בהמשך הפתיחה לספר 'חפץ חיים', אנו למדים על לאווין נוספים הכרוכים בדיבור לשון הרע ונזכיר בקצרה כמה מהם:
'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך', שזו אזהרה לגסי הרוח, "כי כיון שהוא מלעיג ומתלוצץ על חברו מסתמא הוא מחשיב את עצמו לחכם ולאיש באנשים…
לפעמים עובר גם בלאו של 'לא תשנא את אחיך בלבבך', כאשר הוא מראה לחברו את עצמו כידיד ומאחורי גבו מבאיש את ריחו בפני אחרים – ועל אחת כמה וכמה אם הוא אומר במפורש לאחרים שלא יספרו לו מה שאמר עליו.
לפעמים עובר גם בלאו של 'לא תקום ולא תטור' – וכגון שביקש מחברו בעבר טובה ממונית כלשהי והלה סירב, והוא נוטר לו איבה, ולכן כאשר רואה בו אח"כ דבר גנות הוא מפרסמו בפני אנשים, ואז עובר הן על הנטירה והן על הדיבור, שהוא נקמה.
ישנו אופן שהמספר עשוי לעבור על 'לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת', וזאת כאשר הוא מעיד על חברו יחידי בפני בית דין על איסור כלשהו שעשה, וכיון שהוא יחידי אין יכולה לבוא מכך שום תועלת, לא לענין ממון ולא לענין שבועה ולא לענין לפסול אותו מחזקת כשרותו.
וכל האמור, הוא במספר יחידי ושומע יחידי. אך באדם שמדבק עצמו בחבורת אנשי רשע כדי לספר להם או לשמוע מהם לשון הרע – ישנו גם לאו של 'לא תהיה אחרי רבים לרעות', שהיא אזהרה שלא להסכים להתחבר עם עושי עוול אף שהם רבים.