שאלה: מעשה במקום שהיה בו עירוב מהודר ביותר, שבאמצע השבת הבחינו כמה בחורים כי השער שדרכו נכנסות משאיות לאתר בניה באזור נפתח באופן שיש פרצה למעלה מעשר אמות, וא"כ יש לחוש לכל העירוב באזור ההוא שאסור לטלטל בו.
והנה באופן קבוע ביום שישי דואג הקבלן לסגור את השער כדי שתהיה מחיצה גמורה לאתר הבנייה, ולאחר מכן האחראי על העירוב בודק בסיורו הקבוע שאכן השער סגור כדין. וכנראה שילדים ששיחקו באזור פתחו את השער לאחר הסיור. עתה נשאלה השאלה האם מותר לסגור את השער בשבת, או שמכיון שבסגירתו מכשיר את העירוב, יש איסור בונה בעשיית מחיצה המותרת בשבת, ואולי יש לקרוא לגוי שינעל את השער כדי למנוע רבים ממכשול.
תשובה: נחלקו האחרונים אם דלתות לבד מתירות כשאין צורת הפתח. וגם להצד שדלתות מתירות, יש להבחין ששני צדי המחיצה מכוונים זה כנגד זה, אבל אם המחיצה עומדת בעיגול באופן שצד אחד אינו מכוון כנגד הצד השני, לא יועיל 'עומד מרובה'.
אכן בעיקר הדין, גם להצד שכשהשער פתוח העירוב פסול וע"י נעילתו מכשיר את העירוב, נראה דאין לחוש משום בונה, כיון שדלת הקבועה בצירים אין בה חשש בונה, כמבואר ברמ"א (סוף סי' תרכ"ו) לגבי פתיחת גג שמעל הסוכה וסגירתו, שאין בזה משום בונה כיון שיש לו צירים, וביאר המשנ"ב דהוי כפתח, וכמו שהאריכו בקובץ 'מבית לוי' סוכה (עמ' נ"ז) בהוראת ה'שבט הלוי' להתיר מחיצה המתרת בדלת הקבועה בצירים. ועוד יש בזה אריכות ב'בם חייתני' סוכה (סי' י"ג) ע"ש.