יקותיאל יהודה גנזל
השטן כבר היה מוכן כהרגלו. חבילות סדורות של עבירות מכל הצבעים העזים והנועזים. הנה יום הדין, תיכף יעמיס הכל על כף המאזנים ויכניס את גדודי הסנגורים לפלונטר רציני. עבירות אישיות ועבירות ציבוריות, נפילות ומשברים, הרהורים ומעשים, הכל צבור ועומד. בעיניו דומה הערימה לעוגת קצפת אחת גדולה ומעוטרת, לדידם של מלאכי הסנגוריה מדובר בחבילת ענק שהגיעה בדיוור ישיר מהאופל. אלו ואלו במלל ממללים – – –
ואז נסדק בשמים סדק קל ומחזה ביתי פשוט עלה לפני כיסא הכבוד. הנה, עוד אמא של תש"פ ועוד אבא של תש"פ, הם מתבשרים שהילד הקטן שלהם צריך להיכנס לבידוד, הם מגלים שהילד מפתח תסמיני קורונה שונים. והם לא חושבים לרגע, הם ממהרים לעזוב את העבודה והחיים למשך שבועיים ומסתגרים עם הילד. נכון, עד לרגע זה הם ברחו מהקורונה כבורחים מפני האש. כן שפעת, לא שפעת, כן דמיונות לא דמיונות, אף אחד לא רוצה לפגוש את הנגיף הזה פנים מול פנים. אבל כשזה מגיע לילד שלהם, הם לא חושבים פעמיים. יידבקו? יידבקו! העיקר לא להשאיר את הילד לבד. ולא משנה אם מדובר בילד שמרווה את הוריו נחת או מאכיל אותם מרור וחרוסת.
המחזה הזה שאג מאליו: מרן דבשמיא. נכון, אנחנו מאכילים אותך כרפס ומי־מלח, הנה, חבילות עוונותינו סדורות בידי הקטרוג. אבל אתה, אבינו אב הרחמן, לא תוכל להיות פחות רחמן מר' יחיאל חיים מביתר־עילית, וממרת כהן מירושלים. אם הם לקחו לעצמם כל סיכון והניחו הכל הצידה, רק כדי לטפל בילד שלהם – אתה תוכל להניח אותנו לבד? תוכל לתת לנו להיכנס לבידוד לבד, להתמודד לבד? ברור שלא! ברור שזה הזמן – דווקא בשלהי תש"פ בואכה תשפ"א – להיכנס עמנו לבידוד יחדיו. תבוא ביחד איתנו. תהיה איתנו.
והאמת, אבא'לה קדוש? אתה יודע שגם אותם הורים שהכירו ילד מרדן ועקשן, אחרי ששהו אתו כמה ימים יחדיו פתאום גילו כמה מעלות מוזהבות יש לילד הזה, כמה טוב וטוהר מסתתרים תחת מעטה העקשנות. תנסה, אבא'לה וגם אתה תיווכח. הלא אתה יודע תעלומות, הלא אתה צופה נסתרות ביום דין. אתה רואה את מה שיש לנו בלב בפנים־בפנים. מתחת לכל החזות של העבירות וההיכשלויות. אתה יודע תעלומות לב ואתה יודע כמה השתוקקות יש בנו, בכל אחד ואחד מאיתנו.
טאטי שלנו, היחיד שמרגיש אותנו ומכיר אותנו, אנחנו אוחזים בשולי גלימתך, מחזיקים בך כזאטוט התופס בחאלעטל של אביו, כיונק המושך שערות זקנו של אביו אוהבו. איך אמרנו בתפילות. 'אשרי אדם יתאמץ בך', אנחנו רוצים להתאמץ־ להתחזק בך. בא איתנו יחדיו.
תי"ו שי"ן פ"א אל"ף – 'תהיה שנת פ"ה אל"ף'. פה איתנו יהיה אלופו של עולם, ירגיש אותנו, יראה כמה אנחנו משתוקקים אליו ויסתום את פי המשטין הנבל אחת ולתמיד.
(המבשר)