- הביטו בנרות החנוכה, ההסתכלות בהם מסוגלת לרפואות וישועות: "אחד מתושבי קוממיות התעורר משנתו וחש כי ראייתו אינה צלולה, וכי הוא רואה הכול כפול ומטושטש", כך סיפר רבי אלימלך בידרמן באחד משיעוריו. "מיד הלך לדרוש ברופאים שימצאו מזור למכאובו, אך לאחר בדיקות השיבו הרופאים את פניו ריקם, והשיבו לו בצער כי אין רפואה לעיניו, וכי הוא עומד לאבד את ראייתו". הימים היו ימי חנוכה, ובעת הדלקת הנרות שפך היהודי דמעות כמים לפני הבורא שירפאהו בתוך שאר חולי ישראל, ויזכה לראות כאחד האדם.
"בכל אותו הזמן לא הסיר את עיניו מהביט בנרות הקדושים", ממשיך הרב, "ואכן ראייתו החלה להשתפר עד שנתרפא לגמרי, למול עיניהם המשתאות של הרופאים. אין זה פלא כלל", אומר הרב בידרמן. "ימי החנוכה הם ימי ניסים, והנהגת הבריאה היא למעלה מדרך הטבע, לכן נקל לפעול ישועות ונפלאות".
2. רבי ישראל מטשורקוב זי"ע מביא, כי "בחכמה פותח שערים" מתייחס לנר חנוכה, שדולק בשמן זית, שמן זית רומז לחכמה, ובעת הדלקת הנרות נפתחים שערי שמים לתפילתנו ושפע רב נשפע מן השמים.
בשם רבי חיים פלאג'י מובא ,כי שעת הדלקת נרות היא עת רצון גדולה במרומים, ואז מתגברת מידת הרחמים ומידת הדין מתבטלת.
התפילות בימי החנוכה נשמעות ביותר, וניתן להתפלל בהם בין על עניינים גשמיים בין על עניינים רוחניים, הן על הטבע והן על ניסים. על האדם לכוון את תפילותיו לכבוד שמים, שיתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעל ה'תפארת שלמה' מציין כי אחרי שיכוון כך כך יבקש כל צרכיו בענייני העולם הזה, בגשמיות, בבריאות הגוף ובפרנסה.
3. ידוע בשם המקובלים, כי בכל יום מימי חנוכה מתעוררת מידה אחרת הנאמרת בברכת 'יוצר אור', משבחי הקדוש ברוך הוא:
'פועל גבורות' – נר ראשון
'עושה חדשות' – נר שני
'בעל מלחמות' – נר שלישי
'זורע צדקות' – נר רביעי
'מצמיח ישועות' – נר חמישי
'בורא רפואות' – נר שישי
'נורא תהילות' – נר שביעי
'אדון הנפלאות' – נר שמיני.
לפי זה, יום השמיני – הוא יום 'זאת חנוכה' – הוא יום המסוגל לפלאות, שכן בו נשפעת המידה של 'אדון הנפלאות', ומקורות רבים מובאים לכך שביום זה הנהגת הפלאות והניסים נעשית כמו טבע.
4. ימי החנוכה מסוגלים לרפואה, אף שלא בדרך הטבע.
5. ימי החנוכה מצויינים בספרים הקדושים כמסוגלים לעושר והצלחה בפרנסה: במשלי נאמר: "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד", מכאן מצאו רמז לנר חנוכה, שמדליק בצד שמאל של הדלת, ואכן בחנוכה נשפע עושר וכבוד לרוב.
גם מן הפסוק 'כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם" לומדים על סגולת הפרנסה הטמונה בנר החנוכה. 'שלחני' ראשי תיבות: להדליק נר חנוכה שמונת ימים. כלומר, המדליק הנרות כל שמונת ימים זוכה למחיה ולפרנסה ברווח. (ערוגת הבושם)
6. המדליק נר חנוכה זוכה להינצל מדינה של גיהנום. ('בני יששכר')
7. סגולה לבנים תלמידי חכמים, כמובא: "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים". המאירי מדייק כי 'הרגיל בנר דרך חיבוב מצווה יזכה לבנים תלמידי חכמים'. כלומר, ע"י שמקיים את המצווה בחיבוב מצווה ובשמחה – זוכה לבנים חכמים וצדיקים.
והיו מן צדיקים שאמרו כי הכוונה היא לבנים שסרו כבר מן הדרך הישרה, שבכוח הדלקת נרות החנוכה מתעורר בליבם ניצוץ הקדושה והם חוזרים לדרך הישרה.
8. סגולה גדולה לזש"ק: בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות. ה'בני יששכר' מציין כי עיקר הסגולה הוא ביום האחרון, ב'זאת חנוכה'.
9. ניצוץ מאורו של משיח: ימי החנוכה, ובפרט 'זאת חנוכה' מסוגלים לעורר את הגאולה השלמה. בספר 'זרע קודש' מובא, כי 'משיח' הוא ר"ת – מדליקין שמונת ימי חנוכה, ומכאן נלמד ימי חנוכה הם ימים נשגבים, שבחינת נר חנוכה הוא מעין בחינת עבודת המקדש, ויש בהם ניצוץ מאורו של משיח. ('זרע קודש')
10. מעשה ביהודי שנכנס אל ה'חזון איש' זצ"ל והתאונן בפניו על מצבו הדחוק בפרנסה, ואמר שזקוק הוא לנס גדול כדי שיוכל לפרוע חובותיו. ענה לו החזון אי"ש, כי בכל יום ויום יכול האדם לזכות לנס, ובפרט ב'זאת חנוכה' שבהם אפשר לזכות לניסים בכל העניינים, כי בזמן זה אין טבע כלל, וכל ענייני העולם מתנהלים בדרך הטבע, וכך הנס עצמו הוא חלק מדרך הטבע.