השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין באופן שיוצאים מהבית שני זיזים של שני אנשים? • מדוע התירו להניח כלי חרס על הזיז? • ומה הדין בזיז שעומד באוויר של כרמלית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ג סעיף ב' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בית הסמוך לרה"ר, ויוצא ממנו זיז, דהיינו, כעין מרפסת קטנה ללא מחיצות, אם אותו זיז נמצא תוך י' טפחים לקרקע רה"ר, הוא מוגדר ככרמלית, כיוון שבני רה"ר משתמשים באותו זיז, וכיוון שהוא מוגדר ככרמלית, אסור להוציא או להניח עליו חפצים מרה"ר או מרה"י, אבל אם הזיז נמצא למעלה מי' טפחים מקרקע רה"ר, ויש בו ד' על ד', וחלון הבית פתוח לו, הוא מוגדר כמקום פטור, ומותר להכניס או להוציא חפצים מאותו זיז לרה"י, ואומר המ"ב, שלא צריך שהוא יהיה סמוך לחלון, דהיינו, ההיתר להוציא או להכניס חפצים מהזיז אל רה"י, זה לא משום שהזיז סמוך לחלון של הבית והוא נידון כחורי רה"י, אלא גם אם הזיז רחוק יותר מג' טפחים מחלון הבית, בכ"ז מותר להכניס או להוציא חפצים מהבית אל הזיז.
כאשר מאותו בית הסמוך לרה"ר, יוצאים שני זיזים, אחד למעלה ואחד למטה, ושני הזיזים שייכים לשני אנשים שונים, ולא עשו עירוב ביניהם, שני הזיזים אוסרים אחד על השני, וכמו שתי חצרות של שני אנשים שהם פתוחים אחד לשני, שאוסרים אחד על השני, וחפצים ששבתו בבית, אסור להוציא אותם אל החצר שפתוחה לחצר של אדם אחר, וכך בשני זיזים, אם יש בהם ד' על ד', ועכ"פ בזיז התחתון, הוא נחשב כרשות בפ"ע, ואוסרים אחד על השני, ואסור להוציא לתוך הזיזים חפצים ששבתו בתוך הבית, ובאופן שבתחתון יש ד' על ד' טפחים, ובעליון יש פחות מד' על ד', באותו חלק שבזיז שהוא מול החלון, מותר להשתמש, אבל בשני צידי הזיז העליון שהם מעבר לחלון, אסור להשתמש, כי הזיז התחתון שיש בו ד', אוסר את הזיז העליון, רק מה שמול החלון, יש בו דין של חורי רשות היחיד, ולא נאסר.
כל מה שמותר להשתמש על הזיז, זה רק באופן שאין חשש שמא החפצים המונחים על הזיז יפלו לרה"ר, והוא יבוא להגביה אותם ולהכניסם לרה"י, כיוון שאם יש חשש כזה, בכל מקרה אסור להניח על הזיז חפצים, שמא יפלו לרה"ר, ויבוא להגביהם ולהכניסם לרה"י, ויעבור על איסור דאורייתא של הוצאה מרשות לרשות, ומותר להניח כלי חרס על הזיז, כיוון שאם יפלו וישברו, אין לו מה להרים, שהרי שברי כלי חרס לא שווים, ודווקא בזיז וכיו"ב, אבל בדבר רחב כגג שהמשתמש עומד שם עם הכלי, מותר להשתמש שם בכל הכלים, ומבאר המ"ב, שהכוונה היא שהאדם עצמו עומד שם עם הכלי, וזה ההבדל בין גג לזיז, כיוון שבגג, האדם עצמו יכול לעמוד שם עם הכלים, אבל בזיז, רק הכלים מונחים שם בלי האדם, ולכן אסור להניח בו כלים מהטעם הנ"ל, ומתוך דברי הבה"ל נראה, שמכיוון שהאדם עומד שם עם הכלי, מסתמא זה רחב ולא גזרו.
זיז שעומד ע"ג אוויר של כרמלית, חז"ל לא גזרו שיהיה אסור להניח עליו כלים, כי גם אם הכלים יפלו, הוא לא יעבור על איסור דאורייתא אם הוא יביא אותם לרה"י, אלא יעבור רק על איסור דרבנן.