"חלקם הגיעו לכאן, לישיבה, רק בזכות ההתעוררות שחוו באלול דאשתקד וזה שהיה בשנה שלפניו"

יעקב א. לוסטיגמן

'אלול'. מילה שהיא מושג המקפל בתוכו עולם שלם. כל מי שלמד בישיבה בשנים האחרונות או לפני עשרות שנים, זוכר היטב את האווירה האלולית, את שיחות המוסר של המשגיחים, את החיל והרעדה שאחזה בכולם למגדול ועד קטן, את התפילות המשתפכות והלימוד הסוער בסדרי הלימוד וגם ביניהם.

כך נראה אלול אצלנו. ואיך נראה 'אלול' בערי השדה? איך חווים אותו בישיבות הקדושות שבהן לומדים בחורים צעירים שהחליטו לנטוש את כל העולם הזה מאחוריהם, ופנו לעסוק בתורה הקדושה על אף שלא חונכו לכך ומשפחתם במקרים רבים גם לא תמכה בהם בהחלטתם זו, בלשון המעטה?

הרב חיים גולדברג, פעיל בכיר ב'אחינו' ומי שמנצח על המלאכה בישיבה החדשה שהקומה בשבועות האחרונים בקריית ספר, ובה לומדים כ-50 בחורים בני 15 ו-16, שעזבו רק עכשיו את בתי הספר הממלכתיים והצטרפו לעולם התורה, מספר לנו על האווירה במוקמות אלו.

"כמה שזה יישמע מפתיע", הוא אומר, "הבחורים האלו ברובם יודעים מה זה 'אלול', וזו לא הפעם הראשונה בה הם חווים אותו. אדרבה, חלקם הגיעו לכאן, לישיבה, רק בזכות ההתעוררות שחוו באלול דאשתקד וזה שהיה בשנה שלפניו.

"במקומות רבים בארץ, נוהגים בני נוער צעירים להגיע מדי ערב, או כמה פעמים בשבוע, לאמירת ה'סליחות' בבתי הכנסת שבאזור מגוריהם. אצל בני עדות המזרח אומרים סליחות כידוע מתחילת חודש אלול, ומדי ערב אפשר לראות בבתי הכנסת בני נוער שמגיעים ממשפחות שאינן שומרות מצוות לעת עתה, ומשתתפים באמירת הסליחות ברצינות ובכובד ראש. ההתעוררות הזאת נשארת גם אחרי הימים הנוראים, הם באים למדרשיות לשמוע שיעורי תורה, וחלקם ממשיכים הלאה, מתחזקים עוד ועוד עד שהם מצטרפים בהמשך לישיבות הקדושות".

• ואיך באמת מתאקלמים הבחורים הללו בישיבה החדשה?

"זה דבר נפלא. אנחנו רואים אותם יושבים ולומדים שעות ברציפות, כאילו נולדו לתוך הישיבה. יש להם כח רצון עצום, הם מתרגשים מאוד מהדרך החדשה, ואנחנו צריכים אפילו למתן אותם ולהחזיר אותם קצת לאיזון, כדי שלא יטפסו גבוה מדי בטווח זמן קצר, מה שעלול לגרום לנפילות קשות בהמשך, כשההתלהבות מתחילה להתפוגג. הניסיון מלמד שככל שההתקדמות נעשית בצורה יסודית יותר, ובהתאם לקצב הנכון, כך היא מחזיקה לאורך זמן ואף נשמרת לכל ימי חייו של הבחור.

"ראינו את זה כבר פעמים רבות, ובכל זאת אנחנו לא מתרגלים לזה. הבחורים האלו מגיעים לפעמים עם ראש אטום. לא מצליחים להבין שורה אחת בגמרא, בין אם זה בגלל שנטמאו במאכלות אסורים בעבר, ובין אם בגלל שסתם יש להם כישרונות חלשים באופן כללי. יש כמובן לא מעט בחורים מוכשרים שמשתלבים מהר יותר, אבל גם אלו שקשה להם בהתחלה, אפשר לראות איך הראש שלהם נפתח ככל שהם מתאמצים ומתחייבים יותר ללימוד התורה. זה פשוט נס ופלא שאנחנו מתרגשים להיות עדים לו בכל פעם מחדש".