פרשת "שמע"
מנין- דכתיב (דברים יא, טו) "בשכבך ובקומך", כלומר בשעה שישכב יקראנה.
פרשיות שמע – יש אומרים שיקרא את כל שלוש הפרשיות של קריאת שמע, והטעם: לפי שיש בו רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח אברים של אדם לשומרם (מג"א רלט א בשם ר"ו בשם המדרש). וכתב המשנ"ב: "וטוב לומר תמיד כל ק"ש לשמור רמ"ח אבריו" (רלט ס"ק א).
"יושב בסתר", "המלאך הגואל", "ה' מה רבו צרי", "לישועתך קויתי ה'", "ויאמר ה' אל השטן" וכו'
הטעם באמירת פסוקים אלו:
אמירת פסוקים אלו אינם חיוב כלל, דהחיוב הוא רק 'שמע' ו'המפיל'. ונהגו העולם לאומרם מדחזינן דר' יהושע בן לוי אמרן (מג"א רלט ס"ק ב).
ב'ספר החינוך' כתב, שפסוקים אלו סגולה לשמירה, "לפי שמזמורים אלו יעוררו הנפש היודעת אותם, לחסות בה' ולהשים בו כל מבטחו ולקבוע בלבבו יראתו, ולסמוך על חסדו וטובו ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק" (ספר החינוך תקיב).
והטעם דמותר לאומרם, אף דקי"ל שאסור להתרפאות בדברי תורה, מ"מ להגן כדי שלא יבוא עליו דבר רע שרי (שבועות טו ע"ב, מג"א רלט ו).
"יושב בסתר" (תהילים צ"א)
הוא שיר של פגעים (שבועות טו ע"ב) פירוש: כשקידש עזרא את ירושלים, היו הולכים סביבות העיר ואומרים שיר זה, כדי להבריח את הפגעים והמזיקים, והיו אומרים אותו בשמחה ובשירה, ואותו שיר, שיר של פגעים הוא "יושב בסתר", ולכן אומרים אותו בלילה, לפי שהוא מגן הרבה ומבריח המזיקים (מטה משה שצא).
כפילת "אורך ימים" – לפי שבמזמור זה יש ק"ל תיבות, עם הפסוק "אורך ימים אשביעהו" שכופלים אותו, והם כנגד ק"ל שנים שאדם הראשון פרש מאשתו, ונבראו מזיקים מהעזיבה שלו, ולכן ראוי לכופלו בכל פעם שאומרים אותו כדי להבריח המזיקים (מטה משה שצא).
"ה' מה רבו צרי" עד – "לה' הישועה" (תהילים ג', ב')
מקורו על פי הגמרא בשבועות (טו ע"ב), שריב"ל היה אומרו קודם שהיה הולך לישון
והטעם: לפי שכתוב בו מענייני שינה: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני", על כן נהגו לאומרו (סידור וילנא דיני ק"ש שעל המיטה).
"השכיבנו"
הטעם שאומרים "השכיבנו", לפי שיש בו מענין שמירת המזיקים, "והגן בעדנו", "והסר שטן מלפנינו", "ושמור צאתנו ובואנו" (מטה משה שצב).
והטעם שאין חותמים, לפי שברכה זו לא נתקנה לק"ש שעל המיטה, ואין אומרים אותה אלא לשמירה בעלמא, דכתיב ביה "השכיבנו ה'", דהוא מעין שכיבה, וכתיב "והעמידנו מלכנו", על שם שמחזיר נשמותינו חדשים לבקרים, וכמו שתקנו מסדרי התפילות "המחזיר נשמות לפגרים מתים" (לבוש רלט א, מטה משה שצב).
"ברוך ה' ביום וברוך ה' בלילה"
מקורו מרב עמרם, שהיה אומר "יחד שמך וקיים מלכותך תמיד וברוך ה'" וכו' (טור רלט).
"פדיתה אותי וכו'" ישנה סגולה למי שרוצה לקום בהשכמה, שבעת שיאמר "פדיתה אותי וכו'" יכוון אותה השעה שרוצה לקום, ויכון שהשם יתברך יפדה אותו ויחזיר לו נשמתו באותה שעה, ויתעורר באותו רגע שצריך לקום (עלת תמיד פרק לה)
"יראו עינינו"
הטעם באמירת פסוקים אלו: לפי שאמרו "יחד שמך וקיים מלכותך" אומרים ג"כ יראו עינינו דהוא ג"כ מעין זה (לקוטי מהרי"ח סדר ק"ש על המטה).
טעם אחר: כיון שק"ש שעל המיטה היא כקבלת עול מלכות שמים, ע"כ נהגו לומר פסוקים אלו קודם השינה שהם מורים על מלכות שמים (ספר שכב כארי פרק יג).
"בידך אפקיד רוחי" (תהילים ל"א, ו')
הטעם באמירת פסוק זה בפשטות, לפי שמוזכר בו ענין הפקדת הנשמות, וביאור פסוק זה על פי המדרש: בשר ודם מפקיד חפץ אצל חברו, מחזיר לו את זה בלוי ומקולקל, אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה עייפה, ומחזירה לו רגועה ושלווה (מהרש"א ברכות ה ע"א).
"המלאך הגואל" (בראשית מ"ח, ט"ז)
ה"מלאך הגואל" הוא המלאך שהולך תמיד עם בני אדם כדי לשמרם בכל דרכיהם כדאמרינן בזוהר (ויחי ר"ל ע"א). ולכן ראוי לאומרו בק"ש שעל המיטה לשומרו מן המזיקים (רוקח שמנ, מטה משה שצד).
"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה'" (שמות ט"ו-כ"ו)
והטעם: לפי שבקריאת שמע על המיטה הוא מרגיז את היצר הטוב על היצר הרע, כדאיתא (ברכות ה ע"ב) אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש שחרית וערבית מצוה לקרותו על מיטתו אמר רב אשי מאי קרא (תהילים ד-ה) "רגזו ועל תחטאו" לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על היצר הרע, אים נצחו מוטב ואם לא יקרא ק"ש שנאמר "על משכבכם" ופסוק זה כל עצמו מדבר על הרגזת יצר טוב על היצר הרע, כדאיתא בספר הביו (קסא קס"ד) שהמקרא נדרש על היצר הרע לפי שהתלונה שהזכירו למעלה (שמות טו-כד) "וילנו העם אל משה מה נשתה" ועל זה נאמר (שם) "והיה אם שמוע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו" ודרשינן מצותיו ולא מצות יצר הרע, "חוקותיו" ולא חוקי יצר הרע (מטה משה שצה).
"ויאמר ה' אל השטן" (זכריה ג, ב)
הטעם לאמירתו: לפי שפסוק זה מסוגל מאוד לשמירה (רוקח שמה, תשב"ץ רס, טור רלט).
"הנה מיטתו שלשלמה" – "יברכך"
"שישים גיבורים" (שיר השירים ג, ז) אלו ברכת כהנים שיש בה שישים תיבות, שהיו חקוקים על מיטתו של שלמה מפחד הלילות, והם סגולה לבטל חלומות רעים (מטה משה שצז).
טעם אחר: הנה מיטתו אומרים ג"פ שבכל פעם יש בה כ' תיבות, ובג' פעמים הוי שישים תיבות והם סוד השישים גיבורים הנזכרים באלו הפסוקים (שער הכוונה דרש ה).
"יברך ה' וישמרך" (במדבר ו, כד)
הטעם: לפי שבברכה זו יש בה כוח להינצל מכל הפגעים, ובסוד הפסוקים רומז ל"לויה", ל' כנגד ג' יודים של יברכך, יאר, ישא, ו' כנגד ו' ברכות שבברכת כהנים, יברך, ישמרך, יאר, ויחנך, ישא, שלום, י"ה ט"ו תיבות שיש באלו הפסוקים, ולכן מסימיים "וישם לך שלום" כי מתוך הלויה הוי שלום (מטה משה שצז).
"הנה לא ינום ולא ישן" (תהילים קכא-ד)
והטעם: לומר שאפילו בשעת שינה והוא שעת סכנה, הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ומשמרם גם בעת השינה (מטה משה שצח).
"לישועתך קויתי ה'" (בראשית מט יח)
אומרים פסוק זה בשש פנים, והטעם בששת פנים: כדי להבריח המזיקים והמשחיתים בכל ששת קצוות העולם מטה, מעלה, וד' רוחות (מטה משה סימן שצט). עיין סידור יעב"ץ שהביא ששה פנים ובשאר הסידורים מובא רק ג' פנים, ויש לאומרו ג"פ (מחזור ויטרי).
"בשם ה'… מימיני מיכאל"
והטעם: להראות כי לאחר שאמר כל הדברים לשמירה, מראה הוא שמובטח שהוא שמור מכל צד (מטה משה ת, כל בו כט).
טעם אחר: לפי שהשינה היא אחד מס' ממיתה ואלו ד' מלאכים סובבים את האדם ואלו המלאכים שומרים את האדם (מטעמים ק"ש א בשם אור הצבי). ובלקוטי מהרי"ח כתב שפסוקים אלו מסוגלים לשמירה.
"שיר המעלות אשרי כל יראי ה'" (תהילים קכ"ח)
והטעם: דאיתא בפרק הרואה (ברכות נז, א) "הרואה גפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר (שם ג) "אשתך כגפן פוריה", הרואה אילן זית בחלום הוי ליה בנים מרובים שנאמר "בניך כשתילי זיתים" "
ומאחר שיש בפרק זה ענינים המורים על חלומות טובים, וגם יש בה זכירת ציון וירושלים דכתיב "וראה בטוב ירושלים", וכל מה שישאל אדם צריך להזכיר ירושלים וכן נראה לאומרו בצירוף שמסיים בשלום "שלום על ישראל" (מטה משה תא).
"רגזו ועל תחטאו" (תהילים ד'-ה')
והטעם: לפי שמפסוק זה אנו למדים שאין אוכלים ושותים ומדברים אחרי ק"ש, כמו שכתב הכל בו (סימן כט) דכתיב (תהילים ד, ה) "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" כלומר מיד אחרי ק"ש ישכב וידמה, ומאחר שלומדים ממנו דאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר ק"ש, אומרים אותו בסוף קריאת שמע (מטה משה תב).
"אדון עולם"
מסימיים את קריאת שמע באמירת "אדון עולם", והטעם: לפי שנאמר שם "בידו אפקיד רוחי" (א"ז רלט ב, מטה משה שצא).