“בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם“ (בראשית ג', י"ט)
יהודי אחד נכנס לאדמו"ר ה"בית אברהם" מסלונים זצ"ל, והשיח בפניו "יש לי חנות גדולה, אשר ממנה פרנסתי. כעת עומד אדם אחד לפתוח חנות כשלי, בדיוק מול חנותי. עומד אני לאבד את מקור פרנסתי, ומה אעשה?"
בתשובה סיפר לו ה"בית אברהם" את המעשה הבא: לרבי דוד זאלצער שזכה לימים להיות חמיו של ה"יסוד ושורש העבודה", היה בית מסחר למלח. יום אחד פתח אדם אחר בית מסחר למלח, בסמיכות אליו. לא היו באזור די לקוחות לשני בתי מסחר כאלו. נסע רבי דוד אל האדמו"ר רבי מרדכי מלכוביץ' זצ"ל והשיח בפניו את דאגתו.
ומה היתה דאגתו של אותו צדיק?
"היות ומישהו פתח חנות מולי"- כך אמר- "ויש לי צער מזה, סימן שאין לי אמונה, ואם אין לי אמונה- למה לי חיים?!"…
התיישב רבי מרדכי זצ"ל ודיבר עמו דברי חיזוק באמונה, וחזר לביתו לשלום.
לאחר זמן מה שוב חזר ללכוביץ' ותינה את דאגתו לפני הרבי: "בתחילת הרחוב פתח אדם חנות נעלים, וכשנכנסים לחנותו אני שמח שיש לו פרנסה, אבל כשנכנסים לחנות מולי, אינני שמח כמו שאני שמח על הצלחת בעל חנות הנעלים, וזה סימן שאין לי אמונה, ואם אין לי אמונה- למה לי חיים?!"…
כאן השתתק ה"בית אברהם".
"נו", שאל היהודי, "ואיך נגמר הסיפור? איזה מופת התרחש עמו?"
"כאן זה נגמר", השיב ה"בית אברהם" , והמופת הגדול ביותר הוא לזכות להגיע לדאגות של 'אם אין לי אמונה – למה לי חיים?'…
גם לזכות לחתן כמו ה"יסוד העבודה" אין זה דבר של מה בכך, כלל וכלל…"
עלינו לזכור בכל עת כי "אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואין שום מקום לדאגה, שהרי הכל מאת ה' יתברך.
השכלה לשם עשירות- האמנם?
מובא בהגדה של פסח "ישועות מלכו":
כשהיה האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה"ישועות משה" זצ"ל באנטווערפן, הגיעו רבים לשחר את פניו. כדרכו, התענין אצל כל אחד היכן בניו לומדים, וחלקם הודו ששלחו את בניהם להשתלם באוניברסיטאות, וזאת כדי שתהיה להם פרנסה, ויהיו עשירים.
כעבור כמה שנים ביקר שוב באנטווערפן והתעניין מה עושים כל אותם בוגרי אוניברסיטאות. סיפרו שהם עובדים כעורכי דין ורואי חשבון אצל המיליונרים הכבדים, עשירי עיר היהלומים.
"ואותם גבירים", התענין האדמו"ר, "מה השכלתם?"
התברר, שהם חסרי כל השכלה. לא היתה להם 'אלא' סיעתא דשמיא…
ביקש האדמו"ר מהרב יצחק קסירר ז"ל לארגן לו ביקור בבורסה, כשראה את תגובתו, הבטיח שלא יעשה לו בושות…
התכנסו יהלומני אנטוורפן, והאדמו"ר שאל: "מי כאן מיליונר?"
כמובן, לא היו בין השומעים מי שהרשה לעצמו שלא להרים את ידו…
המשיך ושאל: "למי יש כאן השכלה גבוהה?" איש לא הרים ידו.
"אם כן איך אתם מסתדרים?", הוסיף ושאל, וענה: "מעסיקים אתם רואי חשבון ועורכי דין כשכירים, אם כן, אמרו אתם. מה מאחלים אתם לבניכם- שיהיו מיליונרים, או פקידים בשכר אצל העשירים?!"….
הקב"ה אינו מתפטר ממשרתו
בספר "מאיר עיני הגולה", מסופר על האדמו"ר מגור בעל ה"חידושי הרי"ם זצ"ל, שבימי צעירותו סבל מעוני ומחסור, אך הסיח דעתו מדוחקו והשקיע כל מעייניו בתורה ובעבודה.
אמרה הרבנית: "רואה אני שכולם דואגים לפרנסתם מלבדך".
השיב לה: "ומי גילה לך שאיני דואג כמותם? אביך בחר בי כעילוי, ומה שאחר דואג בשלושה ימים, מספיק אני לדאוג ברגע אחד".
שאלה הרבנית: "ומה עלה בידך בחריפותך?"
וענה: "מה שהועילו הם בשלושת ימי דאגתם"…
גם אתה נכלל בהבטחת המזון
יהודי אחד נכנס אל האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה"ישועות משה" זצ"ל, כשעננת דאגה על פניו.
"פיטרו אותי מעבודתי", סיפר ונאנח אנחה גדולה ומרה. "אין לי כל מקור פרנסה, ומה יהא עלי ועל בני ביתי?"
אמר לו האדמו"ר: "אמנם אותך פיטרו ממשרתך, אך הקב"ה אינו מתפטר ממשרתו, הוא חי וקים… ומאחר שהוא הבטיח כי הוא 'מכין מזון לכל בריותיו אשר ברא', הרי גם אתה נכלל בגדר ההבטחה.
"אל תחרד ואל תתייאש", סיים האדמו"ר, "עליך להאמין באמונה שלימה שה' יתברך המכין מזון לכל בריותיו, יתן גם לך את פרנסתך".
(מתוך הספר הנפלא 'הנני בידך')
תגובה לסיפורים
הסיפורים כתובים בטוב טעם, מחזקים ומעוררים להתחזקות באמונה ובטחון בהקב"ה.
תודה רבה!