וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' (במדבר לג ב)
בשנת תשל"ה (בערך) התקלקלה מכונת הכביסה בביתה של הרבנית ברזם (אחותו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א), ולאחר שכבר לא היתה ברירה התכוננה לנסוע לעיר תל אביב כדי לקנות את החלק שהתקלקל. בעודה מתכוננת לנסיעה, ראה אותה אביה בעל ה'קהילות יעקב' זי"ע ושאלה לאן היא הולכת, וסיפרה לו שהתקלקלה המכונה והיא נוסעת לתל אביב לקנות את החלק שהתקלקל. שאלה אביה: "מדוע את לא אומרת בעזרת ה'? על כל דבר צריך לומר בעזרת ה'".
לאחר מכן המשיכה בדרכה, כאשר הגיעה לעיר תל אביב ירדה מהאוטובוס והנה היא מנסה להיזכר למטרת בואה לת"א – ואינה מצליחה להזכר! ניסתה וניסתה, עד שראתה שאינה מצליחה להיזכר ועלתה לאוטובוס וחזרה לביתה. כאשר נכנסה הביתה מיד נזכרה מדוע נסעה, והבינה שאביה צדק כששאל מדוע לא אמרת בעז"ה.
לאחר זמן ספרה את המעשה לאחיה רבנו שליט"א, ומיד אמר רבנו דבר נפלא הקשור לפרשתנו, פרשת מטות, כפי ששמע מהרב שלמה סובל זצ"ל וכן מובא במלבי"ם. שהנה תמוהה מאד הכפילות של הפסוקים, שבני גד ובני ראובן אומרים למשה רבינו שהם יהיו שותפים למלחמה: בפסוק י"ז כתוב: "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם, וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ", ובפסוק כ"ז: "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדוני דובר", ובפסוק ל"א: "ויענו גד בני ובני ראובן לאמר את אשר דיבר ה' אל עבדיך כן נעשה". ואמר רבנו, שהפשט הוא שבהתחלה הם באו למשה ואמרו "אנחנו נחלץ" ולא הזכירו את ה', ולאחר מכן אמרו "כאשר אדוני דובר", ורק בפסוק האחרון אמרו "את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה". ואמר רבנו שלזה התכוון אביו כשאמר לבתו למה לא אמרת בעזרת ה'.
('דברי שיח')