בימים האלו זה הזמן לשוב בתשובה ולא לחכות שיהיה מאוחר, ואז ספק גדול אם יהיה מה לעשות. כדוגמא ומשל לחזרה בתשובה מאוחר, סיפר רבי שבתאי יודלביץ זצ׳ל משל נפלא:
היה זוג שנישא ושנים רבות עדיין לא זכה בתואר 'הורים'. כסף לא חסר להם. הם ניצלו את ממונם לעשיית מצוות, וכאשר נתנו את כספם בשמחה למצווה מיד התחננו וביקשו ברכה שיזכו לילדים.
השנים חלפו עברו, ולעת זקנה נולד לזוג המבוגר בן שנקרא יוסל. אין לשער ולתאר את השמחה העצומה שהיתה לבני הזוג. אך מחמת הזקנה והאהבה הגדולה טעו ההורים בחינוך הבן. פינקו אותו ונתנו לו ככל העולה על רוחו, והיו לו המון דרישות… הילד קיבל המון כסף וממתקים, והתחבר לחברים לא טובים שרצו אותו רק בגלל כספו ופינוקיו.
יוסל התדרדר ואיבד את הרצון ללמוד. כשגמר את החיידר לא הסכים ללכת לישיבה, הסתובב ברחובות עם חבריו המפוקפקים. אמו לא יכלה להחזיק מעמד ונפטרה מרוב צער. אביו ניסה שוב ושוב לדבר אל ליבו אך שום דבר לא הועיל.
האב הכאוב הרגיש שקיצו קרב, קרא לבנו וכך אמר: "יוסל, שמע: את האחוזה המפוארת שלי אני סוגר על מנעול ובריח. אתה לא תקבל אותה, ואני לא מרשה לך להיכנס אליה. רק ביום הזיכרון שלי תוכל להיכנס. את כספי הרב אני תורם למוסדות וארגוני חסד. אבל למרות הצרות שאתה עושה לי, ולמרות הכאב שהבאת על אמך, אתה בני היחיד וכן אתן לך קצת מהירושה. אתה תקבל דירה, וגם מאה אלף זהובים. אבל רק בקשה אחת יש לי אליך – שתגיד קדיש לעילוי נשמתי".
האב נפטר. במקום להגיד ׳ברוך דיין האמת׳ אמר הבן ׳ברוך שפטרני׳. שמח שיש לו דירה, והתחיל לחגוג עם הכסף הרב שניתן לו. חמישה חודשים של בילויים ובזבוז כספים עברו על יוסל וחבריו הפושעים, אך כספו נגמר. יוסל התחיל ללוות מהחברים כסף, הם הלוו לו בשמחה, הרי ידעו שאביו היה עשיר גדול. אך לא ידעו שאביו נישל אותו מהירושה. אחרי שלושה חודשים ביקשו את כספם, אך משגילו שאין לו שום פרוטה התחילו בקללות ובאיומים על חייו.
תחילה גירשו אותו מהדירה, כדי למכור אותה ולקחת את כספם. יוסל ישן על ספסלים ברחוב. אך מהר מאד גילו שזה לא מכסה את החובות העצומים שהוא חייב להם, ואיימו עליו שאם לא ישלם, הם יתנו לו יסורים עד צאת נשמתו.
פתאום, מתוך מצוקה גדולה נזכר יוסל שבעוד חודש יחול יום הזיכרון של אביו, וביום זה הוא רשאי להיכנס לאחוזה. יוסל התחנן לחבריו שיחכו רק עוד חודש, ואז הוא יוכל להיכנס לאחוזה ולהוציא להם חפצים יקרי ערך שיוכלו למכור ולהרוויח הון. חבריו הסכימו להמתין חודש, אך אמרו בגסות שאם לא יביא, הם יטפלו בו כבר כמו שצריך.
יוסל כבר הבין את כוונותיהם, וידע מה הם יכולים לעשות. ביום הזיכרון התקרב יוסל לאחוזה שהייתה ביתו. שוטר נתן לו להיכנס. נכנס ולא האמין – הגן היפה היה מוזנח. ובבית, חשכו עיניו, אין שום רהיטים, הכל ריק ושומם, הוא עבר מחדר לחדר, הכל שומם ומרוקן לחלוטין. נזכר בחבריו שמחכים לו בחוץ עם אלות וסכינים ופחד נורא תקף אותו.
הוא נכנס לחדר הלימוד של אביו, שם נהג אבא ללמוד שעות ארוכות. החדר נותר כמו שהיה, השולחן, הכיסא ואפילו הספרים במקומם. על השולחן מונחת מעטפה ועליה רשום ׳עבור בני יקירי, יוסל׳. הוא קיווה שיש בה כסף אבל לא. הוא התחיל לקרוא בדמע:
"אני מתאר לעצמי, יוסל, מה מצבך עכשיו. בטח זרקו אותך מהבית, אתה ישן ברחובות. החברים הכי טובים שלך עומדים ליד הדלת ומאיימים להרוג אותך אם לא תיתן להם כסף. הלוואי שדברי לא נכונים, אך נראה לי שכך בדיוק קורה עכשיו. צר לי מאד. הרסת את החיים שלך, אמך נפטרה מתוך עוגמת נפש, וגם לי היה צער גדול ממך. אנא בני, תפוס את הרגע האחרון!!! אין לך מה להפסיד הרי אם תצא לחבריך הם יהרגו אותך ביסורים שאין לך אפילו פרוטה להחזיר. עדיף לך שתקבל על עצמך מיתת בית דין. תחזור בתשובה שלמה, וכך תזכה לעולם הבא. אפילו הכנתי לך דרך לבצע את זה… מאחורי הארון יש דלת סתרים. תכנס, יש שם כיסא וחבל שיורד מהתקרה. יש שם נוסח של וידוי. תגיד בדמעות שליש, ותצא מהעולם נקי. זה עדיף ממוות ע׳י חבריך ביסורים".
יוסל נכנס לחדר הסתרים, בכה והתחרט על כל מעשיו, יכול היה להיות צדיק ועשיר, ולאן הגיע … בתוך מחשבותיו הנוגות, פרץ בבכי מאין הפוגות במשך שעות רבות, ומרוב צער דימה בנפשו כי עבר לעולם אחר… יוסל חשב שהוא נפטר… אך מצא את עצמו על הרצפה כאוב. משהו פה מוזר. על הרצפה פתאום נפלה מעטפה.
יוסל לא מבין מה קורה כאן. הוא קורא את המכתב שבתוך המעטפה: "יוסל בני, אם מצאת את המכתב הזה כנראה חזרת בתשובה. אני בטוח שמעכשיו תדע איך לחיות. אל תחשוב שזנחתי אותך. תמיד אהבתי אותך, ותמיד קיוויתי שאוכל להעביר לך את כספי. אבל שהכסף ילך רק לדברים קדושים וטובים.
"ידעת שתרמתי את כספי למוסדות, אבל זה רק חלק קטן מרכושי. גש למרצפת השלישית משמאל, הרם אותה וראה מה הכנתי לך שם. השטר מוכיח את בעלותך על האחוזה. אני מקווה שתישא אשה ותזכה לילדים, ותחיו באחוזה כיהודים כשרים. וגם דע לך שכל הרהיטים שמורים לך במרתף למטה. אצל עורך הדין שלי שמור לך כסף רב. אני רק מקווה שתדע לנצל אותו באופן הראוי ולחיות כיהודי. מאבא האוהב".
תגידו אתם, למה לעבור את כל מסלול היסורים הנורא של יוסל? למה לחזור בתשובה רק מתוך צרות רבות וקשות?! בואו נעצום את עינינו ונראה את אותם אנשים שהשנה חרב עליהם עולמם. נראה את אותם אנשים ששוכבים מתיסרים בבתי חולים, את אותם אנשים שהרופאים מכינים אותם לגרוע מכל… איך הם מתנהגים?!
אז בואו, כדאי לנו להתחזק ולהתעורר עכשיו שלא נצטרך את מסכת היסורים הנוראית הזאת. שעכשיו בימים אלו נדע מה תפקידנו בעולם ונתקדם, לא להישאר עומדים על מקום אחד. לקבל קבלה אחת קטנה – זה נקרא תשובה.
(קובץ גיליונות)