דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית מאמרים פרשת שבוע לך לך "זכורני מעשה שהיה עם הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, גאב"ד אנטוורפן, שהגיע למו"ח בבוקר אחד בשעה מוקדמת, עם שאלות הרות-עולם. הגאב"ד טיפס בגרם המדרגות שהוביל לבית הקטן ברחוב 'חנן', אבל למו"ח לא היתה אפשרות להכניסו, בשל השעה המוקדמת כשהילדות עדיין ישנות. הרב אלישיב לא התבייש…"

"זכורני מעשה שהיה עם הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, גאב"ד אנטוורפן, שהגיע למו"ח בבוקר אחד בשעה מוקדמת, עם שאלות הרות-עולם. הגאב"ד טיפס בגרם המדרגות שהוביל לבית הקטן ברחוב 'חנן', אבל למו"ח לא היתה אפשרות להכניסו, בשל השעה המוקדמת כשהילדות עדיין ישנות. הרב אלישיב לא התבייש…"

מהליכותיהם של גדולי עולם, בשיחותיו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א
ח' חשון תשע"ט
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר" (בראשית י"ז, י')

בספר החינוך: "משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו, אות קבוע בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת גופם, כמו שהם מובדלים מהם בצורת נפשותם, וכו'. והעם הנבחר, חפץ השם יתברך להשלים תכונתו, ורצה להיות ההשלמה על ידי האדם, ולא בראו שלם מבטן, לרמוז אליו כי כאשר תשלום צורת גופו על ידו, כן בידו להשלים צורת נפשו, בהכשר פעולותיו".

'החינוך' כותב שהשי"ת רצה שתכונותיו של העם הנבחר תהיינה שלמות, ודבר זה ניתן היה להיעשות רק באמצעות ברית מילה.

בכך רמז לנו השי"ת, שההשלמה של תכונותיו צריכה להתבצע דווקא על ידינו. "ולא בראו שלם מבטן, לרמוז אליו כי כאשר תשלום צורת גופו על ידו, כן בידו להשלים צורת נפשו, בהכשר פעולותיו".

לפעמים נראה לאדם שאין בידו לעשות גם את המשימות הנראות כמי שנבראו במיוחד עבורו… ולמרות שאין לו כל ספק שמדובר בדברים שהם-הם תפקידו בעולמו, הוא מקבל חולשה כלשהי, עד שאין הוא מסוגל לבצע גם את התפקיד והשליחות ש'נולדו' עבורו.

והקב"ה, אב הרחמים, ייעד לכל אחד ואחד מברואיו תפקיד בעולם, המתאים אך ורק לו, ועל ידי מצוות המילה רמז לנו שכשם שנבראנו לא-מושלמים מבחינה גופנית, ועלינו להשלים בעצמנו את החסר, כך בידינו להשלים את צורת נפשנו הרוחנית, וזאת- בהכשר פעולותינו.

פירושן של שתי המלים האחרונות הוא, שהאדם, כל אדם, מסוגל להגיע לשלמות נפשית מוחלטת, אם יכשיר את פעולותיו, ובמלים אחרות: אם יעשה את מה שהשי"ת מבקש ממנו…

'הכשר-פעולותיו' של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

אדם הרוצה לעשות מה שהשי"ת מבקש ממנו, צריך שיידע כלל חשוב ויסודי בעבודת ה', שהיה גם נר-תמיד בדרכו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל:

כאשר בעל ה'תניא' היה נתון בבית האסורים ניגש אליו מפקד הכלא, ושאל אותו כיצד ניתן להסביר את שאלת האלוקים לאדם הראשון "איכה"? "וכי לא ידע האלוקים את מקום הימצאו של האדם?" – שאל המפקד-הגוי.

בעל התניא ידע והבין שאי-אפשר להסביר לשואל את דברי רש"י, בפרשת בראשית (שציטט מתוך דברי המדרש: 'יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישוהו פתאום'), ולכן הסביר לו פירוש אחר:

"באמרו 'איכה', התכוון הקב"ה לומר לאדם הראשון: 'מדוע הנך נגרר אחר הדברים של אשתך חוה, שפיתתה אותך לאכול מן העץ; איפה אתה, איפה 'הכשר פעולותיך', היכן כוחותיך-שלך?'

"'איכה' – פירושו הוא מדוע אינך מנצל לעבודת ה' את הכוחות שנתתי לך, והנך הולך-שבי ונגרר אחרי אנשים אחרים?"…

בהזדמנות אחרת סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א, שתכונה זו, להיות מרוכז ברצונותיי, ולא להיות נגרר בשום-אופן אחר דעות והשקפות של אנשים אחרים, אפיינה בצורה מוחלטת את דמותו ואישיותו של חמיו, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. "לאורך כל חייו, ראיתי שהוא מממש את ההוראה הנ"ל, ואינו נותן לאף אחד לגרור אותו לדברים שהוא אינו מעונין בהם".

סירב ליטול על עצמו את המשרה

כאשר החליט מרן זצ"ל שעכשיו הוא יושב ולומד, הרי גם אם נכנס לביתו בשעה ההיא אורח חשוב ורם-מעלה, עם שאלה דחופה וכל כיו"ב, לא פסק מו"ח ממשנתו, ולא אבה לשמוע את דבריו של אף אחד. אני לומד, ויהי מה!

זכורני, שהגיעו פעם לביתו כמה גדולי תורה, וניסו לשכנעו שיטול על עצמו את אדרת הרבנות בירושלים, שהתפנתה. מו"ח סבר שאין משרה זו מתאימה לו כלל, ושרצונו הוא להמשיך וללמוד וללמוד וללמוד.

והנה, למרות שאותם רבנים וגדולים ניסו לשכנעו, ואף הפצירו בו, להתעטר במשרה, לא אבה מרן הגרי"ש לשמוע, ולא נגרר אחר כל ההפצרות וההסברים. הוא ראה וידע ש'הכשר פעולותיו' וייעודו בעולם הוא לימוד התורה, ולא הסכים לשום דעות אחרות שניסו להביא עליו דרך-חיים שונה.

לא אסוג בי מרצוני לשבת וללמוד

הכלל הכל-כך חשוב, שלא להיגרר אחר דעותיהם ורצונותיה של אחרים, חשוב במיוחד בתקופתנו, שבה משייט בליל-דעות-כזב באמצעי התקשורת השונים, וכדי לא להיסחף אחריהן, צריך להיות עשוי מחומר קשיח.

והדרך היעילה ביותר לכך היא לעשות כפי שעשה מו"ח זצ"ל, שאימץ לעצמו את הסברו של בעל התניא ב'איכה'. מה שצריך להדגיש הוא שמרן הגרי"ש לא התכוון דווקא להיסחפות אחר תפיסות-חיים לא-כשרות. המסר בדבריו של בעל התניא היה שעל האדם ללכת על פי 'הכשר פעולותיו'.

כשמרן זצ"ל החליט ללכת אחר רצונותיו-שלו, והבין שגם הבורא יתברך רוצה שהוא יישב וילמד,  אזי גם אם יגיע עכשיו אל שולחני ענין חשוב, הדורש את הכרעתי, לא אוותר על רצוני ללמוד, ולא אסוג בי מההחלטה לשבת ליד הגמרא.

ברגע שהגיע למסקנה שהענין ההוא יפריע לו ללמוד, ו'הכשר פעולותיו' לא יבוא כאן לידי ביטוי, הוא דחה אותו בשתי ידיים, ולא התחשב במאומה, אלא אם כן ידע שהתורה מחייבת אותו להכריע בדבר פלוני. אי-אפשר היה שלא להבחין ב'איכה' שלו, בשאיפתו העזה ללכת אחר רצונו-שלו, ולא להיגרר אחרי מי-שלא-יהיה.

ההתלבטות של רבי אריה זצ"ל ותשובתו של בעל ה'לשם'

אחד מזקני המשגיחים בדורנו אמר לנו שאדם חושב שאם יילך אחר שאיפותיו-הוא, עלולה לחול התדרדרות במצבו הרוחני. אבל, טעות גדולה בידו. שכן, אם מדובר ביהודי המעוניין בכל ליבו לעשות רצון אביו שבשמים, ומטרתו היא לעלות ולהתעלות, הדבר הראשון שצריך לעשות, הוא לבחון  מה הם רצונותיו-שלו, איה הוא 'הכשר פעולותיו', ולאן 'הוא' חפץ להגיע; מה הדבר המושך אותו יותר בעבודת ה', בצורת הלימוד, בתפילה, ובכל יתר העניינים הרוחניים. רק כך יהיה באפשרותו להתקדם הלאה, ולרוץ קדימה.

כך היה גם אצל זקננו, רבי אריה לוין זצ"ל, חמיו של מו"ח. העולם הכיר אותו דרך מעשי החסד המופלגים שלו, ולא רבים יודעים שרבי אריה היה גאון עצום, ושלט בכל מכמני התורה.

רבי אריה סיפר לי, שכאשר ראה שפעילות החסד העניפה שלו, שהתבטאה בין היתר בביקורי חולים מסוכנים ועידוד אסירים, גורמת לו לשקוד פחות על תלמודו, הוא פנה אל הגאון המקובל בעל ה'לשם', סבו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ושאל אותו כיצד עליו לנהוג.

תשובת ה'לשם' היתה, שאם הוא עושה את פעילות החסד שלו בשמחה, ולא רק זאת אלא שהוא מרגיש שהעולם צריך לו בפעילות זו, אות ברור הוא שזה תפקידו בעולם, ועליו להמשיך בכך!

גם מכאן למדנו שהאדם צריך לבחור בעצמו את דרכי-החיים שלו, ולא להיגרר אחר מעשיהם ודעותיהם של אנשים אחרים.

כשהגיע הגאב"ד,לא היתה למו"ח אפשרות להכניסו

אבל מרן הגרי"ש עצמו,ידע ואמר תמיד: 'אני באתי לעולם כדי ללמוד תורה, ולא לעסוק בשום דבר אחר'. השקפת-החיים היסודית הזו לא התבטאה רק בלימוד התורה שלו, אלא בכל ענייני החיים.

כפי שסיפרנו לא פעם, בדירתו הקטנה של מרן זצ"ל ברחוב 'חנן' 10 במאה שערים, לא היה די מקום להשכיב את הילדים והילדות בלילה. שתי ילדות ישנו במיטה אחת, כשראשה של כל אחת בכיוון אחר. כך זה היה מדי לילה, עד השעה 2, כשמו"ח היה קם ללמוד, ואז היה נוטל בידיו את אחת הילדות ומעבירה למיטתו  שהתפנתה…

זכורני מעשה שהיה עם הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, גאב"ד אנטוורפן,שהגיע למו"ח בבוקר אחד, בשעה מוקדמת, עם שאלות הרות-עולם. הגאב"ד טיפס בגרם המדרגות שהוביל לבית הקטן ברחוב 'חנן', אבל למו"ח לא היתה אפשרות להכניסו, בשל השעה המוקדמת, כשהילדות עדיין ישנות.

הרב אלישיב לא התבייש; הוא ידע היכן הוא עומד, ומה הן האפשרויות שלו ברגע זה, והיה מודע לכך שבמצב הנוכחי הוא מנוע מלהכניס את הרב קרייזווירט. הוא פנה אפוא לאורחו הדגול ואמר: 'אין לי כל אפשרות להכניס אתכם הביתה'.

היה מקרה נוסף, כאשר הגיע אליו הגאון רבי שלמה קרליץ זצ"ל, כדי לדון בסוגיות ובשאלות דחופות. האורח נכנס בשעה שמו"ח היה צריך כבר ללכת לישון. גם הפעם לא אבה הגרי"ש לשנות ממנהגו, ולאחר את השינה שלו. מה עשה?

הוא פנה אל הגר"ש קרליץ והציע גם לו לישון בדירה הקטנה, כדי שלמחרת יוכלו להמשיך בדיונים…

מה למדנו? – ברצותו עשה כך, וברצותו כך, אבל תמיד עשה רק את מה שחשב שיש ביכולתו לעשות, ולא התחשב בשום דבר אחר. ההסבר של בעל התניא ב'איכה', עמד כל העת מול עיניו, ומעולם לא נהג אחרת.

המשפט יצא מפי השוויגער שלי

ואם הזכרנו את דירתו הקטנה ברחוב חנן, נספר גם מה היה המשפט הראשון שיצא מפיה של השוויגער שלי ע"ה, הרבנית אלישיב, בכניסתה לדירתנו הראשונה ברחוב 'סמטת יבנה', שם התגוררנו טרם בואנו לרמת אלחנן.

הדירה ההיא היתה יותר גדולה מזו שברחוב חנן, והרבנית פנתה אל בתה, רעייתי ע"ה, ואמרה לה: 'את יודעת למה זיכו אותך מן השמים להתגורר בדירה יותר גדולה, מזו שגדלת בה בימי נעורייך? – בגלל שלא צפית ולא חלמת מעולם שתתגוררי בדירה כזו, ולא היו לך שאיפות מעין אלו'—

מתוך הספר הנפלא 'מצוות בשמחה' בערכתו של הרב משה מיכאל צורן

 

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א פרשת השבוע פרשת לך לך

אולי גם יעניין אותך

"קיימתי את מה שאמרת - וראיתי נפלאות!"
סיום הש"ס ההיסטורי ב'יד אליהו' מתקרב - חלוקת הכרטיסים יוצאת לדרך!
סכסוך קשה ביותר הובא תוך ארבעה ימים לסיומו
הנסעת ולא שילמת???
"בישיבה הגדולה, כשיש לבחור בעיה בחברה, אין לו כתובת לפנות אליה.
''חישבתי לעצמי את הנזק, הוא עמד על מאות אלפי יורו. לא ידעתי איך אני אמור להתמודד עם זה''
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
פסח

נקיונות, רשימות, קניות, בישולים - פסח תשפ"א הלכה למעשה

וגם: טיפים לניקיון נכון ולפסח כשר ו... שמח! | מאת הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס שליט"א

פסח

בליל הסדר תשפ"א, כל בני הבית יושבים לשולחן הסדר רגועים ונינוחים...

ומדוע לא נאמר לילדים: "לכו לישון כדי להיות רעננים בליל הסדר"? | פסח תשפ"א - כל מה שאתם חייבים לדעת

וידאו נדיר מגדולי ישראל

היכן מופיע מרן שליט"א בספרי ה'חזון איש' זצ"ל?

מרן הגר''ח קנייבסקי שליט"א עם תלמידו ומקורבו הגדול הרה"ג רבי אורי טיגר

וידאו שחייבים לראות

תמיד רציתם לדעת עוד על קידוש החודש...

הרצאה מרתקת ובהירה מלווה בהמחשות, מאת הרב יואל שילה שליט"א

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/435
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר