ידוע מה שאמר הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב זצ"ל, דהסיבה שזכה להאריך ימים (נפטר זקן ושבע ימים), כי לא היה מהרהר מעולם אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא, דהיה ירא שאם יהיו לו קושיות על הנהגת הבורא, יאמרו לו 'שמעון' עלה השמימה ותראה שהכל הוא לטובתך, וכיון שלא רציתי לעלות השמימה לא הקשיתי כלל, עכ"ד.
ובזה פירש הגה"צ רבי צבי הירש מייזליש אבד"ק וויצען הפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" ופירש רש"י: "שני חיי שרה – כולן שווים לטובה", היינו שקבלה הכל לטובה. וזהו שאמרו (שם) במדרש הדא הוא דכתיב "יודע ה' ימי תמימים"- מי שיודע השם, דהיינו שמאמין שהקב"ה יודע הכל, "ימי תמימים" זה הוא הגורם אריכות ימים של אנשים תמימים שמקיימים 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'.
ומעיד (בספרו "זר זהב" בפרשתנו) הגה"צ אבד"ק וויצען: "והייתי רגיל באושוויץ (במחנות ההשמדה הנוראים במלחמת העולם השנייה) לפרש הפסוק (תהלים א) " כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד", דהעיקר הוא להתחזק בביטחון בהשם יתברך ולהאמין שהכל בהשגחתו יתברך שמו, ואף שאין לנו שום השגה בגודל הסתרת פנים ואין אנו יודעים ומבינים כלל מה זה ועל מה זה, עם כל זאת צריכים להתחזק בזה שהקב"ה יודע הכל, ומסתמא צריך להיות כן".
וממשיך בעדות אישית: "וראינו הרבה פעמים באושוויץ שמי שנפל ממידת הביטחון ואמר שאנחנו אבודים ולא נצא עוד משם בחיים ח"ו, לא היה לו סוף טוב רח"ל…"
ובזה פירשתי "כי יודע השם" – שהקב"ה יודע הכל, הוא "דרך צדיקים", שאף אם הם אינם יודעים ומשיגים, אבל דרכם להאמין שה' יודע הכל, אכן "דרך רשעים" הוא לומר "תאבד" שאנחנו אבודים ח"ו".
ומסיים במה שנאמר להלן בפרשתנו "ואברהם זקן בא בימים" ואיתא במדרש הדא הוא דכתיב "אנכי ה' אלקיך". – ורומז להנ"ל, שאף שאברהם אבינו עברו עליו הרבה הרפתקאות ועשרה נסיונות, עם כל זאת זכה לאריכות ימים ונעשה לזקן, ועל זה מפרש המדרש הדא הוא דכתיב "אנכי השם אלקיך" – היינו שאברהם אבינו לא הרהר מעולם על הנהגת השי"ת, והאמין שהכל הוא חסד ורחמים מהשי"ת ולכן זכה לאריכות ימים עכ"ד.
(מתוך המבשר התורני, כ"ד חשוון תשע"ט)