יום אחד החלטתי: נגמרו המשחקים! אני לא מחכה לכלום. לא למחזור הבא, לא למסכת חדשה, ואפילו לא לחודש הבא. באותו חודש כבר ניגשתי למבחן. ידעתי מראש שאני לא אצליח לגמרי במבחן כי התכוננתי רק לעשרים דף מתוך שלושים

הרה"ח ר' אהרן כהן

בעוד כשבוע זה יקרה. ביום שישי פרשת בשלח (בשאר מדינות העולם, נא לעקוב אחר התאריך המדויק…) המוני מוקדי 'מבחני דרשו' ייפתחו לרווחה, כמכריזים וקוראים: כל הרוצה לזכות להתקדם ולרכוש ידיעות בתורה יבוא וייטול.

אלפי ותיקי הנבחנים לצד אלפי־אלפי נבחנים חדשים, החפצים ומשתוקקים גם הם לזכות להיות חלק מחבר לגיונו של מלך לומדי ויודעי הש"ס, יתיישבו ברטט של רגש. תפילה לבבית ירחשו לאבינו בשמים נותן התורה, "היה נא מצליח דרכינו", יוציאו את עטם ובמלוא המרץ יסכמו ויעבירו את תמצית לימודם ועמלם החודשי על גבי הנייר המוכן לפניהם.

כעת, כשבוע לפני, בזמן גורלי זה, לתועלת אלפי הנבחנים המצטרפים בהתחדשות יחד עם הוותיקים המתחדשים, אספנו כעומר מבחר ציטוטים תועלתיים מכוונים ומחזקים מבין השיטין שהתפרסמו במסגרת סדרת השיחות המיוחדות עם חבר תלמידי החכמים נבחני 'דרשו'. קראו ותחי נפשכם.

• איך הכל התחיל?

הרב י. מ: "כבר זמן רב שאני עוקב אחר המדור הייחודי הזה", היה תורו שוב להפתיע ואף לשמח. "בתחילה הייתי עובר בעין קפדנית לראות האם אכן התשובות של הנבחנים אכן הגיוניים וכדומה. אט אט חלחלה לי ההבנה הפשוטה: זוהי הדרך הנכונה לרכוש ולדעת את הש"ס, אין דרך עוקפת. אם אני עדיין מתכנן להגיע ליעד החלומי – להיות יהודי של ש"ס. נשאר לי שתי ברירות: או להמציא דרך אחרת, או פשוט לעשות מה שהם עושים".

הרב יצחק משה פראנק: "זהו אחד מהנסים שהיה לי", נשמע חיוכו המאושר גם דרך הטלפון החוצה ימים ויבשות. יום אחד החלטתי: נגמרו המשחקים! אני לא מחכה לכלום. לא למחזור הבא, לא למסכת חדשה, ואפילו לא לחודש הבא. באותו חודש כבר ניגשתי למבחן. ידעתי מראש שאני לא אצליח לגמרי במבחן, כי התכוננתי רק לעשרים דף מתוך שלושים. אך למעשה, רק כך יכולים באמת לתפוס את הכיוון והסדר של המבחנים.

"בהמשך סיימנו את מסכת מנחות והתחלנו את מסכת חולין, כשברוך ה', כיום, אחר כמה חודשי השתתפות במבחנים אני מרגיש שנכנסתי כבר די טוב לעניין, הלימוד נעשה ביתר בהירות, וכן גם במבחנים אני שולט יותר טוב בחומר וממילא גם ההצלחה…".

• מהי באמת התועלת בהצטרפות למסגרת המבחנים?

הרב חיים זאב מינקוביץ: "מבחינתי, למבחנים יש שתי מטרות – הראשונה היא כאמור לזכות לדעת את הלימוד ע"י השינון והחזרות כסדר, כשהמבחנים מהווים כ'מחייב' וגורם מדרבן. בנוסף", הוא ממשיך, "הרי מובא בקידושין לא. שנדרש מאתנו 'שיהו דברי תורה מחודדים בפיך. שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד' – מתי זה יוצא ששואלים אותנו?!", שואל הוא רטורית, "אך באמצעות ההשתתפות במבחן אנו מתוודעים לעצמנו האם אנו אכן כבר עומדים במצב האידיאלי הנדרש מאתנו".

הרב צוריאל פטרובר: "אני זוכר, כשהרב עזרא ישראלי דרבן אותי להצטרף לנבחנים, הוא סיפר לי שכבר מספר פעמים הוכיח למגידי שיעורים מנוסים בדף היומי, שעל אף שלכאורה הם שולטים בחומר ויודעים אותו על בוריו, בכל זאת אין להם את הידע המספיק לעמידה בהצלחה במבחני 'דרשו'. והסיבה לכך היא כפי שאמרנו, שאינו דומה לימוד רגיל, ואפילו כשהוא ברמה גבוהה הנצרכת לשם מסירת שיעור, ללימוד לקראת מבחן, כשעושים מאמצים מיוחדים להכניס לראש את המידע באופן מסודר".

הרב אברהם דקלבוים: "מאז שהצטרפתי למבחני 'דרשו', מלימוד נקודתי של להבין 'שקלא וטריא' בלבד התווסף גם ה'מחייב' לסכם ולדעת את כל היקף מהלך הסוגיא; מה שמעלה מאוד את רמת הלימוד… בזכות המבחנים החודשיים והמבחנים המסכמים על 120 דף, ובהמשך המבחנים הגדולים של 'קניין ש"ס', זוכים וחוזרים ומשננים פעמים רבות כל מסכת. כך קונים גם את היכולת לחזור על מסכתות שלמות בפרק זמן קצר, כמו למשל אפילו לחזור על כל מסכת שבת ביומיים…".

• איך עושים את זה?

הרב משה שלמה זילבר: "כל אחד צריך לבדוק ולראות מה מתאים וכדאי עבורו", פותח ר' משה שלמה, "אך אציין איך אני לומד: הרבה מאוד תלוי בלימוד הראשוני, אין קיצורי דרך, לחשוב, לא הבנתי כעת בדיוק את הגמרא? אז בהמשך, בחזרות נבין יותר. זה פשוט ארבע־עשרה פעמים לסבול על אותה עמוד גמרא… בפעם הראשונה חייבים להשקיע על מנת להבין את הלימוד היטב הדק, ולאחר מכן מגיע שלב החזרות.

"בכל חודש מתקיים מבחן על שלושים דפי גמרא, כך שהייתי מחלק אותם לשלושה חלקים, וכך הייתי מתמקד ומתקדם: בימי ראשון עד חמישי הייתי לומד כל יום שני דפי גמרא חדשים יחד עם שינון וחזרות על חמישה דפים של אתמול. לאחר מכן בימי שישי ושבת, ולפעמים מליל שישי, הייתי חוזר בפעם השלישית על כל החומר השבועי. כך עשיתי שלושה שבועות, ולאחר מכן, בשבוע הרביעי הייתי חוזר על כל השלושים דף, ואז הייתי ניגש למבחן החודשי".

הרב ישראל לודמיר: "התכנית שלנו פשוטה ואפילו קל למדי. ההדגש אצלנו הוא עניין סיכום הלימוד. אנו משקיעים הרבה מאוד בעניין סיכום הלימוד, כיוון שאחר כל הלימוד והירידה לפרטי הסוגיה עד ההבנה הכללית נחוץ מאוד לעצור ולסכם בראש את כל הלימוד. תכל'ס, מה יש לנו כאן? כך שהסיכום בעצם מהווה השלמה קריטית ללימוד ומכניס את הלימוד לראש לזיכרון.

"מטבע הדברים, לאחר הסיכום מתגלה לנו עניינים ושיטות המובאים בדף שלא הבחנו בהם, כך שכסדר אחר הסיכום אנו לומדים שוב את הדף של אתמול ולאחר מכן אנו ממשיכים לדף היומי בו אוחזים רבבות אלפי לומדי הדף היומי. בהמשך היום", הוא ממשיך, "יש לי עוד חברותא לכחצי שעה, בה אנו עוברים ולומדים דף של שבוע שעבר, כשלפני הלימוד אנו מסכמים את הדף שלמדנו אתמול. כך שכל דף נלמד על ידינו שלוש פעמים בפנים ועוד שלוש פעמים בסיכום".

אתם מסכמים או שאתם חוזרים שקלא וטריא? ביקשתי להבין לתועלת הקוראים.

"טובים השניים", הוא מתחייך ומסביר את עצמו, "בהתחלה היינו מתווכחים, החברותא שלי היה מסכם באופן של חזרה על השקלא וטריא כשהוא טוען שככה הוא חוזר שוב על הלימוד וזה נכנס לו לראש. לעומתו, הרגשתי שדווקא סיכום הדברים לפי הסדר האישי, כפי שעולה לי בראש, מסייעים לי להפנים את הלימוד. כיום כשברוך ה' שאנו מסכמים כל דף פעמיים (למחרת הלימוד ולמחרתיים) אנו משלבים את שתי הדרכים. יום אחד הוא מסכם את הדף לפי דרכו ואני את הדף השני, ולמחרתו אני מסכם את הדף הזה כדרכי והוא את הדף השני. כך שכל דף יוצא מסוכם בשתי הדרכים".

הרב עידו עסיס: "לא פעם כשאנו פותחים ומתחילים ללמוד דף גמרא הכל נהיה לנו לא ברור ולא מובן, הסוגיא מתערבבת לנו בעיניים, נראה לנו שאין סיכוי שנבין את הסוגיה. מה שצריך", הוא מגדיר את זה בבהירות, "זה פשוט להמשיך. כשממשיכים ולומדים את הדף מתגלה לנו כל התמונה ואז מתחילים להבין ולקלוט את המהלך כראוי. לאחר מכן כשחוזרים ולומדים ברוגע מההתחלה זוכים ונהנים מהבנת הלימוד על בוריה.

"הרעיון הוא פשוט: בהתחלה הכל חדש, הראש מתקשה לקלוט הכל. לאחר שכבר רואים את הכל, בעצם אנו כבר יודעים את החומר, אז מתחילים לאט־לאט להפנים, עד שאכן רואים ומרגישים שאנו כן יודעים את החומר".

לגבי זיכרון הלימוד הוא מציין בחום: "כדאי מאוד בסיום הלימוד או אפילו תוך כדי הלימוד לסכם את מסקנות הסוגיה בצורה של דינים העולים/פירות הנושרים, כי לזכור הרבה פרטים שמובאים בגמרא זה קשה לזכירה, אך כשזה מסוכם בצורה מסודרת הדברים 'מאוחסנים' בראש הרבה יותר טוב ללא ערפול".

הרב שמעון בקר: "ברור שאי אפשר להצליח בשיטת 'מצליח', כן או לא. אחרי שמחליטים להצטרף ללימוד 'הדף היומי' בכלל ובפרט למסגרת המבחנים, חייבים לדעת: יתהפך העולם, את הדף חייבים ללמוד. אני אישית, בתחילת הדרך עדיין לא הייתי מורגל לתכנן הכל מראש. אני זוכר שפעם מצאתי את עצמי אחר אירוע לילי, כבר מוכן להיכנס למיטה, השעון כבר הראה על שתיים וחצי בלילה, הרגשתי שאני צונח מעייפות. אך ברגע שלפני האחרון קלטתי כי הכל עומד על כף המאזניים!

"התיישבתי מול הגמרא, החזקתי בכוח את העיניים ולמדתי את כל הדף. כמובן שלמחרת עברתי שוב על הדף, להבין באמת את הדף. אך העיקר שעל הקביעות לא ויתרתי. כיום", הוא מציין באושר, "אחר שנים של לימוד ה'דף היומי' הדברים כבר מתוכננים מראש, כך שאני כבר לא נצרך ללמוד בשעה שתיים וחצי בלילה…".

• צריך לכך זיכרון מיוחד?

הרב משה ברוך זיכרמן: "יש מי שניסה לחזור למבחן שמונה פעמים ולא הצליח?!", הוא משיב בסער. "יש לי ראש רגיל עד בינוני, אני פשוט משקיע לחזור ולחזור. בכלל, אנשים לא קולטים", הוא מרצה את משנתו הסדורה, "גם אני למדתי שנים ב'דף היומי' ולא חשבתי לרגע שאני יכול להיבחן כל חודש על הלימוד… אך אחר שהתעוררתי ופתחתי את העיניים, ראיתי שיש לימוד ויש לימוד:

יש לימוד של 'לצאת יד חובה' ל… כל אחד בחובותיו. ואז במידת מה, ובייחוד בזמני לחץ וכדומה, הלימוד נהיה כ'עול' שצריך לגמור עם זה. אך ברגע שאתה הולך להיבחן על הלימוד כל הלימוד עולה בדרגה. הידיעה וההכרה שבעוד חודש נעמוד במבחן על החומר גורמות לנו לא להתרשל, לא להמשיך הלאה בלי להבין כראוי, לסכם שוב את הסוגיא. כן בהמשך, החזרות על החומר נעשים קלים ביותר. מקבלים את הטעם ומרגישים בחוש את ההנאה ללמוד וללעוט שוב ושוב את מילות הגמרא, עוד קטע גמרא מתוקה, עוד פירוש רש"י…

• מניסיונכם, איזה מעלה יש במבחני דרשו?

הרב שאול פלנר: המבחנים של 'דרשו' יש להם מעלה מיוחדת שעדיין לא מצאתי כמוהם, כשהוא מפרט; מצד אחד הם לא בנויים כמו 'חידה' שיש שאלה הכוללת בתוכה סעיפים ותתי סעיפים ועליך לנחש למה בדיוק התכוון הבוחן, ועליך לשבת ולהעלות על גבי הכתב כל מה שקשור לעניין. מצד שני, מטעים הוא, זה לא סוג מבחן המתייחס רק לנקודות ברורות ואינו נכנס לסוגיות מורכבות וכדומה.

מבחני 'דרשו' משולבים בחן וחסד. גם השאלות מאוד-מאוד ברורות, כשלמשל, באם יש כמה פרטים הרי מובא בשאלה כמה פרטים יש, ובאם ישנם כמה אופנים, מפורט בסוגריים (4 אופנים), כך מרוויחים הלומדים שהם יודעים כבר בתת-הכרה, שאין כזה מצב בשעת הדחק לדלג על קושי בסוגיא, בהנחה שממילא בסוגיא מורכבת שכזה אין שאלות וכדומה. כך שכל הלימוד גם בלימוד הש"ס וגם בלימוד ההלכה נעשה אכן ברמה הרבה יותר גבוהה, כשבכל מקום מתאמצים ומגיעים עד הבנה שלמה בלימוד", הוא מסכם בסיפוק.

• איזה טיפים תוכלו לייעץ מפרי ניסינוכם העשיר? ביקשנו לשמוע לתועלת הנבחנים בהווה ובעתיד.

התשובות השופעות במהרה ומסודרות להפליא מעידות שה'טיפים' לא נשלפים מהשרוול לצורך השלמת הראיון, אלא מגיעים ונמסרים מפרי נסיון עשיר ומוכח בשטח.

הרב שמואל וייסבלום: "א. ללמוד מסודר. אף שלפעמים יש כמין לחץ שחייבים להספיק וכו', צריך לזכור ולהקפיד על זה. הלימוד הראשוני צריך להיות לימוד רגוע ומובן, שהלימוד ייצא מסודר וברור בראש. רק אחר כך אפשר להתקדם.

ב. לסכם הלימוד. בגמר הלימוד כדאי מאוד לסכם הלימוד. מה יש לנו כאן. לא להישאר עם דף שלם של הווא אמינות, קשיות ותירוצים, רק לסכם הכל באופן מתומצת וקצר".

הרב פסח הלפרין: "א. תפילה. כבר אמרו רבותינו זיכרונם לברכה (מגילה ו) 'לאוקמי גירסא סייעתא דשמיא'. בשונה מ'חידודי' ש'יגעת ולא מצאת אל תאמין', לגבי זכירת וידיעת תורתנו הק' צריכים וחייבים לסייעתא דשמיא, ולכן חשוב מאוד להרבות בתפילה על העניין הזה.

"ב. ללמוד ברור ומסוכם. ההשקעה העיקרית צריכה להיות בלימוד הראשוני ולא ב'חזרות'. אם בשעת הלימוד הסוגיא ברורה ומסוכמת הדק היטב. אחר כך ה'חזרה' מאוד קלה ונעימה (מניסיונו הוא מציין; דף שמסודר לך בראש מה כתוב בו אפשר לחזור עליו בשלש דקות).

"ג. בפה ובקול רם. במסכת עירובין הפליגו חז"ל בכמה וכמה מאמרים בחשיבות הגדולה של הלימוד בפה ובקול רם. בדרך כלל כשחוזרים במהירות מתפתים לקרוא בלחישה או בזמזום ולפעמים אפילו בקריאה בעיניים. מניסיוני (וכך מפורש בחז"ל!) זה לא שווה. הקריאה בקול רם שווה לאין ערוך מלחישה הרבה פעמים, ולוודאי מלהסתפק בקריאה בעיניים".

• מה אתם משיבים לחבר/מכר המתעניין אצלכם על הצטרפות למבחני 'דרשו'?

הרב יונה זילברשלג: "בוודאי! למה לא?!". נשמע קולו מתלהב דרך הטלפון, כלא מבין את השאלה בכלל, כשהוא מוסיף מניסיונו העשיר: "כל תכנית לימוד ומסגרת מבחנים אורך קצת זמן עד שמתרגלים לסדר הלימוד ולהספק, וכן לסגנון המבחנים. בכלל, בעבר, לפני כעשרים שנה, זכורני, שלמדתי מסכת עירובין, בקושי היה בנמצא גמרות מבוארות, וודאי לא ברמה ובשפע שיש היום. כך שכיום, עם כל ספרי הביאורים המסייעים להבנת וסיכום הלימוד על בוריו, בהחלט איני רואה שום סיבה, למה לא לזכות?!".

 

לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל:  [email protected]