הרב בנימין בירנצוייג
"ותקח את הצעיף ותתכס" (כד, סה)
דברי רש"י בביאור פסוק זה דרושים הבנה! כתב רש"י: "ותתכס לשון ותתפעל כמו ותקבר ותשבר".
מה רש"י הקדוש בא ללמדנו בדבריו אלו, ומדוע הביא שתי דוגמאות של קבורה ושבירה, בשביל לבאר הלשון של "ותתכס"?!
בילקוט 'לקח טוב' מביא, ששמע לבאר פשט נפלא ברש"י בשם מרן המשגיח רבי ירוחם ממיר זצ"ל, שרש"י בא לבטא את המשמעות המיוחדת של המילה "ותתכס", שמשמעותה, שמידת הצניעות היתה כה חזקה וחדורה ברבקה, עד שברגע שראתה את יצחק בא לקראתה, כיסתה את עצמה בלא שום עיכוב, כאילו מישהו אחר כיסה אותה, ולא היה כלל תלוי בה, וזה הלשון "ותתכס" שהוא לשון "ותתפעל" כביכול מישהו אחר עשה לה את פעולת הכיסוי.
ולכך רש"י הביא את הדוגמאות של 'קבורה ושבירה', שהם דוגמאות של דברים שלעולם אדם לא יעשם לעצמו. עד כדי כך היתה חזקה רבקה במידת הצניעות, שלא היה לה שום צד של עיכוב התכסותה, עד כדי כך שהרגישה שזה לא תלוי בה, וכאילו מישהו אחר מכסה אותה!
ומזה למד המשגיח ממיר זצ"ל לדרכי המלחמה ביצר הרע: אדם צריך להיות מוכן בכזו צורה, שכשהניסיון יבוא אז ההתגברות תהיה מהירה, עד שירגיש כאילו לא בא כלל אליו.
וביותר אפשר לחדד, שמכאן יש לנו עצה גדולה במלחמת היצר, כשבא ניסיון אלינו – לא לחשוב כאילו אני לבד מתמודד, כי אז הקושי הוא עצום, תמיד לחשוב כאילו יש לידי מישהו אחר שאומר לי חדל! תמיד לראות כאילו מישהו אחר עומד במקומי ואיך זה היה נראה! כך האדם יוכל להיעזר במציאות הדמיונית של האחר, שמונעת ממנו ליפול, שמכסה אותו במגן ושצועקת לו 'הזהר!'.
***
בספר 'אור לציון חכמה ומוסר', מובא בהקדמה מעשה שסיפר הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל: הוא סיפר על מנהל בנק שהתרחק מאד מן הדרך, וביקש לשוב בתשובה שלימה. הוא החליט לשמור על המצוות העיקריות, אך בדבר אחד לא ידע את נפשו, כיצד יוכל לחבוש כיפה בבואו מחר לבנק? הרי כולם יצחקו ממנו!
לבסוף לא עמד בניסיון ונכנס לבנק בלא כיפה לראשו, ואז הגיעה הסיעתא דשמיא. אחד הלקוחות האמידים של הבנק נכנס, ושקית גדולה של מטבעות זהב בתוכה, שערכם היה עצום מאוד. והנה לפתע נקרעה השקית, וכל תכולתה התפזרה על ריצפת הבנק. כמובן המנהל נתן הוראה מיידית לנעול את דלתות הסניף, כדי למנוע ביזה של הכסף.
מחזה בלתי שגרתי היה בבנק, כל הלקוחות והפקידים היו עסוקים באיסוף המטבעות, ולא ידעו את נפשם מרוב התרגשות לראות כמות כסף כה רבה. גם העשיר עצמו השתטח מלא קומתו על ריצפת הבנק, כשהוא לא שם ליבו כלל לבגדיו היקרים, וכך הוא התרומם כשחליפתו המהודרת מטונפת מאבק הרצפה.
המנהל עמד מן הצד והתבונן וחשב בליבו: אם האנשים הללו מתרגשים כ"כ ממטבעות זהב, רק להחזיקן ולו לזמן קצר, ואם העשיר הזה – שאני מכירו היטב, שדואג לכבודו ומראהו באופן קיצוני – מסכים הוא להתבזות ולטנף בגדיו בעבור מטבעות הכסף שלו, איך זה שאני מתבייש לשים עלי מצוות ה' שהיא נצח נצחים, וערכה לא יסולא במטבעת זהב לרוב?!
כך חשב וחשב ומיד אזר עוז ואומץ, הוציא את הכיפה מכיסו והלבישה בגאון ועוז על ראשו, בהחלטה שהיא נשארת על ראשו לתמיד ויהי מה!
זה דוגמא של שימוש בדמות השני כדי לנצח במלחמת היצר, כשאדם רואה רק את עצמו, קשה לו לפעמים להתגבר על עצמו, אבל כשהוא משתמש בדמות השני, הוא רואה לפניו כיצד היה נראה השני במצב זה, או מה היה אומר לו כשהיה רואהו במצב זה. זו עצה להצליח במלחמה זו בס"ד.
***
בספר 'מתוק האור' הובא מעשה נפלא בשמו של האדמו"ר מאשלג: אחד מראשי הישיבות נהג לנסוע כל שנה לחוץ לארץ, לגייס כפסים עבור ישיבתו.
במסגרת מסעו הגיע לביתו של גביר גדו,ל שגר בקומה עשירית במגדל מגורים יוקרתי מאד. ראש הישיבה נמנע מלהשתמש במעלית מסיבותיו, וטיפס במדרגות עד הקומה העשירית. משהגיע לבית הגביר דפק על דלתו, וכשפתח אמר לו הגביר, כי הוא סיים כבר את חלוקת הצדקה שלו השנה.
ראש הישיבה ירד במפח נפש, וכעבור שנה, כשהגיע שוב לעירו של הגביר, שוב עלה וטיפס עשר קומות עד לביתו של הגביר. והנה המעשה חזר על עצמו, והגביר אומר לו "כבר סיימתי את חלוקת הצדקה שלי השנה"…
וכך שנה אחר שנה במשך שבע שנים, חזר על עצמו המחזה המוזר. בשנה השביעית, כשדפק ראש הישיבה על דלתו של הגביר, כשהוא מתנשף מרוב המאמץ של טיפוס המדרגות, שאלו הגביר: "תמהני עליך כבוד הרב?! לשם מה עלית שוב, וכי אינך מבין שאיני רוצה לתרום לך?!".
"אתה יודע למה עליתי שוב אף השנה?!" השיב לו ראש הישיבה, "משום שאינך הראשון שאומר לי דברים אלו היום". התפלא הגביר מסקרנות לדעת מי עוד אמר לו זאת, ואז המשיך ראש הישיבה: "כאשר הייתי למטה, היצר הרע פגש אותי ושאל אותי 'למה אתה עולה שוב, הרי אתה רואה שהוא לא נותן לך?'".
נהנה הגביר ושאלו "נו אז למה בכל זאת עלית?!", אמר לו ראש הישיבה: "עניתי ליצר הרע שלמדתי ממנו, שהרי גם לפני שנה ושנתיים ושלוש, הוא פגש אותי ואמר לי 'למה אתה עולה'? ובכל זאת ראה שאני עולה, ושב והגיע אלי גם השנה, אז אמרתי ליצר הרע 'אם אתה לא מתייאש, גם אני איני מתייאש' וטרחתי ועליתי!".
נפלא למתבונן! להשתמש בדמות השני, ואפילו בדמות היצר הרע בשביל להיעזר במלחמה הקשה שהוא מנהל, לבד תמיד יותר קשה!