תיאור מעניין מובא בספר 'אגרות ארץ ישראל' (לרבי שלמה שלומיל מניישטרל, חתנו של רבי ישראל סרוג, שעלה לא"י בשנת ה'שס"ב), על מנהג שראה בארץ ישראל באותן שנים, המזכיר אולי את טקס ה'סולחה' המפורסם…
"עוד יש מנהגות טובות בארץ ישראל" – הוא כותב – "שלא נמצא קטטה ומריבה בין הבריות, אפילו בעמי הארץ. ולפעמים שמתקוטטים זה עם זה, ויחשוב מי שעומד שם שעתה יהרגו זה את זה מרוב כעסם… אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שאינם זזים משם עד שנעשים אחים ורעים יחד, ומחבקים ומנשקים זה את זה".
וממשיך ומתאר: "אותו שהוא קטן בשנים מבקש מחילה, ותיכף חברו מוחל לו, מנשק ומחבק אותו, ונשכחו כל החירופים והגידופים שאמרו, כאילו לא רבו מעולם".
ומי הם המארגנים של ה'סולחה' הזאת? – "בני אדם העומדים אצל הקטטה והמריבה, הם המתווכים שלום ביניהם, ואינם מניחים לזוז עד שעושים שלום ומחילה ביניהם".
האם לא היה כדאי לאמץ מנהג יפה זה גם בימינו, ולפחות למשך תקופת הבחירות בה אנו מצויים?…