שלום רב.
יתכן שיעניין אתכם לפרסם את המעשה דלהלן אשר בדידי הוה עובדא היום הזה ממש (יום ד' כ"ב אב).
יש לי בס"ד כבר כמה חודשים חברותא קבועה ללימוד הדף היומי במסירות וקביעות גדולה בל"נ, וכעת בבין הזמנים, כשכל אחד לא מוגדר בשעותיו ונע ונד הוא ומשפחתו לכאן ולכאן, אנחנו משתדלים מאוד ללמוד לפחות בטלפון את ההספק היומי ולא לבטל חלילה את הקביעות.
היום (ד') נסע החברותא שלי לים (מבני ברק לנתניה), וסיכמנו שנלמד בטלפון כשהוא יהיה בדרך לים. ואכן למדנו במשך כשעה רצופה בס"ד גדולה.
אבל הפלא הגדול התברר לי רק מאוחר יותר, כשהוא סיפר לי מה שבאמת קרה שם…
הוא עלה לאוטובוס עם סוללה ריקה בטלפון, משהו שיכול להספיק אולי לעוד כמה דקות שיחה, ובכל זאת החליט לא לוותר על הקביעות והתקשר אלי שנתחיל בלימוד. ראה ה' בקביעותנו, ומי שאמר לסוללה שתדלק – אמר לטלפון שיפעל גם בלי סוללה…! וכך במשך שעה תמימה למדנו, כשאני בכלל לא מודע לנס המתרחש ברגעים אלו ממש, עד שהוא היה צריך לרדת מהאוטובוס וניתק את השיחה, ואז, כמה צפוי, התנתק גם הטלפון…
זה אמיתי אמיתי, טרי טרי, וזה פשוט נתן לי להבין שהטבע משועבד לתורה ולומדיה שיעבוד גמור, ואפילו בדורנו ניתן לראות זאת בחוש ממש.
בברכה, ש. לוי בני ברק.