דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים כי תצא כאן פרץ הבן בבכי: "אבא! למה לך מנהגך המוזר הזה כל הימים? למה לא לעשות המצווה בשלימות? ולמה ביישתני לעיני כל? אודות מנהגך הטוב, הייתי ללעג וקלס בעיני כולם! מה ראית על ככה ולמה לך לעשות כה, וכדי ביזיון וקצף?"…

כאן פרץ הבן בבכי: "אבא! למה לך מנהגך המוזר הזה כל הימים? למה לא לעשות המצווה בשלימות? ולמה ביישתני לעיני כל? אודות מנהגך הטוב, הייתי ללעג וקלס בעיני כולם! מה ראית על ככה ולמה לך לעשות כה, וכדי ביזיון וקצף?"…

גאב"ד 'חרדים', הרה"צ אשר אנשיל כ"ץ שליט"א, על 'עבודת האלול'
ד' אלול תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

ר' 'אברהם החצי' – כך כונה ר' אברהם בפי מכריו, היה יהודי יקר בן-זמנינו, ירא שמיים, עובד כפיים וקובע שיעורים לתורה תמידים כסדרן, ומוספים של ספרי מוסר כהלכתן, ועוד אי איזה מקומן של כמה פרקי משניות ותהילים. ולמה נקרא שמו 'החצי'? על שום מה? משום שכשמו כן הוא: מנהג מוזר היה לו בשיעור היומי הקבוע בביהמ"ד, בו נוטל היה ר' אברהם חלק בראש, והכין במסירות לכל הלומדים והמשתתפים כוסות תה, לחמם הלבבות ולהרוות נפש, אך את הכוסות היה ממלא אך ורק חצי, טיפה לא יותר. והוא פלאי.

וכי תימא צר עין היה? חלילה וחלילה! לב רחב לו! לכל אחד ואחד הכין כמה כוסות שתאווה נפשו, אך כולן מלאות עד חצי, ותו לא! וסוד ה' ליראיו… כך נהג לאורך ימים, ומאז דבק לשמו התוספת המתבקשת 'החצי', אך ר' אברהם מצידו שמר על 'מנהגו החצי' בקפידה מרובה.

יום אחד נבצר מר' אברהם להגיע לשיעור, עקב חולי וחולשה, ולכן שלח את בנו שימלא את מקומו בהגשת התה החם ללומדים. כמובן שאת קפידתו לא שכח, וצירף לבנו אזהרה חמורה למלאות את הכוסות אך ורק חצי, טיפה יתירה לא. בן יכבד אב, וכיוון שכך – אכן נהג כך, ומזג בעין טובה ללומדי השיעור כוסות תה מהבילות מלאות עד… חציין! אך מה גדלה מבוכתו, כשהחל לשמוע מפי הלומדים דברי 'שבח ושירה': ראו נא, ברא כרעיה דאבוה גם הוא חצוי כמותו… הבן שלא היה רגיל בכך התבייש מזה עד עמקי נשמתו.

בשובו אל אביו, עוד טרם הספיק לפצות את פיו, היה דבר האבא אליו בדאגה: "אמור נא לי, האם מלאת את שליחותי כראוי ומזגת לכולם רק חצי?". כאן פרץ הבן בבכי: "אבא! למה לך מנהגך המוזר הזה כל הימים? למה לא לעשות המצווה בשלימות? ולמה ביישתני לעיני כל? אודות מנהגך הטוב – הייתי ללעג וקלס בעיני כולם! מה ראית על ככה ולמה לך לעשות כה, וכדי ביזיון וקצף?"…

אביו שראה בצערו, ענה ואמר לו: "הסכת בני ושמע: החצי הזה אין שלם ממנו! דע לך בני, כי בין משתתפי השיעור יש יהודי שידיו רועדות לו ללא יכולת שליטה עליהן, אם אתן לו כוס מלאה היא תישפך עליו ויכווה הימנה, מאידך, אם אתן לו חצי בלבד – הלוא בושה תכסה פניו שיבלוט הדבר ויתגלה לעיני כל, על כן החלטתי למזוג למשתתפי השיעור כולם רק חצי! ואם אמנם מבייש אני בהכי את עצמי, עדיפא לי לבייש את עצמי מאשר הזולת, ומוטב לי להיקרא 'חצי' כל ימי, בכדי לעשות המצווה בשלימות. נוח לי להפיל את עצמי לתוך כבשן האש, ולא אבייש פני חברי ברבים. אין כאן שום כוונות טמירות ונעלמות, כי אם כבוד הזולת ותו לא!". והוסיף האב ואמר לבנו: "אבקשך לא לגלות הדבר בחיי, שלא תתגלה בושתו"…

זכה ר' אברהם להיקרא 'חצי' בעוה"ז, אבל בכך נכנס בשלימות לעוה"ב! יען העדיף לבייש את עצמו בכדי למנוע בושת הזולת. כמו שאמר רבי אליעזר (אבות ב י): "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ר' אברהם 'החצי' לימד אותנו: לא רק להסתכל על חצי כוס המלאה, אלא להבין שגם החצי הריק מלא הוא…

סיפור נוסף הממחיש את ה'אני לדודי', בחלק של בין אדם לחבירו: מרן הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל ישב בהיכלו, מתפלפל בחריפות עם תלמידיו בסוגיא מסועפת, כחיצים ביד גיבור נזרות סברות לכאן וראיות להתם. תוך הדברים הביא הגרח"ע ראיה מדברי התוספות במסכת יבמות דף נ' כאסמכתא לדבריו. אחד מתלמידיו הגאונים העיר לו: "במחילת כבוד תורתו שדברי התוס' נמצאים בדף נ"א ולא כפי שכבודו ציין". "לא!", ענה הגרח"ע נחרצות, "התוס' הינו בדף נ'". לא נחה דעתו של אותו תלמיד, והעיר שוב ושוב שהתוס' נמצא בדף נ"א. ובכדי להוכיח צדקתו קם והלך לעבר ארון הספרים, בכדי להוציא את המסכת ולהוכיח כי הצדק עמו.

בראותו שקם להביא את הגמרא, העיר לו רבי חיים עוזר: "וכי קל בעיניך לבייש יהודי?"… חיוך קל עלה על פניו של אותו בחור, שהסיק מכך שכנראה נזכר הרב שהצדק עמו, והתוס' הוא אכן בדף נ"א, ולכן ביקש שלא יביישו לעיני תלמידיו. כך שיבח את עצמו בלבבו בכבודו המדומה. 'ידעתי מה שהרב לא ידע'…

אחרי השיעור, כאשר שבו התלמידים למקומם, פתח התלמיד המתווכח את הגמרא להוכיח לעצמו כי הצדק עמו, אך לתדהמתו גילה שהרב צדק, והתוס' אכן נמצא בדף נ' ולא כדבריו! או אז הבין שהרב כיון עליו בדבריו – 'וכי קל בעיניך לבייש יהודי'! הוא לא רצה שאבייש את עצמי כשאביא את הגמרא לעיני כל, ולכן בייש את עצמו, כאילו שהטעות בידו ולא אבייש את עצמי בכך… וזהו שאמרו במשנה (אבות ד יב): "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".

בכך מקבלים דברי חז"ל שאמרו: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חבירו ברבים" (ברכות מג: ב"מ נט. סוטה י:), הבנה חדשה: נוח שיפיל עצמו לכבשן, ואל יבייש תלמידו את עצמו ברבים…

א-ל-ו-ל… מילה מרטיטה נפש ולב…

לו נרצה לתמצת את עבודת החודש, ואת המשמעות הטמונה בחודש הרחמים והסליחות – הפרוזדור לימים הנוראים הפורסים כנפיהם עלינו לחיים ולשלום – נְמַצֶה אותו במילה אחת: אלו"ל. ובנוטריקון שלה א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י (שה"ש ו ג) וכמובא בקדמונים.

פסוק זה טומן בחובו שני פירושים בתרי אנפין ותרתי לטיבותא: האחד כפשוטו של מקרא, ש'דודי' הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ומשמעותו לתת ולהקריב את ה'אני' עבור 'דודי', ובכך יזכה שיהא 'ודודי לי' – שיזכה להרגיש חיות ומתיקות בעבודת ה' ובלימוד התורה, כמאה"כ (תהילים עג כח) 'ואני קרבת אלוקים לי טוב'. והפירוש השני ש'דודי' קאי על כנסת ישראל כמובא במפרשים, והכוונה לתת את האני והעצמי ל'דודי' היינו רעהו, כמאמר המשנה 'שלי שלך', להחשיבו ולכבדו, 'טוב מלבין שיניים ממשקהו חלב', ואז תראה שכמים הפנים לפנים ו'דודי לי' – ידידך יחזיר ויתן לך, ובכך תתרבה האחדות והרעות בתוך בני ישראל.

שתי הדרכים הללו, הלוא המה שני תנאי התשובה ופתחי המבחן לימים הנוראים, שהם 'בין אדם למקום' ו'בין האדם לחבירו', ובלעדיהם לא דרכנו על מפתן התשובה, שהרי עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו (משנה יומא פ"ח מ"ט, ב"ק צב.), ולא יועיל בין אדם למקום, ללא בין האדם לחבירו, שהם כתרי רעין דלא מתפרשין – בדרכי התשובה.

ואליבא דאמת, ב' דרכי עבודה הללו של ה'אני לדודי', שהן בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, יחדיו יהיו תמים והא בהא תליא מילתא, שהרי לא שייך שלימות בבין אדם למקום מבלי שלימות בין אדם לחבירו, ו'מי שאהב את האבות הוא יאהב את הבנים' (פיוט קדום מבעל סמיכת חכמים). ולכן רק ע"י שלימות של 'אני לדודי' בתרי אנפין, יזכה לתכלית הנרצה של עבודת ה'אלול'.

אך כאן נשאלת השאלה: איך?

איך ניתן לעורר ולקיים את ה'אני לדודי ודודי לי', שיהא כמים פנים אל פנים? אלא שהתשובה לכך מבוארת בכתוב עצמו, דכתיב 'אני לדודי ודודי לי', ולאחר מינה כתיב 'הרועה בשושנים' – שקאי על מרעה שמן בלימוד התורה, שירעה את עצמו בעסק אתוותא, כעין שדרשו חז"ל (זוה"ק ח"ב כ ב, שבת ל:) עה"פ 'שפתותיו שושנים נוטפות מור' – אל תקרי שׁוֹשַׁנִּים אלא שֶׁשׁוֹנִים' – אלו ת"ח ששונים בתורה, כך נמי נפרש 'אני לדודי', והאיך? ע"י 'הרועה בשושנים' – שירעה את עצמו במרעה טוב, ושמן של עסק התורה ובהכי יזכה לעורר אהבת דודים.

אלול הוא הזמן גרמא לִשְׁנוֹת בתורה, ועליה אמרו (פרקי דרבי אליעזר פמ"ו, טור או"ח סי' רס תקפא, וראה עוד שם במג"א ס"ק ב) שמראש חודש אלול מתחילים ארבעים הימים שהיה משה במרום, ונתעלה כמלאכי אל לקבל לוחות שניות. ולכן היא הנותנת לעורר דייקא בה את 'האני לדודי' בתורה מן השמיים, ובזה יקנה לעצמו יראת שמיים. ומצינו בזה רמז נאה מבעל התניא (ליקוטי תורה ראה לב ב) שסופי התיבות של אני' לדודי' ודודי' לי' הם ארבע פעמים אות י' שהם מספר ארבעים, הרומזים על אותם ארבעים יום שעלה משה.

אשר על כן, לימוד התורה הוא הדרך הנכונה שיברור לו האדם בחודש אלול, לעורר בו את ה'אני לדודי', שעל ידה יזכה לקרבת המקום "ואני קרבת אלקים לי טוב", וגם לרבות לזיכוך נפשו במידות טובות בינו לחבירו, שהמאור שבה מחזירו למוטב.

ב' עניינים אלו – בין האדם למקום ובין האדם לחברו, מצאנו רמוזים בריש פרשתן, העה"פ (י יא): "כי תצא למלחמה על אויבך" וברש"י (ומקורו בחז"ל ובתנחומא) במלחמת הרשות הכתוב מדבר וכו', ולא דיברה תורה אלא נגד יצה"ר. ופירוש הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקא זי"ע (דברי בינה פרשתן), ששני הדברים האלו עולים יחד בקנה אחד – לא דיברה תורה אלא נגד אותו יצה"ר שבא להכשילו בדברי רשות, שלא לקדש עצמו במותר לו, אלא להיותו נבל ברשות התורה, ששם 'לפתח חטאת רובץ', להפילו לבאר שחת ולהכשילו באסורות. לכן ציוותה התורה לצאת נגד היצה"ר בדברי הרשות, אז מובטח לו: "ונתנו ה' אלוקיך" – את היצה"ר – "בידך" – שתנצחהו לבל ישלוט בך בשאר האיסורים (עיין רמב"ן ריש קדושים), ובהכי יזכה לשלימות ה'בין האדם למקום'.

גם בין אדם לחבירו מצאנו בפסוק זה, ובהקדם קושיית ה'שם משמואל', שמקשה למה נקט הכתוב בלשון יחיד 'כי תצא', 'ונתנו בידיך', אלא להודיעך כי כח השבי והניצחון הוא ע"י האחדות, כאיש אחד בלב אחד באחדות הגמור, כי כאשר בנ"י מאוחדים כאחד, יפלו אויביהם לפניהם. והאחדות היא השלימות של 'בין אדם לחבירו'.

הרי לפנינו הנוסחא לנצחון במלחמת היצר – השלימות בין אדם למקום ובין האדם לחבירו – 'אני לדודי ודודי לי', וכדאמרן שיזכה לה האדם ע"י לימוד התורה.

עורו נא, התעוררו נא

בימים ההם בזמן הזה של חודש אלול, היה מנהג אבותינו בידנו, ששמש הקהל היה מסובב בין בתי העיר, דופק על תריסי החלונות לעורר את העם לאמירת סליחות בהשכמת הבוקר, ומכריז בקול רעש גדול: 'שטייט אויף צו סליחות'.

מסופר בבדיחותא על השמש של חלם, שלעת זקנותו כשכבר נס ליחו, ולא היה בכוחו לעבור על פני כל בתי העיירה לדפוק על התריסים, החליטו טובי העיר להקל מעליו, והכריזו שעל כל בני העיר ללא יוצא מן הכלל לפרק את תריסי חלונותיהם, ולהביאם לבית המדרש הגדול, שם ישב השמש בניחותא באשמורת כל בוקר, ידפוק על התריסים בזה אחר זה בנחת ובקלות, ולא יצטרך לסבב ברחובות העיר בקושי. וכך הווי, בית המדרש התמלא תריסים במקום המתפללים שנשארו ישנים במיטותיהם… השמש ישב שם, כשבידו האחת הסליחות ובידו השניה מקיש בניחותא על התריסים, תוך שגונח ומתחרט עמוקות על טירחתו שבכל השנים, איך לא חשב גם אז על עצה טובה שכזו…

מעבר לבדיחותא, טמון במעשה נקישה עזה על פתחי לבבנו, היא 'הנקישה של אלול' אותה יש להקיש ולהשמיע לא רק בבית המדרש, אלא בראש ובראשונה יש להשמיעה על התריסים שבבית. ואדרבה, ע"י הנקישה על חלונות הבית, בבדק בית אמיתית ואיתנה, בין אדם לקונו ולחבירו גם יחד, אז נרגיש את הנקישה גם בבית המדרש. אם נסגור היטב את התריסים בבית מפני חיצוניות הרחוב שלא תחדור לבתינו פנימה, נחוש את האלול גם בבית המדרש…

אלול הוא הזמן הנכון לחשבון הנפש, להפסיק, לעצור את מרוץ החיים, לעשות בדק הבית ולתקן את התריסים, ואז יזכה שרגליו מוליכות אותו לבית הכנסת לתורה, לתפילה ולסליחות!

שטייט אויף צו סליחות !

 

 

אלול כי תצא פרשת שבוע

אולי גם יעניין אותך

צפו בוידאו: הדלקת נרות חנוכה של הראב''ד הגר''מ שטרנבוך שליט''א
צפו בסרטון נדיר ביותר
לילה אחד הוא התקשר אלי בערך בחצות ושאל אם אני יכול לעלות לביתו. חשבתי מי יודע מה קרה שהוא ער בכלל בשעה כזאת ועוד נאלץ לבקש עזרה
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
ראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה התכנסו בתפרח, למעמד מרומם עם סיום חלק ג' של המשנ"ב ותחילת לימוד הלכות עירובין ב'הדף היומי בהלכה'
לוותר לשני על סגולה – זה גם סגולה לשידוך
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
פורים

בתזמון מיוחד ונדיר: השנה, שנת תשפ"א, ביום ראשון ט"ז באדר - בדיוק "שלושים יום קודם החג"! - יתחילו רבבות לומדי הדף היומי בלימוד פרק 'ערבי פסחים'!

השנה נזכה בעז"ה לקיים את תקנתו של משה רבינו ע"ה לישראל בהידור וברוב עם, בלימוד ענייני ליל הסדר והלכותיו בהיקף

פורים

בחור אחד שאל את מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל כמה זמן צריך ללמוד בפורים, והשיבו: "כל הזמן, עשרים וארבע שעות". שאלתי את מרן זצוק"ל - ומה עם מצוות היום?

תשובות בענייני פורים מתוך הספר 'שפתי איל' מהרה"ג רבי משה חליווה שליט"א

סיפורים קצרים

ואז הוסיפה האלמנה מחמאה 'מוזרה': "תדעי, אבא שלך הוא גאון בשטיפת כלים! לאחר הטיפול שלו - הכלים מבריקים ממש!" בתו של הרב וובר נדהמה. "נדמה לי שאת טועה", גמגמה...

הוא היה רב בית-כנסת, ת"ח נודע ומשפיע נערץ, גבאי צדקה גדול וגאון בנגלה ובנסתר – אבל אף אחד לא ידע

פורים

אנשים מספרים חדשים לבקרים על ישועות שהגיעו אליהן בדרכים אשר מעולם לא שיערו, וכולן דרכים טבעיות. כי אין ידו של הקב"ה קצרה ח"ו מלחולל נסים גם בתוך הטבע - אך כדי לזכות לכך צריך תנאי אחד...

מבט חדש ומרומם על מהותו של נס פורים

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/201
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
    • ערוץ 2000
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר