"וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד'" (שמות י"ד, י"ג)
אמרתי. סיפר לי בן רבי יהודה פרידמן זצ"ל. כי לסבו דיברו שידוך והיה צריך לקחת על עצמו עול כספי כבד, ובנו ר"י זצ"ל שאל את המשגיח רבי יחזקאל מה לעשות.
המשגיח שאל אותו: האם הוא שכיר או עצמאי, וענה שהוא עצמאי, אמר לו המשגיח אם כן שיקח על עצמו, ועם ביטחון ה' יעזור. ושאלו למאי נפק"מ אם הוא שכיר או עצמאי. ענה לו המשגיח, לשכיר אין ביטחון עמוק, כי סומך על 'ראש חודש געלט' (המשכורת הקבועה) משא"כ עצמאי הוא רגיל בביטחון אמת, ואז יעזור לו ה'. והסוף שקיבלו פיצויים מארופה וזה היה כפי הסכום שנזקק לו, לכן, מאז, למרות הפסדים קיבל על עצמו להיות רק עצמאי.
היו הרבה סיפורים כאלו בהשגחה פרטית כאשר יש 'בטחון'. זכורני, שאבא ז"ל היה צריך להדפיס ספר מהקהילות יעקב, והיו חסרים לו 7 לירות. פלוני שידע שה'קהילות יעקב' לא יקח ממנו כסף, שלח על ידי אחר, והשליח אמר שזה מיהודי הרוצה בעילום שם, אבא אמר לו: בעילום שם אינני לוקח וה' ישלח לי מה שצריך. וכאשר רק יצא ההוא, נכנס רבי טוביה שכטר והביא בדיוק 7 לירות. אבא אמר אחר כך לשליח הנ"ל של הראשון, הנה אתה רואה – ה' שולח מה שצריך.
יש לי ב"ה גמ"ח ואנשים נותנים פיקדונות ואני עושה תנאי עם הלוה, שאם המפקיד ירצה את הכסף אני אבקש ממנו ויתן לי את הכסף מיד. הוי עובדא שהלוויתי לעני מרוד סכום כסף מפיקדונות של פלוני, ובאותו יום או למחרת המפקיד ביקש את הכסף, ריחמתי עליו כי רק כעת הלוויתי לו וכבר אקח ממנו, אמרתי לעצמי שאני כבר אראה איך להחזיר למפקיד את הכסף, ובו ביום הגיע מפקיד חדש והפקיד בדיוק סכום כנ"ל, וזה בזכות העני ההוא שה' ריחם עליו שלא יצטרך להחזיר.
כאשר דיברו בענין ביטוח בריאות לנוסעים לחו"ל (והמדובר היה בכסף קטן) אמר רבינו, אבא סיפר לי שכאשר התחיל ענין "ביטוח" שאלו את החפץ חיים האם לעשות, ואמר שאין זה בגדר השתדלות, ואח"כ זה כבר התפשט מאד, ואמר שאם כן זה עתה כמו לחם, אבל בביטוח של נוסעים וכי כולם עושים? אם לא כולם עושים אין חיוב.
ש: ומה בכל זאת לעשות? ת: יהיה טוב גם ככה.
קיים הסדר ארצי לביטוח תאונות לתלמידי בית ספר וישיבות תמורת 24 ₪ לשנה אם לעשות זאת? אם כולם עושים לא צריך להיות אחרת מכולם, ואם לא כולם עושים, חבל על הכסף.
החיידר שבני לומד בו, תובעים תשלום חודשי מסוים, ויש מההורים שמבקשים הנחה, והנה מבואר בש"ס שכל מזונותיו של אדם וכו' חוץ מהוצאות בניו לתלמוד תורה, אם כן כיון שיש לי צ'ק פתוח מהקב"ה, מדוע שאבקש הנחה הרי אם המחיר יותר ה' ישלם כפי המחיר, או שמא ה' נותן כפי הצורך ואם אפשר לקבל הנחה נחשב שהוא סתם גרם לעצמו תשלום גבוה.
לכאורה עליו לבקש את ההנחה ואם יסכימו להנחה מוטב, ואם לאו אל יצטער כי כל מזונותיו קצובין וכו'.
מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה (ביצה ט"ז א'), האם קצוב סכום מסוים לכל שנה כגון שהשנה יהיה לו 100 אלף שקל, או שנקצב כמה לחם כמה יין וכו', והנפק"מ האם לחפש לחם יותר זול, או לא?
נקצב כמה כסף יהיה לו – על מה שצריך לאכול, ואם כן אין חובה לחפש בזול. (א.ה. לכאורה כוונת רבנו לחיפוש וטרחא. אבל אם ממש בלא טרחה ישיג בזול, זה מכלל ההשתדלות.)
שמעתי כי פעם אחת בת הגרי"ז חזרה מהשוק והביאה תפוחים ואמרה לאביה, חבל שלא הלכתי אמש שהם נמכרו יותר בזול, אמר לה אביה – כתוב "מזונותיו של אדם קצובין" ולא כמה כסף ואם כן, אין נפק"מ המחיר היום או אתמול.
בעיקר הדבר, אכן לאחר המעשה אין מה להצטער של מה שקנו בזול, אבל לפני שקונים, מדרכי ההשתדלות לקנות בזול.
אמרתי. סיפר לי ת"ח שהיה בלונדון ושמע מאחד שסיפר מסבתא שלו.
היא התגוררה בבני ברק בימי בראשית של העיר. ופרנסתה היתה שהלכה בבתים ומכרה דברים קטנים כמו עט וכדו'. פעם דפקה בבית החזו"א ואמרו לה שאין צורך במה שמוכרת. החזו"א שאל מי דפק ואמרו לו. הוא ביקש שיקראו לה בחזרה. קראו לה, והוא שאלה מה מוכרת בדיוק, פתחה כל מה שהיה לה.
החזו"א לקח עט ונייר ועבר כל פריט ופריט כמה עולה ואח"כ בסוף, עשה סך הכל, ונתן לה את כל הסכום ואמר לה: אין זו דרך פרנסה לאשה לדפוק על הבתים ולמכור. ה' רוצה לתת לכל אחד פרנסה, זה רצונו של ה', מען דארף נאר עפענען אקליין פענסטער (=וצריך רק לפתוח חלון קטן) תגידי לבעלך שיפתח חנות ירקות, ע"כ.
זה לכאורה דבר משונה שהחזו"א שאל מי דפק.
אז בשעתו התגוררו כאן בבני ברק ציבור קטן ולא היה את מי לשאול ועם מי להתייעץ והרגיש אחריות.
קודם שילם לה ואח"כ אמר לה, ומדוע צריך היה לשלם על הכל?
הוא עשה בצורה הזו, כי רצה שיכנס לה הענין היטב לראש.
שאלות בענייני השתדלות / התפילה היא ההשתדלות העיקרית!
- אברך הלומד בכולל ישיבת …., ואינו מקבל החלוקה החודשית כבר כמה חודשים ובבית דוחק גדול, הציעו לו ללמוד בסדר ג' עם בחור תושב חו"ל שילמד עמו טוב ולא יבטל מזמנו, וישלם על כך סכום הגון, אך הלימוד הקבוע שהאברך תכנן לעצמו יפגע, ואולי יפגע קצת באיכות הלימוד, האם עליו ללמוד עם אותו בחור או לאו. הוא צריך פרנסה מה יכול לעשות.
- לאדם בנות בוגרות בבית שלו שלא מצאו שידוכן, הוא התקשר טלפונית עם כמה שדכנים וממתין לתשובתם, האם עליו לעשות עוד דבר מה בנידון, אולי ללכת לישיבות ולתור אחרי בחורים וכדומה או לאו. יצא ידי חובתו. וההשתדלות היא להתפלל.
- אברך החושק להיות מרביץ תורה, האם עליו לעשות השתדלות לדאוג בעבורו למשרה, ולהתחיל במקום פשוט יותר שאינו מתאים בעבורו רק בכדי להתקדם בהמשך כדרכו של עולם, בכדי לעשות השתדלות. גם בנושא זה יש לדעת פשוט שההשתדלות הטובה ביותר היא תפילה.
- מהי מידת ההשתדלות בנשות ישראל שאין ההשתדלות שלהם על חשבון איכות בלימוד התורה וכדומה, האם חובת ההשתדלות שונה מהגברים? גם כן אותו הדבר שניהם שווים בכך – שהשתדלות הטובה ביותר לכולם – לנשים ולגברים, זו התפילה לה' יתברך.
(מתוך הספר כל משאלותיך)