הרב ישראל מאיר שושן
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ט"ו, א')
מדי יום אומרים אנו בתפילת שחרית את פרשת השירה. במשנה ברורה כתוב, שיש להגיד אותה בשמחה, והאומר אותה בשמחה – נמחלים לו כל עוונותיו.
עם ישראל נכנס לתוך הים בניסים עצומים. שניים עשר שבילים נבקעו להם בתוך הים, כל שבט פסע בשביל מיוחד, כשקירות שקופים מבדילים בין שבט לשבט. מסופר במדרש, שבעת שעברו בים, היו מצויים להם שם כל המעדנים והמגדנות שבעולם. ראו בחוש את יד ה'. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
את ההתגלות העצומה הזו, עלינו להחיות בתוכנו יום יום. "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
מסקנת השירה היא: "ה' ימלוך לעולם ועד". קבלת עול מלכותו יתברך. אדם ישן – חושיו רדומים, אך אדם ערני וחי, כשיתבונן על הבריאה – יצא מגדרו מרב התפעלות.
מספרים על צייר מקצועי אחד, שהיה מומחה לצייר ציורים, שנדמו כאמיתיים ממש. יום אחד החליט הצייר לפרסם את עצמו ע"י יצירת פאר שתוצג בחוצות.
הוא צייר סוס בגודלו המקורי, לפי מידותיו המקוריות. קנה חומרים יקרים והשקיע שעות רבות בהכנת יצירת הפאר שלו. כשסיים את יצירתו המיוחדת, לקח את התמונה והתיישב בפרשת דרכים, כשהוא מציג אותה בפני העוברים ושבים, ומצפה לתגובות. אך מאומה. אף אחד לא שם ליבו לתמונה המדהימה שניצבת לידו, אחדים אף נעצרו לידו והחליפו עמו מילה, אך שום התייחסות לתמונה.
חלפו השעות, והפרסומת המיוחלת לא הוכיחה את עצמה. עבר במקום ידידו של הצייר, והחל לפטפט עמו בידידות מופגנת, הצייר המאוכזב התפרץ בכאב: "האם באמת אינך רואה??" שאל ודמעות תסכול בעיניו.
"מה קרה? מדוע אתה צועק עלי?" תמה הידיד.
"אמור לי ידידי, מה אתה רואה פה?" שאל את ידידו.
"אני רואה אותך יושב ואומר תהילים על יד הסוס שלך…"
"שמא תיגע בסוסי?" הציע הצייר
נגע הידיד בתמונה ונרתע: "האין זה סוס אמיתי? זוהי רק תמונה?? אתה בטוח?"
הבין הצייר שהתעלמותם של העוברים ושבים נבעה דווקא מהצלחתו, הכל היו בטוחים כי יצירתו המופלאה הינה סוס אמיתי ורגיל, ומה יש להחמיא על סוס רגיל?… הצטער הצייר המוכשר, אילו רק היה משקיע פחות בהכנת הציור, היו מבינים את ערכה של היצירה… במפח נפש פנה לאדם חכם שייעץ לו, מה כדאי לעשות עם התמונה.
אמר לו החכם: "הקשב לי, אם תרצה לפרסם את תמונתך, גזור אותה במרכזה!"
"מה???" נדהם הצייר, "לאחר שעמלתי עליה שעות כה רבות, אכלה אותה במו ידיי?"
"רוצה אתה להתפרסם כאומן, אם כן, לא נותרה בידיך ברירה, עליך להוכיח לכולם כי מדובר בתמונה ולא בבעל חיים אמיתי, עשה כאשר אמרתי וצפה לתוצאות!" הורה לו החכם.
בלב כבד גזר הצייר את התמונה, והעמיד את שני חלקיה קרובים אחד לשני. העמיד את התמונה הגזורה על פרשת דרכים, והתגובות לא אחרו לבוא, העוברים ושבים הקיפו אותו בתדהמה גלויה מהולה בהערכה לא מוסתרת.
הפרסומת אכן היתה מצוינת, ועשתה את שלה, והוא הוצף בהזמנות עבודה שונות.
***
אף אנו נוהגים כך. רואים אנו את הים הגדול, בריאה מדהימה בעולמו של הבורא. היה עלינו להיעצר ולשאול: מי ברא את הים? מי שם לו גבול?
פעם אחת בבריאה קרע לנו הקב"ה את הים, "והמים להם חומה מימינם", מיד ראו הכל את פלאי הבריאה, והגיבו בהתרגשות אדירה: "זה קלי ואנווהו!"
יש בורא לעולם!!!!!
זאת עלינו לזכור מידי יום ביומו, כי אין עוד מלבדו. "ד' ימלוך לעולם ועד!"