בשיחה שקיים הרב יעקב הייזלר (המבשר תורני יתרו תשע"ב) עם אחד השרידים ששהה בימי התגעש עולם בסיביר יחד עם הרבי ה'חלקת יהושע' מביאלא זצ"ל, סיפר אותו אחד כדלהלן:
"בקרבת מקום מגורנו היה נהר שבימי החורף היה מכוסה בשכבת קרח בגובה של מטר ויותר. במיוחד לפנות בוקר היה שורר שם קור נורא, עד שהיינו צריכים לשפשף את האוזניים והאף עם שלג, לבל יקפאו מן הכפור העז.
"הייתי יוצא עם הרבי מדי בוקר ללוותו לטבילת שחרית, עליה לא ויתר מעולם, ואפילו בתנאים קשים ביותר. בעזרת גרזן הייתי חוצב בשכבת הכפור עד שהגעתי למים. רבינו היה משתלשל לתוך בור הקרח, כשהוא מחזיק קצה חבל בין שיניו (ולא ביד, משום חציצה), והקצה השני נתון בידי, וזאת כדי שיידע מהיכן לצאת חזרה למעלה. כי המים שמתחת השלג היו זורמים בזרם כה חזק, ועלולים היו לגרפו למרחקים… אסור היה לו להרפות אף לרגע מהחבל שבין שיניו, כי רגע זה עלול היה לעלות לו בחייו. פעם שאלתי אותו – איך הרבי מסוגל לטבול במים קפואים כאלה? והוא ענה לי: לא נורא, המים עצמם חמים…
"במחנה היה מותקן מגדל שמירה שעליו ישב חייל שתפקידו לשמור, לבלוש ולבדוק אחר פריצת שריפות ביערות, חיות רעות או כל מקרה בלתי צפוי אחר. יום אחד לפנות בוקר שרר ערפל כבד, ובעוד השומר יושב כשעיניו תרות אחר כל תנועה חשודה במרחב, הבחין לפתע מרחוק ליד הנהר בגוף מסוים המתנועע הלוך ושוב. הוא היה בטוח שזוהי חיה טורפת כלשהי, והחליט לירות בה ולהרגה. הוא דרך את הרובה, לחץ על ההדק, אך לפליאתו הרובה לא ירה. ניסה בשנית ובשלישית, אך ללא הצלחה.
"השומר החליט להתקרב למקום, וכאשר הגיע ראה כי מדובר ברבינו, הטובל בנהר. הוא הביט עליו כעל חסר דעה ומטורף, והחל לצעוק: 'האם השתגעת?! הלא בירייה אחת הייתי יכול לחסל אותך, ואיש לא היה יכול לעשות לי מאומה! שכן החוק מתיר לי לירות בכגון דא מחמת החשד'.
"אולם לאחר מכן הפטיר בהתפעלות לעבר הרבי: 'אין לי כל הסבר למקרה המוזר הזה, שלא הצלחתי לירות בך. כנראה איש קדוש אתה, ואלוקים במרומים שמר עליך מכל משמר להשאירך בחיים!
"אותו שומר חזר אח"כ לעיר וסיפר לתושבים על גדלותו של הראבינר היהודי שלא נפגע מחיציו. רבינו עצמו היה מסביר את המעשה, באומרו שמכך רואים בחוש שמטבילה במקווה לא ניזוקים לעולם".
א מודנע מעשה
חברי מערכת הסיפורים היקרים,
היחודיות הנפלאה של סיפורי דרשו היא, כפי שכתבתם, שהסיפורים הם אקטואיליים ומתאימים למציאות זמננו.
כיון שכך, אין סיבה לכאורה לכתוב סיפור על הנהגה של צדיק וקדוש שכלפי כל יהודי מן השורה היא עבירה על איסור חמור של "ונשמרתם". וברפט בימים אלו שהשמירה על איסור זה צריכה חיזוק גדול.
בברכה ובהערכה
חיים מאיר נריה