השווער שלי ר' ישראל חיים קפלן, היה החתן של ר' ירוחם, פעם שאלו את ר' ירוחם למה לקחת אותו, יש בחורים טובים, אני יגיד לכם למה לקחתי אותו…

רבי דוד הופשטטר: יש לנו חבורה של קניין ש"ס, לומדים וחוזרים על כל הש"ס, כל מבחן הוא גם חזרה על כל מה שלמדו ממסכת ברכות בתחילת הש"ס, וכשגומרים את כל הש"ס, כל חצי שנה יש מבחן חוזר מהתחלת הש"ס.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  אז כולם יודעים את כל הש"ס בע"פ?

רבי דוד הופשטטר: זה ממש ש"ס יידן. וזה מעלת התכנית הזו שלא רק להיבחן כל חודש, אבל גם להיבחן עם חזרות כל חצי שנה מההתחלה. התחילו בחולין לפני חמש עשרה שנה.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  שאלו את ר' חיים וואלוז'ינר, היה לו אח קראו לו ר' זלמל'ה, היה ג"כ מאד תלמיד חכם, שאלו את ר' חיים מה אתה אומר על אחיך ר' זלמל'ה. [הוא ענה] אחי ר' זלמל'ה יודע את כל הש"ס בע"פ כמו שיהודי אומר אשרי. כל אחד יודע את זה בע"פ? זה ר' זלמל'ה יודע. שאלו את ר' חיים, הגאון [הרי] יותר גדול מר' זלמל'ה, במה הוא יותר גדול? אז הוא אמר, שכל אחד יודע אשרי בע"פ, כל אחד, תגיד הפוך, בבקשה… אה… אתה יודע להגיד הפוך? הגאון ידע ישר והפוך. אז שאלו את הרב מבריסק, נניח שהוא ידע, אבל הוא הרי עבד ע"ז שיידע, למה יש מצוה לדעת הפוך? זה לא סתם ככה, זאת אומרת שהגאון אחז שצריך לדעת גם הפוך, איזה מצוה יש? זה א בריסקער ביאור: מתי קשה לומר הפוך בע"פ? אם יקח אדם סידור, יש נפק"מ אם הוא יקרא ככה או ככה? אין נפק"מ. בתורה כתוב שזה צריך להיות "כתבם על לוח לבך", זה המידה, ואיפה המבחן? רואים אם יכול להגיד ישר והפוך. אין מצוה להגיד ישר והפוך, אבל יש מצוה שיהיה כמו נגד העיניים, זה המצוה.

אני אמרתי פשט, כולם נוהגים בישיבה, גומרים מסכת עושים מסיבה. כך כתוב בגמרא. אמר אביי, תיתי לי כשיש אחד בישיבה שגומר מסכת אני עושה יו"ט לרבנן. זה כתוב. השאלה היא למה רק אם גומר מסכת, ועל פרק אחד לא צריך? אחד שגומר פרק אחד לא צריך לעשות סיום מסיבה. למה דווקא מסכת אחת? פשט? אני אגיד לכם פשט, חידוש. כתוב שהתורה צריכה להיות כמו אשה, קונים את התורה. אז יש קנין. אפשר ללמוד וללמוד ועדיין לא קניתי. קונים, כן. יש הלכה באשה, שאם אחד אומר חצי אשה, חצייך מקודשת לי לא מקודשת כלל. כתוב ששים המה מלכות, כל מסכת זה יחידה אחת, אבל אם לא גומרים את המסכת אז לא קנית אותה בכלל, כי חצי אשה אינה מקודשת, לא שחצי כן חל. לכן לא עושים מסיבה אלא אם גומרים מסכת. זה סיום מסכת, ואם גומרים ש"ס, זה כבר יחידה מסוג אחר, ככה יש לו הרבה נשים, ששים המה מלכות. אבל כשגומרים ש"ס זה נעשה אשה אחת גדולה. זה כבר באמת משהו אחר.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם חידוש שראיתי ברש"י. תביאו גמרא מנחות, רש"י מעניין, ר' ישמעאל היה לו בן אח, אז הוא שאל את הדוד שלו, כגון אני שלמדתי כבר את כל התורה כולה, אם מותר לי ללמוד חכמת יוונית. יש פה סתם חידוש, שאמר שהוא למד את כל התורה כולה, אבל כך כתוב, אני למדתי את כל התורה כולה, אם מותר ללמוד חכמת יוונית. ענה לו ר' ישמעאל, כתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, אם תמצא שעה שזה לא יום ולא לילה אז תוכל ללמוד יוונית. כך ענה לו. אומרת הגמרא, ופליגא דר' שמואל בר נחמני, אתם שומעים, חידוש, מחלוקת, כך אומר ר' ישמעאל, אבל ר' שמואל חולק על זה, ופליגא דר' שמואל בר נחמני דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה, הוא חולק עליו, ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר, אמר לו הקב"ה אני יגיד לך ברכה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. אומר רש"י, הבטיח לו שלא תשכח תורתו ממנו. אז יש כזה דבר, שרק מי שדברי תורה חביבים עליו ביותר, אז יש לו זכות שהקב"ה גורם שהוא לא ישכח. זה חידוש. כך אומר ר' שמואל בר נחמני. כתוב כאן חידוש, שאם אחד הוא עושה יותר בחביבות התורה זה סיבה שהוא מקבל מהשמים מתנה שהוא לא ישכח. דבר גדול.

היה לי שאלה. בפסוק הזה כתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. אז גם זה ברכה? מילא לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, זה ברכה שלא ישכח, אבל מה הפשט והגית בו יומם ולילה? איזה ברכה זאת? שאלה טובה. אז אמרתי פשט. קשה מאד ללמוד יומם ולילה, קשה, מתעייפים, אז הברכה היא שהוא לא יתעייף. גם זה ברכה. לא ימוש, והגית בו, ותוכל לעמוד בזה. הכל ברכות, כך אמר ר' שמואל, אבל מי שחביבים עליו ביותר אז הוא זוכה מתנה, ראשית כל שהוא לא???

****

הרב זאב יונקוביץ: האמת שאני לא הכתובת להגיד כאלה דברים, אבל דברי חז"ל כבר מלאים מה בן אדם צריך לעשות כדי שיתקיים התורה בידו. כיון שביקשו, אז כמה דברים קצרים ופשוטים שכולם יודעים. דבר ראשון צריך ללמוד טוב, כדי להבין מה שלומדים, אם לא, זה לא נקרא ללמוד. זה הדבר הראשון. הדבר השני זה לעשות מה שכתוב בגמ' בשבת, סימנים עשה בתורה וקנה אותה, כל סוגיא וכל ענין, אחרי שגומרים, לסכם אותה בצורה מסודרת. דבר שלישי ועיקרי זה החזרה כמו שאמרו מקודם.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  אם כי יש עוד נקודה. יכול אדם להיות שומע אבל זה לא נכנס לו ללב. הוא שמע. כשזה נכנס ללב אז זוכרים. כשאחד לומד הוא צריך ללמוד, להכניס ללב, זה משהו מיוחד. ככה זה נכנס עמוק. איך עושים את זה? יש דרך לעשות, חושבים כמה פעמים כמה פעמים, מי שלמד שש שורות, המשנה הראשונה של ביכורים, זה נכנס ללב אז זה נשאר שמה.

הרב אליהו פישר: אני חושב שיש נקודה שאפשר להגיד אותה חוץ מכל החזרות שזה כמובן ש… שני נקודות. אחד, קביעות, שיקח את זה בצורה כזאת שזה יהיה הפרויקט של החיים שלו. אם אחד יקח את זה בצורה שזה לא מוכרח, ואפשר לדלג, ואם יצליח יצליח, ואם לא לא, אז אין סיכוי שזה יצליח. אם הוא יקח את זה שזה הפרויקט של החיים, מבחן חייבים לעשות, שיהיה מה שיהיה, את המבחן חייבים לעשות, אז יש סיכוי גדול להצליח. וגם להעמיד בהתחלה את התוצאה בסוף. הרי ראינו שמי שעשה את זה מי בהרבה ומי בקצת אז באמת גדל והגיע לדברים אחרים לגמרי, נהיה אדם אחד לגמרי מכל הדבר הזה, כל הבית משתנה, כל האדם יכול להשתנות מכזה דבר, ממש הכרת הטוב על חיים חדשים. וזה באמת מי שרוצה להצליח בדבר הזה, שישים למול עיניו את התוצאה, שיראה מה אפשר להגיע מהדבר הזה, מי שיראה את זה ויראה איזה סולם גדול שאפשר להגיע ממנו לכאלה דברים גדולים, זה יתן לו דרבון וחשק שגם בהתחלה הוא יוכל להגיע עד לתוצאה בסוף.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  הגמרא אומרת שמי שאוהב תורה, אז הוא לומד את זה כמו שהוא לא טעם טעם מעולם. יש כזה דבר? אז יש סיפור. השווער שלי ר' ישראל חיים קפלן, הוא היה החתן של ר' ירוחם, אז שאלו את ר' ירוחם למה לקחת אותו, יש בחורים טובים, אני יגיד לכם למה לקחתי אותו. אני אומר שיחות, יש שיחה שאני אומר אותה כמעט כל שנה עוד הפעם. וכולם שומעים ואני רואה שקצת … אבל ר' ישראל חיים שומע כמו שהוא אף פעם לא שמע את זה. זה אני רוצה. אח"כ סיפרו שלי שהסבא מקלם אמר את זה על ר' ירוחם.

הרב מלינובסקי: למדתי אצל הראש ישיבה לפני עשרים שנה. השווער שלי היה מהתלמידים הראשונים. אחרי הכרת הטוב על כזו תוכנית, הרי זה כ"כ חושב נכון, וכ"כ כל פרט מדויק בתכנית הזאת שכמעט אין מה להוסיף. רק שתי נקודות שהיו לי, שבאמת אני חושב שמי שלא עבר את זה עדיין כדאי שישמע את זה. הרבה אנשים חושבים שזה בלתי אפשרי, שהם לא יכולים, אבל האמת, אחרי שמתחילים נכנסים יותר, פתאום מגלים כוחות שלא ידעת שיש לך אותם. פשוט מתגלים כוחות חדשים. זה התועלת הכי גדולה שיש לתכנית הזאת. כי פתאום גיליתי כוחות שאני לא חשבתי שאפשר כ"כ הרבה ללמוד, שאפשר לחזור על כ"כ הרבה דפים ביום אחד. פתאום דברים שבלתי אפשריים מתגלים כאפשריים. ועוד דבר, שזה היה אצלי ממש תגלית, המסכתות הראשונות שחזרתי עליהם הרבה פעמים, אני מרגיש שהם יושבות… אתה מתחבר אליהם אחרת, הם יושבות אחרת, ובאמת בהם יש הרבה פחות עבודה לחזור. אז לכן זה באמת, מי שנמצא בתכנית הזאת וממשיך איתה במשך כמה שנים, פתאום הוא מגלה שבאיפה שהוא, המסכתות הישנות, כל המסכתות של סדר מועד, נכנסות כ"כ חזק וכ"כ יושבות טוב שצריך מעט קצת עבודה לעבוד עליהם, הרבה פחות מהמסכתות החדשות. כנראה שככה זה בטבע האדם.

הרב פנחס ויינשטוק: התחלתי במסכת בכורות, לפני ארבע עשרה שנה. אצלי 'דרשו' זה אויר לנשימה, חמש עשרה שנה שב"ה לא הפסדתי שום מבחן, אני יכול להגיד שלימוד בלי מבחן של דרשו ולימוד עם מבחן של דרשו, אני לפעמים לומד דברים אחרים, זה שני עולמות. המבחן של דרשו גורם לך ללמוד כל דבר חמש-ארבע פעמים לפני המבחן, החזרה הכי טובה זה השעה לפני המבחן, ככה שעוברים עוד פעם על השלושים דף, יכול לעבור בחצי שעה ככה, ואני נותן עצה טובה למי שירצה, ללמוד בשבת אחרי המבחן שוב פעם. זה כבר אחרי שירד העול של המבחן, לחזור עוד פעם ועוד פעם, זה נותן את כל ה… ואחרי זה כל ארבע חדשים עוד פעם ועוד פעם. המבחנים של דרשו גורמים לימוד אחר לגמרי. הכרת הטוב, ממש חמש עשרה שנה אויר לנשימה. המבחנים של דרשו.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  אני יספר לכם סיפור יפה על הרב מבריסק. כשלמדתי בכורות יש שם רש"י קשה מאד, ואמרתי פשט. אז הייתי אצל הרב מבריסק, אמרתי לו את זה. הוא אמר לי, נכון מאד, גם אני אמרתי ככה. אבל אני רוצה להגיד לך, אני אמרתי מה שאתה לא אמרת, הבאתי ראיה ברורה מירושלמי. אתה אמרת בלי זה, זה ירושלמי מפורש. ככה הוא אמר לי. הוא אמר לי את הירושלמי. פתאום הוא מתחיל לחשוב, הוא אמר תביא לי גמרא בכורות, הבאתי לו את הגמרא בבכורות, והוא מסתכל בסוף בליקוטים, הוא מסתכל ומסתכל, ואז אמר טעיתי, זה לא הפשט בירושלמי. מה הוא מצא שמה? היפה עיניים לא מציין את הירושלמי הזה. אז אם הוא לא מציין סימן שזה לא הפשט. אתם שומעים? עד כ"כ הוא סמך על היפה עיניים. כזה ירושלמי למה הוא לא ציין? לא יכול להיות שהוא לא ידע. אין כזה דבר. אז הוא הסתכל עוד פעם בירושלמי… ואמר, נכון, הוא צודק, לא כמו שחשבתי.

הרב מיכאל אולמן: שתי עצות טובות שאני מרגיש שמאד עזרו לי, אני לא יודע אם לכל אחד זה מתאים, אבל דבר אחד שהזכירו מקודם, רק שמקודם דברו על מסכת שלמה לעשות סיכום, אני מרגיש שיש תועלת כל יום על הדף, מיד אחרי שגומרים את הדף לעשות סיכום מה היה הנושא של הדף. אז לפעמים זה דף שברור לגמרי, אז אפשר לעשות סיכום על כל הדברים שבדף, אבל לפעמים זה דף שלא ברור לגמרי, עכשיו לומדים העור והרוטב וזה הרבה עבודה, אבל מה היה הנושא בדף, הנושא היה יד ושומר, וכמה השיעור שלו, אני לא זוכר את כל הדעות, יש מחלוקת פה, פעם הבא זה יהיה יותר ברור ויותר קל לסכם. אני רואה את זה בחוש שדף שלא סיכמתי, שהייתי צריך לרוץ מיד אחרי הלימוד של הדף, אני מגיע אליו אחרי חצי שנה, אני זוכר אותו הרבה פחות טוב מדף שהשקעתי בו עוד עשר לעשרים שניות לסיכום אחרי הדף מה הנושא של הדף, העשרים שניות אלה רק את השלש ארבע פרטים שעל הדף.

עוד נקודה אחת, שהרבה פעמים בלימוד כזה מהיר הרבה דברים לא מבינים, אז זה גם עושה הרגשה לפעמים של חסרון, וגם זה גורם לחוסר הבנה. יש מעלה מאד גדולה שראיתי בזה הרבה תועלת, אני רושם את זה על גיליון הגמרא, אחד שלא רוצה לרשום על הגיליון, אפשר לרשום על דף, כל הערה קטנה או גדולה בשני מילים. בשם החת"ס כתוב שכשאחד כותב חידושים זה גורם לזכור את הגמרא עצמה. אני רואה שגמרות שכתבתי עליהם הערות אני זוכר אותם הרבה יותר טוב, וגם זה גורם שפעם הבא מתחדד ההבנה ונוסף, זה נותן הרבה גישמאק בלימוד. יכול להיות שלהרבה אנשים זה יהיה לתועלת. והלוואי שזה יעזור.

הרב מאיר ליברמן: כבר דיברו על הכל. נקודה קטנה. המשנה אומרת הוי זנב לאריות, אני חושב שעצם זה שמשתייכים לכזה ארגון עם כ"כ הרבה תלמידי חכמים, זה נותן לבן אדם כוחות לראות שאם יש חברים שלי מסוגלים אז גם אני מסוגל. אני יודע הרבה אברכים שזה מאד מאד הרים אותם. זה נקודה אחת. אני חושב שבדרשו עושים את שתיהם. גם מבחנים החדשיים אז לומדים דף היומי, לומדים ביסודיות, וחוזרים כמו שהזכירו. וגם המבחנים הכלליים פעם בחצי שנה, לי אישית היתה תועלת מאד גדולה בחודש ניסן ותשרי, לחזור עוד פעם, כמה שהספקתי, לפעמים היו ימים שהספקתי מאה דפים גמרא בלי רש"י לעבור, זה נתן לי ממש תחושה של גן עדן.

הגאון רבי בערל פוברסקי שליט"א:  כתוב שבור סוד שאינו מאבד טיפה. אמר את זה ר' אליעזר. לא כל אחד זוכה ככה. לי יש גם בן אחד כזה. איפה הוא? אם אני רוצה לדעת משהו, אני שואל אותו. הוא יודע. יותר ממני. מצוין. תצליחו. קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, חושבים שזה רחוק, כשמתחילים אז רואים שזה לא… כמה שיותר, זה נהיה קרוב יותר. אומרים שהשאגת אריה היה מקבל עליה, אז מהמקום שלו עד ה.. הוא למד שלש מאות דף. שמעתם את זה. הוא קיבל עליה, עד המקום הוא הספיק שלש מאות דף. שאגת אריה. האם זה מעשה כשפים? תצליחו.