באוצרותיו של מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א מצויות רשימות שרשם לעצמו במהלך השנים, הכוללות זכרונות ועובדות שראה במחיצת גדולי ישראל ובראשם רבותיו מרן החזו"א זי"ע ומרן הגרי"ז מבריסק זי"ע. לפני מספר חודשים לרגל יומא דהילולא של מרן החזו"א זי"ע בט' בחשוון, ראו אור מעט מהפנינים היקרים הללו בפרסום ראשון בגיליון 'במה', בסיוע תלמידיו אשר ליקטו וסידרו את הדברים, ולפנינו אחד מהסיפורים הנפלאים שהופיעו שם.
המעשה אירע באחד הימים בו עמד הגרב"ד שליט"א על משמרתו בבית מרן החזו"א, כפי שהוא מסביר בהקדמתו לסיפור: "בזמנו, רה"מ בן גוריון רצה להיפגש עם מרן החזו"א זצ"ל. מתחילה לא אבה מרן להיפגש עמו, אך לבסוף נעתר לבקשתו ונפגש עמו, ומטבע הדברים הפגישה עוררה רעש גדול בתקשורת הכללית, ונתפרסם בעיתונים שלהם שבן גוריון היה אצל 'הנביא מבני-ברק', ותיכף צבאו כל המון העם וגם הפחותים שבעם על פתחו".
מרן הגרב"ד שליט"א מסביר כי גם קודם לכן גם היה החזו"א מפורסם, אבל לא בקרב המון העם, רק בני התורה ידעו גדלותו. לכן החליטו אז תלמידי מרן שמוכרחים לעשות מעשה להפסיק נהירה זו, וסידרו משמרות בביתו כדי למנוע מכל אחד להיכנס ולהפריעו.
וממשיך ומספר: "נשאר בזיכרוני מעשים מהזמן שהייתי במשמרתי שם: פעם אחת הגיע אדם ובכה שאשתו חולה מאוד במצב של סכנה, והכנסתיו, וסיפר להחזו"א על חולי אשתו ומרן זצ"ל בירכו. אח"כ ביקש לעשות שינוי השם, ושאל על כך למרן, ואמר לו מרן: 'זה באמת רעיון טוב, ותשנה שמה למרים'. ענה לו הלה שאינו יכול, כי יש לו בת בשם זה, ואמר לו החזו"א שאם כך שייתן לה שם דבורה.
"לאחר שיצא אותו אדם אמרתי להחזו"א: הרי לנו 'מעשה רב' בדבר שינוי השם של אשה, שמתחילה ראוי לקוראה מרים, ואם לא שייך, השם הראוי הינו 'דבורה'.
"אמר לי מרן זצ"ל: 'באמת אין זה משנה כלל איזה שם ליתן, והיה יכול הבעל להחליט כל שם שיעלה בדעתו. רק חשבתי, שאחרי שיצא האיש מכאן, הלא דאוג וטרוד הוא במחשבות מחולי אשתו, ואם ייתן לה שם מעצמו, אח"כ יהרהר שמא השם אינו טוב ואם היה נותן שם אחר אולי היה מועיל יותר, ורציתי לפחות את הדאגה הזו להוריד מליבו. ומכיוון שאנו בפרשת בשלח, אמרתי לו לשנות שמה למרים, המוזכר בפרשה. וכיוון שיש לו בת בשם זה, אמרתי לו לקרוא 'דבורה' המוזכרת בהפטרה'.
"כשמתבוננים בזה, אי אפשר שלא להתפעל מנועם מידותיו, ומהרגשת צער הזולת שהיתה אצלו, איך ירד לנבכי נפש מבקשיו וחשב במה יוכל להקל מהשני ככל האפשר, וכיון שהרגיש שיקשה על היהודי לקבל החלטה על השם, הוריד ממנו את העול הזה. ועלינו ללמוד מזה לחיינו, ללמוד מדרכיו".