דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע לך לך וראה זה פלא: כאשר ניגשו המתפללים אל הגביר הקמצן והודיעוהו את דבר הכרעתו של הצדיק – מיד התנער ורוחו שבה אליו כרגע, כאשר צמאונו הנורא חולף כלא היה… הן אמנם, לפני רגע הרגיש כי נשמתו עומדת לפרוח מגופו מרוב צמא, אולם המחשבה על כך שיהיה עליו להיפרד מממונו לטובת עניי העיר הייתה קשה עליו שבעתיים

וראה זה פלא: כאשר ניגשו המתפללים אל הגביר הקמצן והודיעוהו את דבר הכרעתו של הצדיק – מיד התנער ורוחו שבה אליו כרגע, כאשר צמאונו הנורא חולף כלא היה… הן אמנם, לפני רגע הרגיש כי נשמתו עומדת לפרוח מגופו מרוב צמא, אולם המחשבה על כך שיהיה עליו להיפרד מממונו לטובת עניי העיר הייתה קשה עליו שבעתיים

מאוצרותיו של הגאון רבי מרדכי פרוינדליך זצ"ל
ז' חשון תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם" (יד, יב)

 לכאורה היה מתאים יותר לכתוב "ויקחו את לוט בן אחי אברם", ורק לאחר מכן לציין כי גם רכושו נלקח עמו, שהרי ייחוסו של לוט כאחיינו של אברהם מהותי יותר מאשר רכושו שהוא חיצוני לו! מדוע בכל זאת שינה הפסוק את הסדר והקדים את הרכוש לייחוס?

את התשובה נבין בעקבות מעשה שהיה, וכך היה:

בעיירה צאנז, בתקופתו של הצדיק רבי חיים מצאנז, התגורר יהודי עשיר כקורח ושמו 'לייזער'. ארמונו המפואר התנשא מעל כל בתי העיר, והכל ידעו כי נחשב הוא לעשיר לא רק במושגיהם הדלים של בני העיירה אלא גם ביחס לגדולי העשירים שברחבי המדינה כולה.

דא עקא, שככל שרב היה עושרו של ר' לייזער הגביר האדיר, כך, ואף יותר מכך, היתה רבה קמצנותו… המעטים שניסו אי־פעם לדבר על לבו ולגרום לו לפתוח את ידו הקפוצה לטובת עניי העיירה, חזרו כשפניהם שחורות כשולי קדירה, והתיאורים שבפיהם גרמו לכל שאר בני העיירה להימנע אפילו מלנסות את מזלם.

והנה, הגיע יום הכיפורים ור' לייזער כמו כל שאר בני העיירה הגיע אל בית מדרשו של הצדיק רבי חיים מצאנז, כדי להסתופף בצלו ולהשתתף בתפילות המרוממות. ככל שלא נגעו הדברים לעניינים שבממון נהג ר' לייזער כאחד היראים והשלמים: תפילותיו היו בכוונה רבה, וכובד משקלם של הימים הנוראים ניכר היטב על הבעת פניו.

אולם באותה שנה נפל דבר. במשך כל תפילות היום הקדוש שפך לבו והתחטא לפני אביו שבשמים כבן המתחטא בפני אביו, בבכיות ובזעקות שבקעו מקירות לבו, תוך שהוא אינו שת לבו ללשונו אשר דבקה לחכו זה מכבר. אולם כאשר הגיעה שעת תפילת נעילה ניכר לפתע חיוורון מוות על פניו, והוא נפל ארצה מעולף…

יהודים טובים מבני העיירה, אשר נחרדו למראה הגביר הנופל ארצה, מיהרו אל דייני העיר אשר הורו להשקות את הגביר מעט מים בכפית, לשיעורין. אולם עד מהרה התברר כי אין בכך די: כל כפית של מים כאילו הגבירה את צמאונו של הגביר שבעתיים, ונראה היה כי מדובר בפיקוח נפש של ממש…

לבסוף החליט רבי בעריש הדיין, שהיה אב בין הדין של העיירה, להביא את השאלה בפני הצדיק רבי חיים בכבודו ובעצמו. הוא העז פניו להפריעו בעיצומה של עבודת הקודש, סיפר על הגביר שהתמוטט תוך כדי תפילתו, ציין כי השתייה לשיעורים לא היטיבה את מצבו, ושאל: "האם יש לאפשר לו לשתות כרצונו מדין פיקוח נפש?".

לתשובה שקיבל ר' בעריש הוא לא ציפה… שכן רבי חיים נעץ בו את עיניו הטובות, הלחות מדמעות, והשיב: "אמרו לו לר' לייזער, שהוא יכול לשתות מים כרצונו, ובלבד שכנגד כל כוס מים שהוא שותה היום ייתן מחר סכום של מאה רייניש (סכום עצום באותם הימים) לצדקה… אם יקבל על עצמו את התנאי יכול הוא לשתות כאוות נפשו!", סיים הצדיק ושב לעבודתו.

וראה זה פלא: כאשר ניגשו המתפללים אל הגביר הקמצן והודיעוהו את דבר הכרעתו של הצדיק – מיד התנער ורוחו שבה אליו כרגע, כאשר צמאונו הנורא חולף כלא היה… הן אמנם לפני רגע הרגיש כי נשמתו עומדת לפרוח מגופו מרוב צמא, אולם המחשבה על כך שיהא עליו להיפרד מממונו לטובת עניי העיר היתה קשה עליו שבעתיים יותר מאשר הצמאון הנורא, ממש כאילו נדרש להיפרד מחלק מגופו!

ובכן, כעת נמצאה תשובה לשאלתנו:

שכן אמנם אף לוט, כמו ר' בעריש הגביר, היה ממונו חביב עליו כחלק מגופו ממש… משום כך, כאשר נפל לוט בשבי מציינת התורה כי לקחו המלכים "את לוט ואת רכושו", שכן הרכוש היה בעיניו כחלק מגופו ממש, ורק לאחר מכן היא פונה לתאר את ייחוסו של לוט – "בן אחי אברם" – שכן פרט זה נחשב בעיניו לשולי ביחס לעצם נפילתו של הרכוש בשבי.

 

וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם (יד, יג)

ובמדרש (בראשית רבה מב, ח): "ויגד לאברם העברי וכו', רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד".

לכאורה יש להבין, מדוע דווקא כאן, כאשר התורה מציינת כי הפליט – שאינו אלא 'עוג' אשר פלט מן המבול – סיפר לאברהם כי לוט אחיינו נפל בשבי, היא מוצאת לנכון להדגיש מעלתו של אברהם אשר יכול היה לעמוד מעבר אחד בו בזמן שכל העולם עומד מולו מן העבר האחר?

את התשובה נבין בעקבות המעשה הבא:

היה זה ביום מן הימים, כאשר אל ביתו של הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל נמלט יהודי, אשר הרג את אחד מערביי ירושלים בשגגה. התסיסה בקרב הרחוב הערבי הייתה עזה, ורבי יוסף חיים היה מודע היטב לסיכון שהוא נוטל על עצמו כאשר הוא מסייע ליהודי זה להימלט מידו של ההמון צמא הדם. ובכל זאת, רבי יוסף חיים לא היסס, ולא נחה דעתו עד שהסתיר את היהודי במקום סתר בו ידע כי לא תשיגנו יד ההמון.

לבני ביתו ששאלוהו מדוע הכניס עצמו בסכנה זו, השיב רבי יוסף חיים ואמר: "אילו ידעתי כי יהודי זה יזכה למשפט הוגן וישא בעונשו, אכן לא היה מקום שאתערב ואסכן עצמי למענו. אולם ברור לי, כי ההמון תאב הנקמה לא יאפשר לו אפילו להגיע אל בית המשפט, אלא יקרע אותו כדג ברגע בו ייפול לידו! במצב שכזה, ברור כי עלי לחמול על יהודי זה ולהצילו ממיתה שהוא אינו מחויב בה!".

ואכן, לחששם של בני הבית היה מקום. ההמון, אשר הבחין בכיוון מנוסתו של הבורח, הבין היטב כי רבי יוסף חיים הוא שסייע לו להימלט. משום כך, עד מהרה הגיעו שלוחיו של מושל העיר אל ביתו והובילו אותו אל המושל שדרש כי יסגיר את היהודי הרוצח.

אולם רבי יוסף חיים סירב. "לממשלה יש שוטרים, ותפקידם הינו למצוא את הפושעים ולהביאם לדין! ובכן, יתכבדו השוטרים, יחפשו את היהודי ויתפסוהו! אין זה מתפקידי לסייע להם", השיב באומץ רב. גם כאשר איים עליו המושל כי ישליכהו אל בית הסוהר לא שינה רבי יוסף חיים את דעתו, ואף הבהיר כי הכין עצמו לאפשרות הזאת מראש, ועל כן הביא את הטלית והתפילין שלו עמו…

בטרם יממש את איומו ניסה המושל לפעול במקביל בדרך נוספת. הוא גייס לעזרתו את אחד התקיפים שבין יהודי העיר, שהיה מקורב לרשות, והלה כינס אסיפה חשאית של ראשי הקהילה – אליה הוזמן גם רבי יוסף חיים עצמו, כאשר באסיפה זו הוחלט כי יש להסגיר את ההורג. אולם רבי יוסף חיים בשלו: הוא אינו מוכן להסגיר את היהודי – ויהי מה!

נוכח תגובתו של רבי יוסף חיים בערה בו חמתו של אותו יהודי, והוא פרץ בצרור איומים קשים שהופנו לעברו של הצדיק. אולם רבי יוסף חיים פנה אליו ואמר לו: "שקול בדעתך לרגע, כיצד היית מגיב אילו היה מדובר בבנך יחידך… האם היית מפקיר אותו ביד ההמון המשולהב שיעשה בו שפטים? ודאי שלא! ובכן, דע לך, כי בדמנו, כיהודים – טבועה תכונה זו: אנו מוכנים למסור את נפשנו למען כל יהודי – כאילו היה בננו יחידנו!", הטעים רבי יוסף חיים.

ואכן, התגובה האמיצה והכנה פעלה את פעולתה, וחמתו של היהודי שככה…

והנה, נשאל: הן אמנם בנפשנו טבועה התכונה הזו הגורמת לנו למסור את נפשנו להצלתו של מי מאחינו, אולם מהיכן קיבלנו את התכונה הזו של 'מסירות נפש'? הווה אומר: מאברהם אבינו, עליו כבר מלמדת התורה כי היה מוכן לעמוד מן העבר האחד, במסירות נפש, גם כאשר מולו עמד כל העולם כולו מן העבר השני!

ובכן, מכאן נבוא ליישב את הקושיה בה פתחנו, אולם לפני כן נקדים קושיה נוספת:

הנה רש"י במקום כבר הביא את דברי חז"ל הקדושים המלמדים, כי ה'פליט' אשר בישר לאברהם על שבייתו של לוט היה לא אחר מאשר 'עוג' אשר נפלט מהמבול, ועתה ביקש להביא לכך שיצא אברהם למלחמה כדי להציל את אחיינו, מתוך תקוה שימצא את מותו במלחמה זו – מה שיאפשר לו, לעוג, לשאת את שרה אשתו…

ולכאורה אנו תוהים: מניין ידע עוג שאברהם אכן ימסור נפשו וייצא למלחמה נגד ארבעת המלכים החזקים כדי להציל את לוט? הלא מדובר היה על סיכון ממשי, ואברהם בהחלט יכול היה להחליט כי מדובר במשימה בלתי אפשרית!

התשובה היא, מבאר האדמו"ר מסאטמאר, כי עוג היה מודע לאותה תכונה שאפיינה את אברהם אבינו, התכונה של 'אברהם העברי' – העומד מן העבר האחד במסירות נפש מול כל העולם כולו! משום כך הוא היה משוכנע לחלוטין כי ברגע בו תגיע לאוזניו השמועה על אודות שבייתו של לוט – הוא יירתם להצלתו, גם אם הדבר יהיה כרוך בסיכון חייו…

ובכך מתורצת קושייתנו הפלא ופלא. שכן אמנם דווקא כאן מדגישה התורה את תכונתו של אברהם אבינו: "אברהם העברי" – משום שתכונה זו היוותה את הרקע לכל השתלשלות המאורעות המתוארת מכאן ואילך.

 

(מתוך הספר 'ללמדך')

לך לך מסירות נפש

אולי גם יעניין אותך

מי היה 'המטריד האלמוני'? - לא תאמינו!
בדקת פעם כמה שווה הפה שלך?
מרן רה''י הגרי''ג אדלשטיין שליט''א: ''חיוב גמור לשמור על כללי הזהירות''
מספר האנשים בחלל סגור יוגבל ל-20 ללא קשר לגודל המקום
"אני פונה אלייך המזוזה, כדי שתהיי עדה, שקיימתי את מצוות התוכחה"
לא חלפו 10 דקות והחנות החלה להתמלא... גם הטלפון צלצל שוב ושוב. הברכה היתה כה גדולה, עד שלא היו מספיק ידיים עובדות
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בא

צפו: שיעורו של הרב אורי זוהר שליט"א לפרשת בא

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

בא

צפו: שיעורו של הגר"ח שמרלר שליט"א לפרשת בא

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

פרשת שבוע

הרב יואל ראטה שליט"א - פרשה למעשה

שמו"ת - למה דווקא עכשיו?

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט עם רבי אלתר // תכנית לילדים

מספרים ושרים סביב שולחן החג

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/86
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר