'והיה מחניך קדוש'

מאשפה שריחהּ רע עד עיסוק בדבר קדושה אם יש דבר מיאוס בטווח העין 
סיכום קצר שלמדנו השבוע ב'דף היומי בהלכה' בנושא: 'והיה מחניך קדוש'

• נאמר בתורה: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ... וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", ודרשו חכמים, שבשעה שאנו עוסקים בדברי קדושה - עלינו להקפיד שלא יהיו בסמוך לנו צוֹאָה וכל דבר שריחו מצחין וכבד ואינו נמוג לאלתר.
• טווח של ארבע אמות מהאדם נחשב כ'מקום חֲנִיָּתוֹ', ועל כן, "והיה מחניך קדוש" - פירושו בטווח של ארבע אמות מכל עבריו של האדם.
• בנוסף לטווח של ארבע אמות מכל עבריו של האדם, האמור לעיל, אסור לעסוק בדברי קדושה בשעה שיש דבר מיאוס לנגד עיניו בטווח הראייה, ושטח זה מכונֶה 'כמלוא עיניו'.
• כפי שלמדנו בימים הקודמים, אסור לאדם לעסוק בדברי קדושה בשעה שיש דבר מיאוס לפניו, בטווח הראייה; ועצימת עינים או הסבת הפנים הצִדה אינה מתירה זאת. ונחלקו הפוסקים בהגדרת 'לפניו': יש אומרים שכל הצדדים שלפניו - דהיינו מהנקודה המקבילה אליו וקדימה - נחשבים כלפניו; ויש אומרים שרק השטח שאדם יכול לראות ללא הטיית הראש, נחשב כלפניו.
• אם נמצא בבית הכנסת דְבַר מיאוס שאסור מדאורייתא לעסוק בדברי קדושה בסמוך לו, בעת חזרת הש"ץ, לא ימשיך החזן בתפילתו עד שיפנו את דבר המיאוס, או עד שכל המתפללים יתרחקו.
• אסור לאדם לומר דברי קדושה: ברכות, תפילה או דברי תורה, כאשר נמצא דְבַר מיאוס בטווח של ארבע אמות ממנו. אולם, אם דבר המיאוס נמצא בחדר אחר - אין צורך בהרחקה של ארבע אמות.
• ההיתר האמור, שלא להתרחק מדבר מיאוס הנמצא בחדר אחר - ספק אם נאמר גם ביחס לאמירת דברי קדושה כאשר נמצא דְבַר מיאוס לפניו בטווח הראייה.
• כאשר נמצא דבר מיאוס בחדר אחר מזה שבו נמצא האדם, וריחו הרע נודף למקום בו נמצא האדם - חובה על העוסק בדברי קדושה להתרחק מן הריח כדין.
• בימים האחרונים למדנו את דיני ההרחקה מִצוֹאה בעת העיסוק בדברי קדושה. דינים אלו חלים על צואת האדם בלבד, ולא על צואַת בעלי חיים, למעט חתול ונמייה, כשלא נודף ממנה ריח רע.
• דיני ההרחקה האמורים, אינם חלים על צוֹאה בלבד, אלא על כל דְּבַר מיאוס שריחו מצחין וכבד ואינו נמוג לאלתר, כגון בית מטבחיים שיש בו ריח חזק של עיפוש או מרתף מְעוּבָּש במיוחד.
• אדם המסוגל להריח ממרחק רב מעבר לממוצע - עליו לקיים את חובת ההרחקה מריח רע בהתאם לחוש הריח שלו, ולא בהתאם למרחק הממוצע.
• אדם שמערכת העיכול שלו אינה פועלת כשורה, בדרך קבע או במקרה חד־פעמי, ואינו יכול להִמנע מריח רע אף לדקות ספורות של קריאת שמע - יקרא ללא תפילין.
• אדם שמסופק אם יוכל להמנע מריח רע בעת קריאת שמע ותפילת העמידה - יקרא ויתפלל כרגיל, עם תפילין, ולא יחמיץ בשל כך את 'סמיכת גאולה לתפילה', ואף לא תפילה בציבור.
• דיני ההרחקה בעת העיסוק בדברי קדושה חלים על אשפה שריחהּ רע. אולם אשפה שהתפוגג ריחהּ הרע - אין צורך להתרחק ממנה, אלא אם כן היא מכילה דְבַר מיאוס המצריך הרחקה.