יעקב א. לוסטיגמן
לרגל תחילת לימוד מסכת עירובין במסגרת 'הדף היומי', ולכבוד עמלי התורה המסיימים את מסכת שבת בהצלחה ב"ה, וחוששים שלא יצליחו לסיים גם את מסכת עירובין, שוחחנו עם הרב אברהם רינת, רב היישוב בית מאיר לשעבר, ומי שנחשב למומחה בעל שם בתחום כשרות העירוב.
הרב רינת הכניס אותנו בעובי הקורה, וחשף טפח וטפחיים מהעולם המופלא של כשרות העירוב, שלמרבה הצער חלקים ממנו הוזנחו לחלוטין לאורך השנים, וכעת יש התעוררות גדולה ברחבי הארץ לעניין זה ב"ה.
הריאיון המלא יתפרסם בעז"ה ב'לקראת שבת', אבל בחרנו להביא כבר היום את החלק הנוגע לעניין לימוד מסכת עירובין, כדי לסייע ללומדי 'הדף היומי' ולחזק את ידיהם עם תחילת לימוד המסכת.
לא מחוץ לתחום
האמרה העממית טוענת שכשמתחיל מחזור חדש של לימוד 'דף היומי', מצטרפים המונים ללימוד, אבל 'באה שבת באה מנוחה', ורבים רבים מרפים את ידיהם ומתייאשים למרבה הצער, ואילו מסכת עירובין היא בכלל 'מחוץ לתחום', גם עבור אלו שכן הצליחו להגיע עד לסיום המרגש של מסכת שבת.
הרב אברהם רינת סבור שאין הצדקה של ממש לחשש הגדול ממסכת עירובין: "צריך לזכור שני דברים", הוא אומר, "הדבר הראשון זה שהמבנה של הסוגיות מסכת עירובין דומה לכל מסכת אחרת בש"ס. יש משנה, גמרא, שאלות, תשובות, איבעיות, ורמינהו, תא שמע, דיוקים, הוכחות, פרכות וכל מה שאנחנו מכירים מכל מסכת אחרת. אין שום הבדל בעניין זה בין 'עירובין' לבין כל מסכת אחרת.
"ההבדל הוא למעשה רק בעולם המושגים. נכון, מסכת עירובין מבוססת על עולם מושגים שאנחנו לא פוגשים כמעט במסכתות אחרות בש"ס, למעט פה ושם במסכת סוכה. והמושגים הללו גם לא מוכרים לנו כי כיום הרחובות, הבתים והחצרות בנויים בצורה שונה מזו שעליה מדברת המסכת.
"וכאן אנחנו מגיעים לדבר השני שצריך לדעת ולזכור: בימינו יש הרבה המחשות. יש ביאורים נפלאים. לפני 20 שנה אם רצית ללמוד מסכת עירובין זה באמת היה כמעט בלתי אפשרי בלי שיהיה לך מגיד שיעור מומחה בעניין שממש בקי במסכת. היום, כל אחד יכול, עם הפירושים וספרי העזר. זה ממש לא בשמים".
ובכל זאת, עדיין יגידו שיש קושי. גם מי שניסו ללמוד את המסכת עם עזרים שונים כמו גמרות מבוארות וציורים ותמונות וכו'.
"זה נכון, ויש לזה סיבה: הסיבה היא שאנשים לא כל כך מבינים את עצם המושג. למשל 'פי תקרה', מה זה? או 'מחיצה ל-ד', מה הפירוש?
"כשאנחנו לומדים סוגיא, יש שאלה ויש תשובה, ולשם כך משתמשת הגמרא במושגים שונים ומגוונים. הראש שלנו מחפש תמיד את התשובה, את היישוב לסוגיא. ברגע שדעתנו נחה ומצאנו תשובה לשאלה, אנחנו ממשיכים הלאה, וזאת הטעות, כי יותר ממה שחשוב למצוא תשובה לשאלה הספציפית שלמדנו לפני רגע, חשוב יותר להבין את המושג שהובא בתשובה.
"אפילו מושגים מאוד פשוטים צריכים ביאור יסודי. 'חצר' למשל. מה זאת חצר? זאת שאלה קצת מציקה כי כולנו יודעים מה זאת חצר של בית. מה כבר יש להבין. אבל בואו נחשוב רגע, כשהגמרא אומרת חצר, היא מתכוונת לחצר מגודרת או לא מגודרת? האם לחצר יש דין של רשות היחיד גמורה או לא? ואם נאמר שהגמרא מדברת על חצר מגודרת, האם הדין של חצר שאינה מגודרת יהיה שונה?
"כשנבין את המושג 'חצר', ואת המושג 'מבוי' כבר עשינו חצי עבודה. בפעם הבאה שנגיע לשאלה ותשובה שכוללות את המושגים הללו, יהיה לנו הרבה יותר קל. לא נצטרך שיסבירו לנו ארבע פעמים את התשובה כדי להבין אותה באופן חלקי בלבד.
"לכן מי שיושב בשיעור, צריך לבקש מהמגיד שיעור שיסביר לו את המושג, לא להתבייש. רוב משתתפי השיעור לא יודעים גם הם מה המשמעות המדויקת של המושג 'חצר', ולכן הם מתקשים.
"אותו הדבר כשלומדים לבד בגמרות כמו 'מתיבתא' ו'שוטנשטיין' וכדו', צריך להתמקד בביאור הרחב יותר של המושגים, בהערות למטה, או לפי מראי מקומות המובאים לעיון במקומות אחרים. לא לוותר ולא להתפשר בעניין הבנת המושגים, זה מקל מאוד ועוזר לסוגיות הבאות לזרום בקלות ובהבנה עמוקה יותר".
לא רק 'בעיה של רבנים'
הרב רינת מוסיף עניין נוסף: "כדי ללמוד מסכת שלמה, אנחנו צריכים 'להתגייס' לעניין. אנחנו צריכים שיהיה לנו רצון עז לדעת את המסכת, וכאן יש את החלק המעשי. מטבע הדברים יותר מעניינת אותנו מסכת שבת ממסכת זבחים למשל. למה? כי שבת זה משהו שנוגע לכל אחד מאתנו כל שבוע למשך יממה שלמה. זבחים, למרבה הצער זה עניין של בית המקדש שיהיה נוהג רק לאחר שיבוא המשיח. אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה, ולמרות שאנחנו מחכים בכל יום שיבוא, אנחנו יודעים שגם אז זה יהיה קשור בעיקר לכהנים, ככה שהאדם הרגיל מהרחוב פחות מתעניין בזה.
"גם הנושא של עירובין נתפס אצלנו כמו 'בעיה של רבנים'. מה קשור אלי העירוב? אם הוא כשר או לא כשר זאת הבעיה של הרב. אני יודע שהרב או מי שממונה על זה עושה כל מה שצריך כדי שכשתיכנס השבת, העירוב יהיה כשר ואפילו מהודר. אני יכול לטלטל בלב רגוע.
"זה אומנם נכון, אבל באופן חלקי בלבד. קודם כל לא תמיד אנחנו נמצאים במקום עם עירוב מהודר, ומי שיודע ומכיר את התחום יודע לומר שברוב היישובים בארץ העירוב לא מהודר בלשון המעטה, ואפילו לא כשר גם לא בדוחק רב. כמובן שבמקומות חרדיים יש יותר ערנות לעניין והעירובין כשרים ברמה מספקת, אבל כולנו צריכים לפעמים להגיע למקומות אחרים, ויש עוד הרבה מאוד בעיות גם כשהעירוב כשר למהדרין, כמו שכירות של מי שאינם שומרים שבת או אינם בני ברית ועוד ועוד.
"אדם נמצא בבית מלון בחו"ל או בארץ במקום שאין בו עירוב כשר. מותר לו להוציא חפצים המחדר שלו לחדר האוכל? אולי אפילו למסדרון אסור להוציא. כמה אנשים יודעים את זה? ומה לגבי להוציא מהבית לחצר במקום שאין עירוב? יש הרבה מאוד הלכות שחשוב לדעת ושמי שלא למד עירובין לא יודע אותן בכלל. הוא אפילו לא יודע שבמקרה כזה כדאי לשאול רב לוודא שמותר לטלטל וכדו'. מי שאינו יודע הלכות עירובין ורואה אנשים שמחמירים ולא מטלטלים בשבת, חושב שהם מדקדקים בהלכה, אולי אפילו מדקדקים יותר מדי חלילה. אבל מי שיודע את ההלכות הללו מבין עד כמה הימנעות מטלטול זאת לא חומרה רחוקה בכלל, וזה אפילו מתבקש מכל מי שיש שרוצה להדר במצוות.
"כמובן שעצם הלימוד הוא מצווה בפני עצמה בלי קשר לשאלה אם הלימוד הזה יהיה מעשי עבורנו או לא. וברור לכל אחד שהלימוד של מסכת עירובין הוא הכרחי כדי לסיים את הש"ס, ומי אינו רוצה לסיים את הש"ס.
"אבל לפני שנגיע לסיבות הכלליות הללו, אנחנו צריכים להבין שיש סיבות מיוחדות ללמוד דווקא את מסכת עירובין, ואם לומדים את המושגים ומכירים אותם, המסכת הזאת משובבת ומשמחת את הלב, היא מרתקת ומעניינת, ובנוסף לכל האמור צריך לזכור שזה מקצוע שלם בתורה, וכל אחד מאתנו רוצה שיהיה לו לפחות מושג בסיסי בכל מקצוע ממקצועות התורה".
מצגת על עירובין
המצגת יפה מאוד ועושה חשק ללמוד את מסכת עירובין. היא ממחישה את הנחיצות של ידיעת הלכות עירובין גם אצל כל אדם רגיל ולאו דווקא אצל גופי הכשרות.
יישר כוח!!!