"לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא ט"ז, ל"ד)
ספרו לרבינו, שיהודי בעל חסד שניהל גמ"ח גדול נסע לשבת, וכשחזר לביתו ומצא שנפרץ, וגנבו מאה וחמישים אלף דולר, פרץ בבכי ממושך. מספרים, שהיו אלו כספי הגמ"ח.
-"לא גנבו את הכסף של הגמ"ח", הפטיר רבינו.
"איך יודע ראש הישיבה?", שאלו.
ענה: "כי על גניבת כספי הגמ"ח לא בוכים כל כך"…
('מאחורי הפרגוד', תלב)
יום אחד חש רבינו לחץ בחזה. כאילו התכונן לכך, אמר 'וידוי' והורה לנכדו היכן כספי הצדקה והיכן הכסף הפרטי. הנכד מיהר והזעיק את רופאו האישי, פרופסור וייסברגר, שמיהר והגיע בתוך כעשרים דקות. מצא שהמצב התייצב. רבינו יושב ברוגע.
-"מה יש לרב?", שאל.
ענה רבינו: "לפני כעשרים דקות חשתי שלא בטוב. היה לחץ בחזה. ערכתי חשבון נפש והבנתי למה זה קרה. שבתי בתשובה, וברוך השם הכל עבר"…
פשוט כל כך, ואופייני כל כך!
('מפי השמועה')
פעמים אין ספור בכה רבינו: "כמה עלי להודות לה' על החסדים שגמל איתי. על הספרים שזיכני להוציא לאור, ויש בהם הערות נכונות ודברי התעוררות. מה אענה לו כשישאל מה השבתי לו על כל הטובה שעשה עמי"—
הרגיע נכדו: "ראש הישיבה מרבה כבוד שמים, מגיע לכל מקום, נושא דברי חיזוק"—
בכיו גבר: "על זה גופא צריך אני להודות, שזיכני לזכות את הרבים, שהדברים לתועלת, ובכמה אני משיב על זה? אין עוד אחד בעולם שנעשים אתו חסדים כפי שנעשים עמי. ומה אני משיב? ישאלוני האם אני עובד ה' אמיתי. מה אשיב?!
"אין לי מה להשיב!"…
('צדיק כתמר יפרח', שדמ)
בזוהר הקדוש (ח"א פד, א) אמרו : "והושיעה לבן אמתך" (תהילים פ"ו, ט"ז), מכאן שיש להזכיר שם האם בתפילה (ויעויין שבת סו ע"ב).
ראש ישיבה פנה אל רבינו. סיפר על מעללי בחור, והדברים מקוממים. בקש רשות להוציאו מהישיבה.
-"מה שמו", התעניין רבינו.
-"אמרתי", חזר ראש הישיבה. "שם משפחתו כך וכך".
-"שמו הפרטי", אמר רבינו.
-נקב בשמו הפרטי.
חשב רבינו, ולבסוף שאל: "ואמו?"
-"כן", השיב ראש הישיבה. "שוחחתי איתה. היא בוכה, כמובן. מתחננת על נפשו. אבל אין אפשרות להשאירו"…
-"לא", הגיב רבינו. "מה שמה?"
-"שמה?!" תמה ראש הישיבה, "איני יודע"…
עכשיו תמה רבינו: "אינך יודע מה שם אימו? כלומר, לא התפללת עליו-
לא התפללת עליו, ואתה רוצה לזרוק אותו?!"
ראש הישיבה היה המום, ורבינו חתם: "תתפלל, תצום, ונראה"…
('מפי השמועה')
בתחילת שימושו של הגאון רבי יצחק לוינשטיין זצ"ל לפני רבינו, נשלח בשליחות מצוה ועמדו כנגדו אנשים תקיפים. מובן שטענו שכוונתם לשם שמים. רפו ידיו, ואמר לו רבינו: "בעבודת ה', אין לפחד מעלה נידף – ויש לדעת, שהאדם אינו יותר מעלה נידף, ולפיכך אין לפחד משום אדם!"
וכבדברי הנביא: "מי את ותראי מאנוש ימות, ומבן אדם חציר ינתן!" (ישעיה נ"א, י"ב)
('מזקנים אתבונן' ו [א] ריז)
באו ושאלו אודות בעיה מסויימת. העלו את שמו של עסקן ציבור נודע ומוכשר, שאלו האם אפשר לסמוך עליו במאה אחוזים שיפתור את הבעיה.
ענה רבינו: "במאה אחוזים? -מאה אחוזים זה, שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. מאה אחוזים זו תורה מן השמים. מאה אחוזים ניתן לומר רק על שלושה עשר העיקרים. אך חוץ מזה, שום דבר אינו מאה אחוזים!"…
('מזקנים אתבונן' א, ב)
הרב יצחק רוזנגרטן קנה רכב חדש, והתקין בו מדרגה שמטרתה להקל על רבינו לעלות לרכב. למגינת ליבו התברר שהמדרגה גבוהה מידי. אמר:
-"מיד אטפל בבעיה!"
ילך לבעל מדרגה, שינמיך את המדרגה ויהיה נוח לעלות.
מהר רבינו לומר: "לא דחוף, ייסורים ממרקים! מה שצריך לקבל מקבלים. מוטב כאן, מאשר שם"…
('מזקנים אתבונן' ג, עד)
רופא השיניים ד"ר איתן כהן ז"ל סיפר, שכשביקש לעשות טיפול שורש, לא הסכים רבינו לזריקת הרדמה. אמר: "תן לי כמה דקות שאתרכז באיזה ענין בלימוד, ולא אזוז כל זמן הטיפול".
וכשחזר ממסעו בחו"ל, בא אל הרופא וסיפר שיש לו כאב נורא בשן. עשה צילום, והודיע שיש לעקרה. ביקש רבינו שיעקור בלי הרדמה. אמר: "קבלתי כבוד כה רב, חייבים לאזן אותו ביסורים".
וכך עשה.
('צדיק כתמר יפרח', רצג)
(מתוך הגדה של פסח 'אהלי תורה')