המתפלל תפילת ערבית בציבור לפני שקיעת החמה, כנהוג במקומות רבים, או לפני 'צאת הכוכבים', ובשל השעה המוקדמת אינו מעונין לספור עמהם ספירת העומר, אך מאידך, הוא חושש שמא ישכח לספור בלילה, ולכן רצונו לספור גם עתה, כדי שיצא ידי חובה לפחות לדעת הסוברים שניתן לספור לפני צאת הכוכבים – יַתנה במחשבתו, שאם יספור שנית לאחר צאת הכוכבים, לא יֵצא ידי חובה בספירה זו, המוקדמת; ויספור עם הציבור ללא ברכה, ולאחר צאת הכוכבים יספור שנית, עם ברכה.

ואף אם שמע את הברכה מפי החזן, או מפי אדם שעמד בסמוך אליו בבית הכנסת – כל עוד לא התכוונו המשמיע והשומע להוציא ולצאת ידי חובה, לא יצא ידי חובת הברכה.

[שו"ע תפט, ג, משנ"ב טז-יז, וביה"ל ד"ה מבעוד; ביאורים ומוספים דרשו, 58]

אדם שטרם ספר ספירת העומר, ונשאל מהו מספר הימים בעומר – ישיב "אתמול היה כך וכך", ולא ישיב "היום כך וכך"; משום שיתכן שיֵצא באמירה זו ידי חובת ספירת העומר, ואף שחובתו לשוב ולספור לשֵׁם קיום המצוה, לא יוכל לברך על הספירה.

ולכתחילה, אף אם נשאל לפני שקיעת החמה, לאחר 'פלג המנחה', מהו מספר הימים לעומר בלילה הקרוב, לא ישיב 'היום כך וכך', אך בדיעבד, אם נשאל לפני שקיעת החמה, והשיב 'היום כך וכך' (כפי המספר שאמורים לספור בלילה הבא), חובתו לשוב ולספור בלילה עם ברכה; וזאת, אף אם הוא והשואל התפללו ערבית קודם לכן, כפי הנהוג במקומות רבים להתפלל ערבית לפני שקיעת החמה, לאחר 'פלג המנחה'.

[שו"ע תפט, ד, משנ"ב יט ו־כב, וביה"ל ד"ה אינו; ביאורים ומוספים דרשו, 55]

בהמשך לאמוּר: מי שאמר את מספר היום בעומר, ללא המילה 'היום' – לא יצא ידי חובת חובת הספירה. וכן מי ששכח את המספר שבו עומדים בספירת העומר, ושאל את חבירו "האם היום כך וכך לעומר", או אף ללא המילה 'האם', אך אמר זאת בנימת שאלה – אף אם אמר את המספר הנכון, אין זה נחשב לספירת העומר, כיון ששאֵלה אינה דרך ספירה.

וכן מי שאמר לחבירו בליל ל"ג בעומר 'היום לַ"ג בעומר' – אין זה נחשב לספירה כלל, כיון שאין כוונתו למספר היום בספירת העומר, אלא לכינויו של יום זה.

אולם, אם למד באחד מלילות ספירת העומר הלכה שמוזכר בה נוסח הספירה של אותו לילה, והזכירו בדרך לימודו – יתכן שיצא ידי חובתו, ולכן ישוב ויספור ללא ברכה.

[משנ"ב תפט, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 56]