרוש נוכל לומר שזהו כלל גדול, אם רוצה אדם לדעת אם יש לחבירו כעס עליו – יבדוק בעצמו אם ליבו שלם עם חבירו גם חבירו שלם עמו. על כן אמרה מהיכן תדע שתשוב חמת אחיך "ממך"?- בעצמך, פי' אם לא יהיה לך אצלך שום כעס עליו אז תדע שגם הוא עמך בלב שלם (וכ"כ בפנים יפות כאן).
אלא שב'כתר ראש' מבואר שאין זה רק סימן לדעת אם חבירו אוהבו, אלא גם סיבה לגרום שחבירו יאהבנו ואם יחשוב על חבירו טובה, זה משפיע על חבירו שגם הוא יאהבנו.
(קב ונקי)