לכבוד הנהלת ארגון 'דרשו' הי"ו
ברצוני לנצל את ההזדמנות לשתף אתכם בשינויים שהתרחשו אצלי בעקבות התוכנית החדשה "דף הכולל".
מזה שנים רציתי להצטרף למעגל לומדי הש"ס דף היומי וכדו', אלא שהקצב של דף ליום, ובפרט בשל תקופות בין הזמנים, היה מדי מהר, ולימוד ללא 'מחייב' עשוי כידוע לגרום שעוברים על הדף עם מינימום הבנה, וודאי בלי לחזור ולזכור.
והנה במחזור החדש יצאתם עם הרעיון 'דף הכולל', שלאור הנ"ל התאים עבורי ממש ככפפה ליד. אבל מאידך, כבר שנים רבות שאני רגיל ללמוד הלכה בעיון כל היום – לימוד עיוני ואיטי עם כתיבת חבורות וכדו', ועל כן, לעבור ללימוד יותר קצבי ומסיבי היה עבורי מעבר חד מדי, והיה קשה לי לעשות שינוי כזה של 180 מעלות.
אלא שכאן הגיעה בס"ד הפתעה גדולה… בשבת התנהל בביתנו 'דיון' שלם, האם אבא יצטרף או לא. וכמובן, הסברתי שאני רגיל ללימוד עיוני וכו' וכו' – ואז, בני נ"י שמע על רעיון 'דף הכולל', ומיד הציע את עצמו שהוא מוכן להיות חברותא של אבא, ללמוד גם הוא דף ליום, ולחזור ולסכם ביחד, וכמובן, הוא גם מוכן לעמוד במבחן…
שמחתי, כי כך אקבל חברותא זמין לכל השבוע "24/7", וגם בבין הזמנים. בנוסף, התברר לי ש'יצר האבהות' הוא חזק הרבה יותר ממה שידעתי. מצאתי את עצמי לומד אתו כל יום שעה וחצי, פלוס חזרות, סיכומים, שינון בעל פה, כולל שישי שבת, שעות של לימוד וחזרות, כדי שיוכל לעמוד בכור המבחן.
הלימוד איתו דורש יותר זמן, לפי הקצב שלו, אבל זה שווה – השמחה שזה נותן לו היא עצומה. חייו פשוט השתנו בעקבות כך. אם בכל שבת הייתי מתקשה למצוא חברותא זמין ללימוד מסודר, הרי שבחודש אחרון אנחנו לומדים ביום ששי – שעה בערב שבת, שעתיים בליל שבת, בבוקר מתפללים בנץ ואנחנו פנויים ללמוד שעתיים לפני הצהרים, והכל בשמחה ובחיות, ובמוצ"ש חוזרים על הכל.
אני כותב לכם זאת כהכרת הטוב. גיליתי שיש לי ילד חכם במיוחד, שרוצה להבין כל גמרא לעומק, מפנים את ההלכות וגם את חלק המוסר שיש בדברי אגדה. ממש א-תענוג.
ראש הכולל שלי ניגש אליו היום ואמר לו: "אתה גורם שאבא שלך יעבוד קשה"… שכן הוא יודע שלא הייתי רגיל ללימוד כה מסיבי. על כל זה אני אומר לכם תודה רבה!
בהערכה עצומה על פועלכם העצום למען 'לא תשכח תורה מפי זרעו'
א.ש.