ואז קם מי שהתמנה לומר דרשה בפני מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"א, והודיע: "אנו התלמידים בני הישיבה הקדושה דגאון יעקב מעוניינים להכתיר את ראש הישיבה לרבי שלנו"… מרן התחמק ואמר: "וכי צריך רב? הרי יש כאן כזה רב חשוב והגון, הרב של פורים"

 

הג"ר איסר שוב שליט"א, מתלמידי וותיקי הישיבה ד'גאון יעקב' ותלמיד מרן זצוק"ל, מספר על רגעים מאווירת הפורים במחיצת מרן ראש הישיבה.

ראשית מצביע הרב שוב על המעשה שמשגיח הישיבה הגאון ר' נחום ברנשטיין שליט"א היה מספר תמיד, על ההחלטה הגורלית של מרן שהוכרזה ביום הפורים ועל הרקע המדהים להחלטה הזו. בשיחה משותפת עם רבי נחום ברנשטיין שליט"א, הוא מציג דברים כהווייתן:

שנת תש"מ – השנה השנייה להקמת ישיבת 'גאון יעקב', ימי סוף החורף קרבים ובאים וקבוצת הבחורים שרובה הגיעה ובאה מישיבת פוניבז' הקטנה, החלו לשוחח בינם לבין עצמם: מי יהיה הר"מ העתידי בשיעור ג' שיפתח בחודש אלול בעוד כחצי שנה.

כמובן שלא הם המכריעים ולא הם הקובעים, אבל בכל זאת, אחד מהבחורים ניגש למשגיח וסיפר לו על הדיבורים והציפיות למגיד שיעור שירומם אותם ואת הישיבה – כח חדש נוסף שיבוא להשתלב בצוות. והבחור אף הוסיף – והלוואי אם מרן הגראי"ל בעצמו יסכים לבוא למסור שיעור… אבל כמובן, זה היה נראה כמו חלום, כי כידוע מרן זצוק"ל אמר אז שיעורים יום-יומיים בישיבה קטנה ושימש גם כראש כולל פוניבז' וכיצד יוכל למסור שיעורים גם להם.

אך כיוון שהנושא עלה, החלו ראשי הישיבה לגשש ולבדוק עד שהגיעו למידע, כי בעיקרון אין למרן בעיה עם עומס הלימודים, אלא שהוא סבור כי בחורים בישיבה גדולה בתקופה זו מעוניינים בשיעורים בנוסח אחר. ואז התגבשה החלטה שביום הפורים ייכנסו התלמידים למרן, ויעזו לדבר אתו על הנושא באופן ברור.

לא נאריך בתכנון המבצע, שלא היה פשוט, כי יראת הכבוד שהייתה לתלמידים ולרבותיהם בצוות מול מרן ראש הישיבה הייתה נדירה ומיוחדת, ותמיד כאשר היו יושבים לצדו היה קשה להם לדבר מילים מיותרות מפאת כבוד התורה, אבל ההחלטה כבר עברה והחלו בתוכניות.

הגיע בוקרו של יום הפורים. המעמד היה מאד מרומם. אחד הבחורים המובחרים שימש כ'פורים רב' וישב לצדו של מרן בביתו. כך ממש לצדו… הבחורים שרו שירי דבקות, לא היו התפרעויות, לא סיגריות ולא כל מיני רגעי סערות של צעירים, ומרן ראש הישיבה הביט והביט. והתרגש.

ואז קם מי שהתמנה לומר דרשה בפני מרן ראש הישיבה ובפני ה'פורים רב', והודיע כי אנו התלמידים בני הישיבה הקדושה דגאון יעקב מעוניינים להכתיר את ראש הישיבה לרבי שלנו… מרן התחמק ואמר: "וכי צריך רב? הרי יש כאן כזה רב חשוב והגון, הרב של פורים…"

אך הבחור הדרשן והדורש תרתי משמע, המשיך ואמר: הנה בכל הדורות היו קבוצות שבחורים שהתקבצו סביב תלמיד חכם ולמדו ממנו תורה, כמו הנודע ביהודה ותלמידיו בעיירתו, גם החתם סופר ותלמידיו שהתקבצו ובאו ללמדו עמו תורה – בדרך לימודו ושיטתו בדרכי לימוד התורה, וכן היו תלמידי רבי עקיבא אייגר ועוד בכל הדורות, ומכך ממש גם צמחו הרבה שטיקלאך תורה של גדולי ישראל  ממה שאמרו לתלמידיהם. והנה גם אנו רוצים מאד לקבל את צורת הלימוד במלואה, הדרך העיונית ומהלך החשיבה מתחילתו ועד סופו כתלמידים לרב במלוא מובן המילה, ושרבנו יבוא למסור שיעור יומי בשיעור ג' בישיבה.

ואז פרצו כולם בשירה רצופה עם שירים מיוחדים. אינני זוכר האם המילים היו "ימים על ימי מלך" או שירים דומים, שהתוכן של כולם הוא רצון והכתרה כתלמידים לרבם החדש. השירה התנהלה מתוך יראת הכבוד ורצינות ויראת שמים. למעשה, מרן הגיב שנית כי יש כאן תלמידים טובים וגם רב טוב של פורים ובוודאי שאין צורך בו.

אבל, וכאן האבל הגדול, למחרת יום הפורים התבטא מרן: אם בחורים בפורים יכלו להתרומם עד כדי כך, אז גם אני מקבל על עצמי לומר לפניהם שיעור.

ואכן, ההחלטה בקעה רקיעים. ובאלול באותה שנה מרן החל לומר שלושה שיעורים קבועים שבועיים אחרי צהריים כפי שמוגדר בישיבות "שיעור יומי" (בין 6 ל-7). החלו את פרק 'בן סורר ומורה', וישיבת גאון יעקב התרוממה טפח נוסף. כי עד אז אכן מרן זצוק"ל שימש ראש ישיבה, אבל רק ב'שיעור כללי' ושיחות ומכאן ואילך גם שיעורים קבועים יומיים.

ואנו שבים לרב איסר שוב שליט"א, שאומר: הרי לכם על קצה המזלג כמה הייתה חשובה בהיכלו של מרן ראש הישיבה הרצינות והאיכות של יום הפורים מתוך רוממות, מתוך דברי תורה ויישוב הדעת, שברגע, שהכיר בקבוצת הבחורים שהיא באמת איכותית הסכים לבוא להיות עטרה לראשם. וכיצד הכיר בהם, מה היה המבחן שלו? כור המבחן היה יום הפורים. לדידו של מרן, אם הם הצליחו לעבור אירוע שלם ביום הפורים משולב עם מטרה אמיתית מתוך ישוב הדעת, זו הייתה לו הוכחה שהם רציניים ומבקשים באמת ואוחזים בדרגה שהם מדברים עליה, ומשום כך, ראוי למלא את בקשתם.

(מוסף שבת קודש)

 פנינים על ענייני הפורים ממרן זיע"א

שתיית יין

אמר רבינו: "בליל פורים אני שותה מיץ ענבים". רבינו סיפר (בשנים האחרונות) ששתה בפורים בערך רביעית, אבל לא בב"א, תוך הסעודה (רבינו הוסיף שיש מחלוקת אם שתיית יין משפיע יותר בפ"א או לא). (כ' צדיק כתמר יפרח)

פורים בערב שבת

כשחל פורים ביום ו' מה עדיף סעודה אחה"צ או פורס מפה ומקדש (ספק המוציא)? ואמר רבינו שיאכל אחה"צ, וחכם עיניו בראשו הרי מספיק כזית. (ועי' מים חיים 283)

ט"ו אדר בבני ברק

קראו אצל רבינו את המגילה. אמר לנו רבינו שרוצה היום ליטול ידיים, ואכל חלה וקומפוט ומים. (כ' צדיק כתמר יפרח).

לתת מתחילה משלוח מנות

שאלה: האם מועיל לתת כבר בליל פורים משלוח מנות שיזכה בזה רק למחרת בפורים ביום?

תשובה: מסתמא מהני, כיון דעד מחר הוי רק פקדון, ומחר יזכה בזה.

 יותר מחומש

רבינו הביא שנסתפק באדם שכבר נתן חומש לפני פורים, ועכשיו בפורים בודאי שצריך לתת כי תי, אבל האם נאמר שהשיעור שתי פרוטות או שיכול להוסיף ע"ז, או מחר שכבר נתן שתי פרוטות חוזר הדין שהמבזבז לא יבזבז יותר מחומש. (כ' צדיק כתמר יפרח).

ריבוי עניים או ריבוי מתנה

ש. מי שיש לו חמישים שקלים- האם עדיף שיתן לחמשה עניים עשרה שקלים, או לתת לעשרה עניים חמישה שקלים?

ת. כיון שגם בחמישה שקלים יש קצת חשיבות (שאפשר לקנות בזה קצת אוכל), עדיף לתת חמישה שקלים לעשרה עניים, (וכמבואר ברמב"ם פיהמ"ש לאבות פ"ג מי"ט) שעדיף לתת הרבה נתינות.

(מתוך 'כאיל תערוג', תשע"ז)