סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א בשיעורו:
הגיעה אלינו שאלה הקשורה ל'קופת העיר', מאחד הרבנים המתפללים על התורמים על פי בקשותיהם. הרב ההוא מספר, שכאשר התבונן ברשימת הבקשות, נתקל בבקשה מסוימת, שהשולח הודיע כי הוא תורם 1,000 ₪ על-מנת שיתפללו עליו שבקשתו תתמלא, והנה, בדף הבא, נתקל בבקשה נוספת, מבן משפחתו של התורם הראשון, אבל בקשה הפוכה בדיוק… ואף התורם השני מצהיר כי הוא תורם 1,000 ₪ כדי שרבני 'קופת העיר' יתפללו שבקשתו תתמלא.
שואל הרב ההוא: מה עליי לעשות? הלא יש כאן דבר והיפוכו, ואין אפשרות להתפלל על שני הדברים גם יחד! הלא אם אתפלל על בקשתו של הראשון, הרי זה כאילו אני קובע שהבקשה של השני לא תתקיים, וכן להיפך!
השבתי לרב, שהשאלה הזו נשאלה כבר על ידי… הצאר הרוסי. כאשר השלטונות ברוסיה ביקשו להטיל גזירה חמורה על היהודים, התאמצו ראשי הקהל להשיג רשיון לביקור אצל הצאר הרוסי עבור הגאון רבי איצל'ה מוולוז'ין זצ"ל, כדי שיעלה בידיו להסביר בפני השליט את השקפות היהדות.
הרשיון הושג, ור' איצל'ה בא לארמונו של הצאר, שהציג לפניו, בין היתר, שאלה זו: "האם אתם מתפללים עלי לפני אלוקיכם שאצליח במעשה ידיי?"
ענהו הגאון: "בוודאי, יש לנו תפילה מיוחדת על כך, 'הנותן תשועה למלכים'".
המשיך הצאר: "ויהודי גרמניה, גם הם מתפללים לשלומו של מלכם?"
"בוודאי", באה תשובתו של ר' איצל.
בנימת נצחון המשיך הצאר לשאול: "תמיהה גדולה לי אפוא עליכם: הרי אם יהודי רוסיה מתפללים לשלומי, והקב"ה שומע להם, הרי שהוא צריך לסייע לי; וכשיהודי גרמניה זועקים בתפלה עבור מלכם, שהוא האויב שלי, אלוקיכם שומע להם, והרי יש רק אלוק אחד, וא"כ זוהי סתירה מיניה וביה. איך יתכן שהוא שומע לשני הכיוונים? או שמושיע לזה או שמושיע לזה?"
כפי שהתבטא ר' איצל'ה בצאתו מן הפגישה – "לכל השאלות התכוננתי, רק לא לזאת… לא העליתי כזאת בדעתי". ומה עושה יהודי בעת שכזאת? – מתפלל לאלוקיו שיוציאו מן הסבך. גם ר' איצל'ה שפך נפשו לפני בוראו שייתן בפיו מענה.
הצדיק מתפלל והקב"ה מושיע. השיב הגאון ואמר לצאר: "התשובה לשאלתך מצויה באותה תפילה שאנחנו מתפללים עליך, ובה נאמר הנותן תשועה למלכים, שם מובא גם הפסוק (ישעיה, מ"ג ט"ז) 'הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה'.
"ולפי דבריך, הצאר, יקשה, הרי יורדי הים שטים באוניות מפרש, ויש כאלה הנוסעים ממזרח למערב, וזקוקים לרוח מערבית שתסייעם, ויש ממערב למזרח וצריכים רוח מזרחית, וכן מצפון לדרום ודרום לצפון, והכל מתפללים שיגיעו למחוז חפצם, והכל באמת מגיעים! ואיך זה קורה? או שהקב"ה שומע לאלה או ששומע לאלה, ואיך יתכן שתפילת כולם נשמעת?
"אלא מאי, זה כבר 'מסתדר'… יש לו כח להקב"ה 'לסדר' את הכל. והוא הדין בשאלתך. יש לו אפשרות לשמוע גם ליהודי גרמניה וגם ליהודי רוסיה"…
להשיב תשובה מעין זו בתוך רגע קצר, זה בוודאי למעלה מדרך הטבע. אין כמעט באפשרותו של בר-אנוש להשיג זאת. גם הצאר ראה בכך השגחה אלקית על-טבעית, והפגישה הסתיימה בתוצאות חיוביות ביותר.
ואגב, צריך לדעת שהנס הזה קורה לכל יהודי ההולך בדרך הישר, ולא רק לר' איצ'ל זצ"ל. גם בדורותינו האחרונים יש סיוע שמימי על-טבעי, והעזרה תגיע מכיוון בלתי צפוי – לכל ההולך בתומת -לב.
וזה מה שהשבתי לרב מ'קופת העיר': אתה צריך להתפלל על שני הדברים, והשי"ת יסדר כבר את הדברים בצורה הטובה ביותר.
כשראיתי שהדברים עדיין לא התיישבו על ליבו של הרב, הוספתי לספר לו מה ששמעתי לאחרונה על בני זוג שנסעו להתפלל במירון, וכשסיימו את תפילתם אמר הבעל לאשתו שהוא מעונין לנסוע מכאן לנהריה, לרבו האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא, כדי לשטוח בפניו כמה שאלות.
הבעיה היתה שהשעון הצביע על שעה מאוחרת מאוד, שבה כבר לא היו אוטובוסים ממירון לנהריה. הבעל לא נכנע, ואמר שהוא תורם 1,000 ₪ לקופת העיר כדי שיגיע לו עכשיו 'טרמפ' לנהריה.
האשה, מצידה, טענה שהיא כבר עייפה מאוד מטורח הנסיעות, ואין לה כוח להמשיך ולנסוע לנהריה. היא אף הוסיפה ואמרה שהיא תורמת 1,000 ₪ כדי שהטרמפ לא יגיע…
ומה עשה הקב"ה?
בתוך דקות ספורות שומעים בני הזוג המולה גדולה בסמוך למקום שבו עמדו. עד מהרה נודע להם שרבי דוד אבוחצירא הגיע בעצמו למירון, וכך קיים השם יתברך את שתי התפילות… הבעל יוכל להציג את השאלות בפני רבו, וגם הטרמפ לא הגיע כפי תפילתה של האשה…
למדנו מכך, שבאמת לא צריך לתת להשי"ת עצות והדרכות מה לעשות כיצד לקיים את כל התפילות…
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, שבט תש"פ)
שמעתי תשובה נוספת בעניין ההוא
ובכן, מסופר שפעם הגיעו שני יהודים לבי"ד בעניין כלשהוא, ומסתבר ששני היהודים הללו הלכו לפני הדיון בבי"ד לראש-ישיבה מפורסם ונתנו לו (בנפרד כמובן, בלי ידיעת השני) סכום כסף לישיבה כדי שהבחורים ילמדו לזכותם שיצליחו בבי"ד.
ויהי היום, כשהגיע יום הדין והדיין פסק את דינם של היהודים, קם היהודי שזכה במשפט והכריז: "וודאי זכיתי כיוון שישיבה פלונית למדו להצלחתי". מיד קם היהודי השני ואמר: "הרי גם אני תרמתי לאותה ישיבה ע"מ שילמדו לזכותי, אז היכן הצדק בדבר?".
הלכו שני היהודים אל אותו ר"י ושאלו אותו כיצד לקח כסף משניהם הרי הבקשות הפוכות אחת מן השניה. אמר להם הר"י: "אני אסביר לכם כיצד אפשר להתפלל על שני אנשים שכל אחד מהם מבקש בקשה הפוכה: הרי שניכם רוצים לשמוע מה דעת תורה בעניין ולהתנהג בהתאם, אכן? אם כך, אין זה שאלה, תלמידי הישיבה התפללו שה*אמת* תקוים, ובכך גם זכה יהודי א' בדין וגם נוקה יהודי ב' משקר".
שני היהודים נהננו מתשובתו של הר"י והלכו לביתם בשמחה.
*הסיפור אינו מדויק דיו, נכתב מזיכרון ישן.