השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מחיצה שנבנתה מאליה נחשבת מחיצה להתיר בטלטול? • כיצד יתכן שמחיצה שנבנתה בשבת במזיד מתירה בטלטול? • ומדוע אדם שהפך ספינה על פניה כדי לתקנה אסור לו לטלטל מתחתיה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ב סעיף ג' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר בשו"ע, שמחיצה כשרה גם כאשר היא עומדת מאליה ואף אחד לא בנה אותה, ומוסיף המ"ב, שגם כאשר לא חשב עליה מער"ש, נחשבת מחיצה.
באופן עקרוני, מחיצה שנבנתה בשבת באיסור, היא מחיצה טובה מדאורייתא, והמקום נחשב לרה"י, והזורק אליו מרה"ר, יהיה חייב ובכ"ז גזרו חז"ל, שאם המחיצה נבנתה בשבת במזיד, קנסו אותו לקולא, שהיא לא תתיר לו לטלטל, ומוסיף המ"ב, שגם כאשר ראובן ביקש משמעון חברו שיבנה לו מחיצה, ושמעון היה שוגג בבנייתה, וראובן היה מזיד, לראובן אסור לסמוך על מחיצות אלו להתיר בטלטול.
אומר השו"ע, כל מה שמחיצות שנבנו במזיד לא מתירות בטלטול, זה הכל כאשר המחיצות לא היו קיימות מער"ש, אבל כאשר היו המחיצות קיימות מער"ש, ובשבת התבטלו, ושוב חזרו ונבנו בשבת, אע"פ שנבנו במזיד באיסור, הם מתירות בטלטול, כיוון שבער"ש היו כאן מחיצות, ומביא השו"ע דוגמא לכך, כגון ששבתו שניים או שלשה אנשים בער"ש, ונחו ברה"ר, ורוצים שיהיה מותר להם לטלטל, ובנו בער"ש מחיצות מסביבם, ובנוסף לכך שהקיפו את עצמם בהיקף כללי, כל אחד בנה לעצמו מחיצה אישית, וערבו יחד בין הרשות הפרטית לבין הרשות המשותפת לשלשתם, כדי שיהיה מותר להם להוציא חפצים מההיקף האישי של כל אחד, אל ההיקף הכללי ששלשתם מוקפים בו, ובשבת נפלו המחיצות, ובנו אותם בשבת ואפילו במזיד, חזרו להיתר הראשון, כיוון שהיו מחיצות בער"ש.
המ"ב אומר, שהשו"ע היה יכול להשמיע את ההלכה הזאת בצורה פשוטה יותר, דהיינו, לא בג' אנשים, אלא באיש אחד ששבת ברה"ר, והקיף עצמו במחיצות, ובמשך השבת נפלה המחיצה או שהסיר אותה, ושוב בנה אותה במזיד, מותר לו לטלטל, ומדוע צריך להעמיד בג' אנשים? אלא כוונת השו"ע לומר, שלא רק שמותר לטלטל כאשר המחיצות חזרו ונבנו אפילו שנבנו במזיד באיסור, אלא גם העירוב שביניהם חוזר לקדמותו.
אומר המ"ב, שדעת רוב הפוסקים, שמקום שהוא רה"ר, והמחיצות הפכו אותו לרה"י, אם נפלו המחיצות בשבת ובנה אותם שוב במזיד, הם לא מתירות בטלטול, אלא רק מחיצות שעשויות כדי לחלק דיורים, דהיינו, מחיצות שעשויות בשביל דין דרבנן, שהרי אם כמה אנשים שובתים יחד, הם צריכים לערב ביניהם, והמחיצות הללו מחלקים את הדיורים, וכל אחד ואחד בדיורים במחיצה שלו, ערבו לעצמם, והם אסורים לטלטל מאחד לשני, והמחיצה שנפלה בשבת, אוסרת את כל הדיורים אחד עם השני, ואם המחיצה הזאת חזרה ונבנתה בשבת, הם מותרים לטלטל, אבל מחיצה שהופכת מקום מרה"ר לרה"י, אם נפלה ונבנתה שוב בשבת, אינה מתירה.
מקום שמשמש לאחסנת פירות או עצים, אם הוא גדול מבית סאתיים, אע"פ שהוא מוקף במחיצות, הוא אסור בטלטול, ואומר השו"ע, שספינה מוגדרת כמקום של דיורים, וממילא גם אם היא גדולה יותר מבית סאתיים, מותר לטלטל בתוכה, כיוון שמחיצות הספינה נעשו לשם דיורים.
אומר השו"ע, אדם שהפך ספינה וגר מתחתיה, ומחיצותיה משמשות לו כדפנות, וקרקעית הספינה משמשת לו כגג, מותר לו לטלטל בה ואפילו שהיא יותר מבית סאתיים, שהרי נעשתה לדיורים, ולא עוד, אלא שמותר לו לטלטל גם מעל הספינה ההפוכה, כיוון שמדין 'גוד אסיק', אנחנו מעלים את המחיצות כלפי מעלה, והרי המחיצות האלו כשרות, כיוון שהם נעשו לשם דיורים, ואם הפך אותה כדי לתקנה, אסור לו לטלטל בה, ואפילו מעליה, כיוון שבכך שהפכה כדי לתקנה, נמצא שכעת הוא לא גר בה, וביטל את השם דיורים ממנה, ואם היא בית סאתיים, א"צ היקף לשם דיורים.