טעם המנהג שמכסים את הסכין בברכהת המזון
מדוע בשבת ויו"ט לא מכסים הסכין?
טעם התקנה של נטילת מים אחרונים ומה הדין בימינו?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"פ סעיף ד'
– דיני פירורי הפת –
רמיסת פירורים ברגליו | טעם מנהג כיסוי הסכין בבהמ"ז | מדוע בשבת ויו"ט לא מכסים הסכין?
למדנו בשיעור הקודם, שפירורים שאין בהם כזית, מותר לאבד אותם, דהיינו, שמותר ליטול מים אחרונים ע"ג השולחן או הקרקע שמפוזרים שם פירורים פחותים מכזית, ומבואר שלמעשה צריך לכבד ולנקות את הקרקע לפני שנוטלים מים אחרונים כי חוששים שמא השמש יניח שם גם פירורים שיש בהם כזית.
אסור לבזות ולדרוך על פירורים הפחותים מכזית, והעובר על כך בא לידי עניות.
סעיף ה'
יש מנהג בשעת בהמ"ז ביום חול, לכסות את הסכין, ונאמרו בזה ב' טעמים במ"ב,
א. כיון שהשולחן דומה למזבח, והמזבח מאריך ימיו של האדם והסכין מקצר ימיו של האדם, וממילא הסכין והמזבח הם סתירה.
ב. כיון שפעם היה יהודי שבירך בהמ"ז, וכאשר הגיע ל"ובנה ירושלים עיר הקודש" הוא נזכר בבית המקדש שחרב, ולקח את הסכין שהיה על השולחן ותקע בבטנו ומת, לכן נהגו מאז שלא להשאיר סכין מגולה על השולחן, ובשבת ויו"ט לא נהגו לכסותו, והטעם, מבואר בשערי תשובה, כיון ששבת ויו"ט זה רמז לעולם הבא, שבאותו זמן ניתוק החיצונים ובלע המוות לנצח ולכן לא נוהגים אז לכסותה.
סימן קפ"א סעיף א'
– דין מים אחרונים –
טעם תקנת מים אחרונים | מה הדין בימינו לענין נטילה זו? | יש לו מים בצמצום האם יעדיף נטילת מים אחרונים ע"פ מים ראשונים?
חז"ל תיקנו שאדם יטול בסוף הסעודה מים אחרונים לפני בהמ"ז, וג' סיבות נאמרו בזה.
א. כיון שהידים מלוכלכות בסוף הסעודה מחמת זוהמת המאכל, ולא ראוי לברך כך.
ב. חז"ל הסמיכו זאת על הפסוק "והתקדשתם" – אלו מים ראשונים, "והייתם קדושים" – אלו מים אחרונים.
ג. משום מלח סדומית, שדבר זה יכול להביא נזק לעיניים, וחוששים שמא בשעת הסעודה ידיו נגעו במלח סדומית שהיה על השולחן, ואח"כ יגע בעיניו ויהפך להיות עיוור, ואע"ג שבימינו אין מלח סדומית, מבאר המ"ב, שחוששים שמא בתוך הסעודה יפגוש במלח כזה שדומה בצבע שלו למלח סדומית, ויזיק את עיניו.
נטילת ידים למים אחרונים בימינו, קלה יותר מבימים ההם שהיה מצוי מלח סדומית, וחז"ל החמירו בה, ונפק"מ, לאדם שיש לו מים בצמצום, ויכול ליטול או מים ראשונים או מי אחרונים, מבואר שעדיף שיטול מים ראשונים, כיון שבימינו לא מצוי מלח סדומית, ובכ"ז י"א, שכשאדם מצוי במצב שאין לו מים לנטילת ידיים למים אחרונים, לא יאכל לחם.
מים אחרונים חובה.