אחד ממקורבי רבי שלומק'ה מזוועהיל זצ"ל, רבי אפרים זלמן הלפרין הגיע בשעת סעודת ליל שבת קודש כדי לעורר רחמים על יהודי שנצרך לישועה, א"ל רבי שלומק'ה: חבל שלא הגעת קודם לפני הקידוש… תמה הגר"ז הלפרין מה נשתנתה שעת סעודה משעת קידוש? א"ל רבי שלומק'ה: כבר אמרו חז"ל "כל האומר ויכולו, נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", והלא הלכה היא 'שותף מה שעשה עשוי' – בשעת קידוש אפשר לפעול הכל. מאז אותה שבת עשה לו הרב הלפרין מנהג קבוע להיות נוכח מדי שבת בשבתו בעת הקידוש, ואז היה מזכיר לפניו שמות אנשים הזקוקים להיפקד בדבר ישועה ורחמים (יסודי עולם).
בגודל מעלת השבת:
א. רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל אמר: הרחוב מלא רוח של עבודה זרה, וכדי לעמוד כנגד זה – יש להתחזק בשמירת שבת ובטהרת המשפחה, כי אם יש שמירת שבת – יש הכל. זה מה שמציל מהשפעת הע"ז שברחוב ומהמלחמות.
ב. רבי יהונתן וואלינער זצ"ל כתב: "לא יזיז ידיו בשבת וביו"ט ובמועד לשום פעולה, אם לא יחקור תחילה וישים ללבו שאין איסור חילול שבת ויו"ט ומועד ("מרגניתא טבא" סע' ל').
ג. במדרש תנחומא נאמר: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות" (בראשית, ג').
ד. ה"משנה ברורה" כתב: "כל המרבה לכבדו, הן בגופו, הן בבגדיו, הן באכילה ושתיה הרי זה משובח" (סי' רס"ב, סק"ט).
ה. בירושלמי למדנו: "אמר רבי חנינא: מדוחק התירו לשאול שלום בשבת". מפרש ה"פני משה": "שאפילו דיבור כזה ראוי היה למעט בשבת" (שבת, פט"ו ה"ג).
ו. בתנא דבי אליהו (פ"א) מובא : "אמר להם הקב"ה לישראל: אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים, שבת יעשה כולו תורה".
ז. כתבו המקובלים (הובא בבן איש חי פר' שמות), גדול העוסק בתורה בשבת אלף פעמים יותר מהעוסק בתורה בחול (במעלות השבת).
רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל כתב בפתיחה ל"מתנה טובה": "כל הסגולות היקרות אשר אישרה בהן היהדות את בעליה לא תשווינה בשפעת ברכותיהן ונדיבותו אל סגולת השבת העתיקה. טלו מהיהודי את השבת, ושללתם ממנו אוצר נחמד, "מרגניתא טבא דלית לה טימא", ואם גם יותן לו תחתיה כל הון יקר, תמורה לא תהיה. בהילקח מהיהודי שבתו, הוא נשאר בדד, בלי מנוחה, בלי שמחה, באין אוהב ורע.
ואם גם כצינה יעטרוהו רעים, ואם גם יענדו לראשו זרי שמחות – לשווא. אוהב נאמן כשבת לא ימצא. כל אהבה ותענוגים בטלים לעומת חדוות השבת הצנועה, התמימה, הקדושה והנעימה. כי השבת היא ידידתו של היהודי, כי השבת היא אוצרו. בת זוג נתן ה' לישראל – את השבת, ככלה מקושטת הכניסה לו.
אם יהיה נאמן לה בכל לבו, מסור לה בכל נפשו, אז גם היא, רעייתו הנאמנה, משחקת לפניו תמיד ומעטרת אותו ברכה וישועה, היא תשכיל להפוך לו את אהלו הקטן והדל לעדן, לגן אלוקים, היא תאיר לו כיום חשכת ליל, גם בכל משעול צר תנחה אותו ברחבה, ולא תיתן מוט לרגלו, היא תמחה דמעתו מעל פניו ותסיר ממנו יגון ואנחה, היא תעשיר הדל, ולעשיר תיתן טובו בידו, ליהנות ממנו ולשמוח בו, היא תיתן ערמה לפתאים וחכמת חכמים תכונן, ברכים כושלות תאמץ, לאמיץ כח – עוצמה תרבה".
ידועים דברי ה"אור החיים" כי השבת היא הקיום של העולם, היא הנפש וחיות העולם, שכן העולם היה חסר הדבר שמעמידו, וכשבאה השבת – כילה מלאכתו – ונעשה קיומו של העולם, כי מציאות זו לא הייתה רק בששת ימי בראשית, אלא כך היא בכל שבוע ושבוע מחדש – העולם נברא לששה ימים בלבד! ובכל שבת נשפע שפע חדש המקיים את העולם לששת הימים הבאים, ואילו לא נשפע שפע חדש של קיום העולם בשבת אחת, היה העולם חרב וחוזר לתוהו ובוהו,
וכך כתב: (בראשית ב' ג): "בשעת הבריאה לא ברא ה' את העולם, רק לעמוד ששת ימים! וביום השבת חוזר הקב"ה ומשפיע נפש לעולם, המקיים את העולם עוד ששה ימים… וזולת זה היה העולם חרב בגמר ששת הימים, וחוזר לתוהו ובוהו". "ויש לך לדעת, כי מציאות השבת בעולם היא קיומו, ומיום ברא אלוקים 'אדם', לא חסר צדיק יסוד עולם ששומר שבת… כי 'אדם' (הראשון) שומר שבת היה, ואחריו 'שת' בנו היה צדיק גמור, ואחריו כמה צדיקים 'מתושלח', 'נח', 'שם', 'אברהם'… ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל, ואפילו במצרים היו שומרי שבתות". ועפ"י דברים אלו מפרש את הגמ' (שבת קי"ט:) "כל המקדש… ואומר ויכולו… כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".
והדברים תמוהים שהרי מעשה בראשית כבר נגמרו וקיימים ועומדים, ואיך ישתתף בדבר עשוי, שכבר נגמרה מלאכתו? – "ועוד מנין לנו לומר שהוא כשותף במעשה בראשית, אם כדי להגדיל שכרו, היה לחז"ל לומר שיהיה לו אורך ימים או עושר וכבוד, ומדוע קבעו שהוא כשותף עומד לצד עליון?
אולם עפ"י דבריו, שהשומר שבת פועל את המשך הבריאה, ונותן חיות ונפש בבריאה לשבוע הבא, הכל מובן, כי השומר שבת הוא המקיים את העולם, ואין לך שותף גדול מזה, כדין וכהלכה. ובשם החוזה מלובלין זצ"ל אמרו, 'נעשה שותף' – הכוונה שהקב"ה מקבל אותו כשותף בהנהגת העולם, ומה שצדיק זה גוזר הקב"ה מקיים. וכך כתב רבי יונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"א דרוש א'): "כמה מעלות טובות לעושי רצון הבורא, וממש במעשיו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית… בונה עולמות"…
(קטעים מתוך עלונו של הרב צ'ולק בראשית תשפא)