עד מתי מותר להניח עירוב תבשילין? │ אדם שנמצא בבית הכנסת ונזכר שלא הניח עירוב תבשילין ואם יחזור לביתו הוא יפסיד את תפילת המנחה האם יחזור לביתו להניח עירוב? │ ומתי נשים מקבלות על עצמן קדושת יום טוב? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיף א']
בישול מיום טוב לשבת
יום טוב שחל להיות בערב שבת, אסור לבשל לכתחילה ביום טוב לצורך שבת בקדירה נפרדת, אבל יכול לבשל כמה קדירות ליום טוב, ואם נשאר לו בהם אוכל, ישאר האוכל לשבת, ואפילו אם נשארה לו קדירה שלימה עם אוכל, מותר לאכול אותה בשבת, כיוון שהוא בישל אותה לצורך יום טוב, אבל יש אפשרות לבשל לכתחילה ביום טוב לצורך שבת על ידי עירוב תבשילין, וכן ביום טוב שני של גלויות שחל בערב שבת אסור לבשל לצורך שבת, אם לא עשה עירוב תבשילין מערב יום טוב.
היתר מיוחד לבשל מיום טוב לשבת
הביאור הלכה מאריך בעניין של בישול והכנה מיום טוב לשבת, ומביא, שאפילו לשיטה הסוברת שאסור מדאורייתא להכין ולבשל מיום טוב לשבת, ואם כך לכאורה לשיטתם, איך מועיל העירוב תבשילין להתיר איסור דאורייתא של הכנה ובישול מיום טוב לשבת? התשובה היא, שגם לשיטתם, יש היתר שנקרא, 'הואיל', דהיינו, הואיל ואם יזדמנו לו אורחים, האוכל ראוי להם, לכן לא נחשב הבישול וההכנה לצורך שבת, אלא הבישול וההכנה נחשבים צורך יום טוב, נמצא, שמדאורייתא כאשר הוא מכין מיום טוב לשבת, אין בזה איסור, ומועיל עירוב תבשילין, ולפי הטעם הזה של 'הואיל', באופן שאין 'הואיל', כגון ביום טוב סמוך לחשיכה שלא מצוי שיבואו אורחים, אסור לו לבשל מיום טוב לשבת, ומכיוון שכל הסיבה שעירוב תבשילין מועיל רק מטעם 'הואיל', לכן ייזהר להכין מיום טוב לשבת בעוד היום גדול ואפילו שעשה עירוב תבשילין, כיוון שלקראת שבת ביום טוב הסמוך לחשיכה, אין את הסברא של הואיל, שהרי לא מצוי שיבואו אורחים בשעה כזאת, ואם כך, יש בזה חשש של איסור דאורייתא, ולזה העירוב לא יועיל, ומהסיבה הזאת נהגו להקדים את תפילת ערבית ביום טוב שחל בערב שבת, כדי שלא יבוא לעשות אב מלאכות ולהכין מיום טוב לשבת, ובשעת הדחק, יש להקל ביום טוב שני שחל בערב שבת, באופן שהתאחרו עם הבישול לשבת עד סמוך לשבת, שיכול לבשל לשבת, משום שסומכים על השיטות הסוברות, שמדאורייתא אין איסור להכין צרכי שבת ביום טוב, ואפילו ביום טוב ראשון, יש להקל בשעת הדחק, ולכתחילה צריך להיזהר בזה.
שיטה נוספת מביא הביאור הלכה בשם הריצב"א, שגם לפי השיטה הסוברת שאסור מדאורייתא להכין מיום טוב לשבת, בישול לא נחשב להכנה, והכנה שייכת רק כאשר הוא יוצר דבר חדש, אבל בישול שזה רק תיקון אוכלין בעלמא, אין בזה איסור של הכנה.
שיטה נוספת מביא הביאור הלכה, שפוסקים כמו רב חסדא שסובר, שמלאכות שבת נעשים ביום טוב מדאורייתא, ולכן אין בזה בעיה, וכמובן שלפי זה, גם סמוך לחשיכה מותר לבשל, כי לא צריך להגיע לטעם ההיתר של 'הואיל', ולמה? או משום שפוסקים כרב חסדא שצרכי שבת נעשים ביום טוב, או משום שבישול לא נחשב להכנה.
זמן עשיית עירוב תבשילין
מותר להניח עירוב תבשילין אפילו בספק חשיכה, והזמן הזה כבר מבואר בסימן רס"א, שכאשר נראים שלשה כוכבים בינוניים, זה וודאי לילה, וספק חשיכה נקרא לפני שנראים שלשה כוכבים בינוניים, ואז אפשר לעשות עירוב תבשילין אף על פי שזה ספק שבת, וכתבו האחרונים, שאם קיבל עליו יום טוב באמירת 'ברכו', אינו יכול לעשות עירובי תבשילין, משום שבזה שקיבל על עצמו יום טוב, נחשב הדבר כיום טוב, ולא מועיל עירוב תבשילין, ואפילו אם הוא עצמו לא אמר 'ברכו', אבל כיוון שהציבור אמרו 'ברכו', הוא נגרר אחרי הציבור, ואינו יכול לערב, אבל אם קיבל על עצמו יום טוב שלא עם הציבור, יתכן שזה לא מועיל לעניין זה שייאסר עליו לבשל, ולכן יכול לערב אם עדיין לא חשיכה, ובשעת הדחק, אפילו לאחר 'ברכו', כל זמן שהציבור לא התפללו ערבית, יוכל לערב אם עדיין לא חשיכה.
נזכר בתפילת מנחה שלא עשה עירוב תבשילין
אדם שבא להתפלל מנחה, ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין, ואם הוא יחזור לביתו כדי לערב, הוא יאחר את זמן המנחה, יתפלל מנחה ולעניין העירוב תבשילין, יכול להקנות את הקמח שלו לאחרים, ואז הוא יכול לבשל ולהכין מיום טוב לשבת, ובאמת אם הוא יכול לשלוח שליח לצורך הכנת העירוב תבשילין, עדיף שיעשה זאת על ידי שליח.
נשים בקבלת יום טוב
בביאור הלכה מסתפק לגבי נשים שהדליקו נרות של יום טוב, האם זה נחשב כקבלת יום טוב של ציבור מכיוון שכך המנהג, או אולי, מכיוון שלא מדליקים כולם ביום טוב בשעה אחת, זה לא נחשב שמקבלים יום טוב בזה, וגם אם נאמר שדרכה של אשה לקבל על עצמה יום טוב בהדלקת הנרות, בכל זאת, זה נחשב קבלת יום טוב של יחיד, ויש לעיין עוד בביאור הלכה מה שכתב.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א