יעקב א. לוסטיגמן
לרגל ייסודה של התוכנית ה-15 בממלכת התורה 'דרשו', תוכנית 'קנין חכמה', פקדה משלחת 'דרשו' את מעונו של מרן ראב"ד 'העדה החרדית', הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א, בעל מחבר שו"ת 'תשובות והנהגות' ועוד עשרות ספרים, לקבל את ברכת קדשו להצלחת התוכנית ומשתתפיה, ולשמוע ממנו אודות הספר הנפלא, מעט הכמות ורב האיכות 'ארחות חיים' להרא"ש, והביאור הקצר והתמציתי שחיבר עליו מרן הראב"ד, ואשר נדפס בקונטרס 'קנין חכמה', המחולק לרבבות משתתפי התוכנית בארץ ובעולם היהודי כולו.
- מדוע בחר ראש הבית דין לכתוב ביאור דווקא על 'אורחות חיים'?
"זה אחד מהספרים היחידים מהקדמונים, על העניין של דרך החיים ותוכחת מוסר. יש כמובן גם ספרים אחרים, כמו מרבינו יונה, אבל רבינו יונה עוסק בתשובה, ואילו 'ארחות חיים' זה ספר לימוד יומיומי, שעוסק בהלכה למעשה בדרך החיים למעשה.
"ישנם עוד חיבורים נפלאים שנכתבו על ספר זה, יש ביאור מהגר"ח קנייבסקי, גם הגר"י אברמסקי כתב ביאור על אורחות חיים, כך גם הגר"ב זילבר ועוד. הם עוסקים בהרחבת העניינים ועיון בדברי הרא"ש, ואילו אנחנו כתבנו את הפשט הפשוט, כדי שיהיה אפשר ללמוד את הספר ולהבין מה לומדים. כי זה הוא גם המייחד את 'ארחות חיים', שאר הספרים כמו מסילת ישרים ואחרים עוסקים בזירוז האדם לקיים את מצוות התורה ולעבוד את ה', אבל הם לא עוסקים בלמעשה, איך עושים זאת בפועל.
"ארחות חיים להרא"ש הוא ספר שכל כולו למעשה. כמו שהחפץ חיים שנים רבות לאחר מכן חיבר את ספרו 'חפץ חיים' הלכה למעשה בלי תוכחות ודברי התעוררות שאותם הוא כתב בספר נפרד 'שמירת הלשון', כך ממש ספר 'ארחות חיים' הוא ספר הלכה למעשה.
"זאת גם הסיבה ש'ארחות חיים' היה מחולק מלכתחילה ללימוד לפי ימים, כי הלימוד בו צריך להיות קבוע, דבר יום ביומו. זכורני שגם בפוניבז' ב'ירחי כלה' היו לומדים מדי יום ארחות חיים, הרב מפוניבז' היה אומר מדי יום שיעור בספר זה".
- האם החלוקה נעשתה לכתחילה? כלומר על ידי הרא"ש בעצמו?
"אחרים אומרים שהחלוקה נעשתה על ידי התוספות יום טוב. כך או כך היא נעשתה על ידי אחד הגדולים בדורות הקודמים, משום שזה ספר שהלימוד בו צריך להיות בקביעות".
- בארחות חיים ישנם פסקי דינים שנראים לכאורה סותרים זה את זה. כך למשל פעם אחת הוא כותב שיש לתת צדקה בכל עת, פעם אחרת הוא מציין סכומים שצריך לתת לצדקה בזמנים מסויימים, ובמקום אחר הוא מציין שיש לתת מעשר מכל הרווחים, ומייד אחר כך מורה לתת צדקה בכל עת אשר תזיג ידו. או למשל ההוראה לומר וידוי בוקר וערב כתובה במקום אחד, ובמקום אחר כותב הארחות חיים לומר וידוי בערב ואינו מזכיר את אמירת הוידוי בבוקר. השאלה מה צריכה להיות צורת ההסתכלות על ההבדלים ושינויי הלשון הללו?
"אין בדברים הללו סתירה. מי שיכול לומר וידוי בוקר וערב יאמר בוקר וערב, ומי שאינו יכול, לפחות בערב שיאמר. אותו הדבר לגבי צדקה".
- השאלה היא האם יש להתייחס לדבריו של הרא"ש בספר זה כהוראות למעשה המחייבות כהלכה ממש, או שאלו יותר הוראות של דרך חיים ותוכחת מוסר למי שרוצה לעלות ולהתעלות. כי יש מקומות שבהם כותב הארחות חיים אחרת ממה שכותבים יתר הפוסקים, כמו למשל לגבי ייחוד עם אחותו, או בנושא של אמירת שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י שמשמע מדבריו שזה חיוב גמור ואלו בשו"ע כתב שמדינא אפשר לצאת ידי חובה על ידי אמירת שניים מקרא ולימוד רש"י או תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם ילמד רש"י.
"ארחות חיים להרא"ש זה ספר הלכה וכך צריכה להיות ההתייחסות לדבריו, כפסקי הלכה ברורים. כשמו כן הוא, כפשוטו, זו הדרך בה יהודי צריך ללכת במשך כל היום.
"לגבי אמירת שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י זה בוודאי שמי שקורא ואינו מבין מה הוא קורא לא יצא ידי חובתו. לא מספיק רק לקרוא, צריך גם להבין ובארחות חיים כתב אפילו לעיין כפי יכולתו. כך מובא גם מהגר"א, שלא מספיק לקרוא בלי הבנה, חייבים להבין מה שלומדים ובלי זה לא יוצאים ידי חובה".
- באנו לשמוע ממרן הראב"ד על החשיבות הגדולה של לימוד הספר הזה ולימוד מוסר בכלל.
"כבר קבעו קדמונים שיש עניין גדול מאוד לקבוע זמן לימוד בספר ארחות חיים עד שיהיה כשולחן ערוך בענייני בין אדם לחברו ובאורח החיים של יהודי, שהרי השו"ע אינו עוסק כמעט בעניינים שבין אדם לחברו".
- למה באמת השו"ע לא מביא דינים של בין אדם לחברו?
"את זה הוא השאיר לרא"ש", משיב הראב"ד בדרך צחות, ומוסיף שאלה משלו: "ולמה עד לחפץ חיים לא עמד אף אחד מגדולי הפוסקים לכתוב ספק שירכז בצורה מסודרת את הלכות לשון הרע?! מקום הניחו לו להתגדר בו, כך גם השו"ע השאיר את הנושא הזה של בין אדם לחברו לספרים ולסופרים אחרים".
- אנו מבקשים את ברכת הראש בית דין לכל הלומדים בתוכניות 'דרשו' השונות ובפרטו ללומדי תוכנית 'קניין חכמה' שיעסקו בתקופה הקרובה בספר 'ארחות חיים' בעז"ה.
"ה' יעזור שתהיה ללימוד הזה פעולה, שכל הלומדים יזכו להשתמש במה שהם לומדים ולעשות עם זה מעשה".