מדי ערב הם מתקבצים לבית הכנסת של הרב אסולין, עשרות מתושבי פרדס חנה מגיעים לתפילת מנחה, יושבים לאחריה לשיעור מרתק על פי סדר 'הדף היומי בהלכה', ולאחר מכן תפילת ערבית ושיעורי תורה נוספים. האווירה במקום משפחתית משהו. המתפללים מברכים זה את זה לשלום בכניסתם, ומיד לאחר מכן שוקעים ב-ד' אמות של רוחניות. תפילה ולימוד תורה מחברים אותם יחד לחבורה אחת גדולה המבקשת לעשות את רצון ה'.
"יש לזה כמה סיבות", משיב לנו הרב אסולין כשאנו מבקשים לדעת מה הוא סוד הקסם של השיעור, ואיך הוא מצליח למשוך אליו עשרות משתתפים קבועים. "סידרתי את הזמנים כך שבין מנחה לערבית יש מרווח של 40 דקות. המתפללים באים למנחה ולאחר מכן רובם כבר נשארים לערבית. את הזמן הזה הם מעבירים בשיעור שאנו מוסרים כאן".
- אבל יש בתי כנסת נוספים בפרדס חנה. הסיבה שהם באים דווקא לבית הכנסת 'היכל עמרם' היא בגלל שהם גם רוצים להשתתף בשיעור הדף היומי בהלכה. לא כך?
"כנראה שכן. חלקם באמת באים בעיקר בגלל השיעור. אני מאוד משתדל שהשיעור יהיה מעניין. אני מתכונן אליו, חושף את הקטעים היותר אקטואליים והיותר בולטים בחיי היומיום, וכך אני מגביר את העניין. בכלל השיעור עובד יותר בדרך של לימוד משותף בחבורה גדולה ופחות בסגנון של רב שמוסר שיעור לתלמידיו. אני אומנם מנווט ומנחה, אבל הקהל עוזר לי להסביר, להביא דוגמאות ולענות על שאלות של המשתתפים עצמם.
"בסיום השיעור אני משאיר עשר דקות ללימוד מוסר וקצת מענייני הפרשה, טעימה קטנה. זה גם מוסיף הרבה, אנשים יוצאים אחרי ארבעים דקות כאלו גם עם הלכה למעשה לחיי היומיום וגם עם דבר תורה ורעיון יפה על הפרשה. כשאדם יוצא מהשיעור מרוצה, עם סיפוק ועם צידה לדרך, אין שום סיבה שהוא לא יחזור גם מחר".
- פרדס חנה זה לא בדיוק מקום מלא וגדוש באברכי כוול. נכון?
"אתה לא טועה. פרדס חנה זה לא מקום חרדי, וגם לא מאוד דתי. יש אולי שניים או שלושה יהודים בני תורה בכל פרדס חנה. בתקופה האחרונה יש שיפור יותר גדול, בזכות תנועת התשובה הפורחת כאן. יש גם קבוצות של דתיים לאומיים שבאו לכאן בצורה מסודרת, אבל במשך הרבה מאוד שנים לא היתה כאן פעילות תורנית גדולה כל כך. אני נולדתי כאן, וכשסיימתי ללמוד בישיבה החלטתי שאני מגיע לכאן למסור שיעורי תורה ולעשות עבודת קירוב. ברוך ה' כבר עשרות שנים אנחנו כאן, ובסיעתא דשמיא יצאו מכאן בחורים שחזרו בתשובה ועם הזמן הקימו בתים של תורה, כן ירבו. יש לנו כאן בית כנסת פעיל מאוד עם קהילה גדולה שהתפתחה בו, ובעז"ה יש לי תוכנית להקים כאן גם כולל אברכים שיוסיף עוד ועוד חיזוק ורוחניות למקום".
- כמה שנים כבר קיים השיעור שלכם לפי סדר 'הדף היומי בהלכה'?
"השיעור הזה פעיל בערך שנתיים. אני לא זוכר במדויק תאריכים אבל זה פחות או יותר מסגרת הזמן בה אנו פועלים. היתה לו הפסקה קצרה, אבל מיד לאחר מכן התחדשנו במשנה מרץ וב"ה יש הצלחה יפה מאוד. יש לנו עוד שיעורים שאנחנו מוסרים כאן אחרי תפילת ערבית, אבל ההשתפות פחותה מזו שבשיעור הדף היומי בהלכה.
"בסך הכללי אין ספק שגם תוכן הלימוד תורם רבות לסיפוק של המשתתפים. הלימוד במשנה הברורה הוא חוויה, רואים את כל הפוסקים במובאים בזה אחר זה בצורה מסודרת מאוד. התוספת של 'דרשו' עם הביאורים ומוספים – זאת יצירה יוצאת דופן שתורמת לנו רבות. המשתתפים פשוט נהנים לצאת עם הלכות מעשיות, הכי מעשיות שיש, עם פסקיהם של גדולי זמנינו. רואים איך הדברים מתחדדים כך, ומובנים בצורה טובה יותר. זה מוסיף גם ללומדים וגם לי עצמי.
- לסיום. כבודו יכול אולי לתת איזו עצה טובה למגידי שיעורים אחרים, איך הופכים את השיעור למעניין ואפילו מרתק?
"אני יודע איך אני עושה, לא יודע מה אחרים עושים ומה סוד ההצלחה של שיעורים גדולים אחרים. אצלי זה עובד בצורה שאני לא רק קורא את ההלכה והם צריכים לשבת ולהקשיב. אני משתף אותם. כשאני מתיישב לשיעור אני הרי יודע מה הנושא ועל מה עומדים לדבר, אז אני פותח בחידה הלכתית, או שאני מציג לפניהם בעיה ומציע להם לפתור אותה. מה קורה במקרה ש... כל אחד מנסה את כוחו, אנשים זורקים תשובות, ולא פעם הם קולעים לסברות של הפוסקים. אני משבח אותם, מחמיא להם, מראה איזה יופי שהם קלעו לדברי הפוסקים. גם אם לפעמים הם עונים תשובה לא מושלמת, או שהשאלה לא הכי חזקה בעולם, אני מחדד אותה עבורם, נותן להם לחוות את החוויה של הלימוד בחברותא גדולה. בצורה הזו, הלימוד מתוק בפיהם וזאת העצה שהייתי נותן לכל מגיד שיעור שרוצה להצליח ולרתק את קהל השומעים שלו".